מלהיט שמחות לזמירות קודש
הביקורות הקוטלות לא הפריעו לדואט של עומר אדם וליאור נרקיס להפוך ללהיט על הרחבות, רובי לוי ממשיך לעשות מוזיקה טובה, ויניב בן משיח עם אלבום למצביעי ש"ס. כל מה שחדש במוזיקה המזרחית
ובכן, זה היה צפוי. ככל שהשיר זוכה לביקורות יותר גרועות, כך הוא מצליח יותר כשמשום מה כל פעם מחדש מדהים אותי הפער בין איכות השיר לרמת ההצלחה שלו. ואני מדבר כמובן על "מהפכה של שמחה", הדואט של עומר אדם וליאור נרקיס שנכתש על ידי כל מבקרי המוזיקה בארץ ובכללם כותב שורות אלה ולמרות זאת, זה לא הפריע לו להפוך ללהיט במקום הראשון ברשימת ההשמעות. די.ג'יי אירועים מוביל כבר עדכן אותי שהשיר נכנס מיד לפלייליסט של כל אירוע שמושמעת בה מוזיקה מזרחית. אלה הם פני הדור, זה העם וזו המוזיקה שהוא צורך. אפשר לפחות להתנחם בכך שזה להיט של קיץ אחד, ועוד מעט גם זה נגמר. וואוו, באמת קיץ נורא נפל על עם ישראל השנה.
אמצע הדרך
ובעולם מקביל, יש זמרים אדירים בז'אנר המזרחי שאולי נמצאים מחוץ לראדר התקשורתי אבל מקליטים שירים טובים שאילו היו מבוצעים על ידי זמרים מוכרים יותר, היו הופכים ללהיטי ענק. אה, רגע, זה בדיוק מה שקרה לרובי לוי ש"מלאת אהבה" היפהפה שלו זכה להתעלמות, עד שבא אייל גולן שחידש אותו והופ! קיבל כניסה לפלייליסט של גלגלצ.
אבל לוי, זמר ענק ואדם מקסים כבר לא מתרגש מכלום. הוא כנראה יודע שכוכב גדול הוא כבר לא יהיה וזה לא גורם לו להרים ידיים. הוא ממשיך להשקיע כסף ולהוציא שירים שמחר יהפכו ללהיטי ענק - אבל במסיבות קריוקי. כעת הוא הוציא את "אישה", שיר אהבה מקסים עם טקסט ולחן נעימים במיוחד, המבוצעים בצורה מדויקת על ידי לוי, שנחשב (ובצדק) לאחד המבצעים הטובים בז'אנר.
ובכל זאת, אל תרחמו עליו על שאינו זוכה לפריצה הגדולה, כי הז'אנר המזרחי מחולק לתתי קטגוריות. יש את כל מי שרבים בצמרת, ובתחתית ישנם הוונאבי שמתחננים למיקרופון גם בחצי שקל. בינהם, ישנה הנישה שלוי הוא ממכובדיה: זמרים איכותיים ומוערכים שגובים מחירים סבירים להופעה וזוכים לביקוש - ובעיקר, בלי פמליה של עושי דברם.
נופל וקם
אחת הבעיות השכיחות של זמרים מהז'אנר המזרחי-חרדי הוא הזגזוג בין עולם הרוח לעולם הגישמי או בשפה פשוטה - הפרנסה שמצויה בעיקר במגזר החרדי, ובמקביל הרצון להתפרסם והצליח גם בקרב המגזר הכללי שבוער בעצמותם. לעתים רבים מהם מתהלכים בתוך תחושת פספוס, שאם רק יפסיקו לשיר על בין אדם למקום ולאלוהיו - ויעברו לשיר על בין אדם לאדם, או חס וחלילה לאשה - יהפכו לסטארים הכי גדולים בארץ.
חיים ישראל, יובל טייב ויניב בן משיח הם הפרזנטורים של הנישה הזו. אבל כידוע, בסופו של דבר, גם הם מבינים שזמרים מזרחיים לא חסר ושלפחות בז'אנר שלהם הם השולטים. הפחד מהשינוי גורם להם בכל פעם מחדש, גם כשיש כבר רצון לעשות את המעבר, לבצע פניית פרסה ולהמשיך לשיר על אבינו שבשמיים.
נדמה כי יניב בן משיח, מהזמרים המצליחים ומוערכים בתעשייה הזו, קיבל באופן סופי את ההחלטה - כי כבר בעטיפת אלבומו החדש אפשר לראת אותו מצולם עם מגבעת של אברך על ראשו כאומר: אדוני הוא האלוהים, יחי מלך המשיח, אין עוד מלבדו וכל פסוק אחר שתרצו.
"בשורות טובות" הוא האלבום השמיני של בן משיח שכולל 14 שירים שכולם ללא יוצא מן הכלל עוסקים בדרך זו או אחרת בבורא עולם. מ"אלוקים" שיר הפתיחה ועד ל"עלינו לשבח" שסוגר אותו. אפילו את "תודה על הכול", הדואט הסופר מצליח שלו עם קובי פרץ, הוא מבצע כאן לבדו, ללא
הסטאר המזרחי - וזאת כנראה מתוך הבנה שעם כל הכבוד לפרץ שבזכותו הוא מופיע באולמות של אלפי צופים (ב-13 ספטמבר הוא יתארח במופע של פרץ בבריכת הסולטן), עבור הקהל שלו, פרץ עם השיער הצבוע לבלונד הוא לא בדיוק דמות להתחבר אליה.
לזכותו של בן משיח ייאמר שהוא יודע בדיוק מה הקהל שלו רוצה ומספק שאת בצורה מושלמת: שירי אמונה מקוריים בהגייה מזרחית כבדה, מהסוג ששומעים בבתי הכנסת של עדות ספרד, עם קינוח בדמות שיר הלל לרב עובדיה יוסף זצ"ל. הקהל של בן משיח הוא מזרחי, מצביע ש"ס שגר בעיירות פיתוח, שהילדים שלו לומדים במוסדות חינוך של "אל המעיין" ושהבילוי שלהם הוא הילולות צדיקים - שם בן משיח הוא זמר הבית. עבורם, קהל שלרובו אין גישה לאינטרנט ולטלוויזיה, האלבום הזה הוא הבשורה הכי טובה שהם יכולים לקנות לעצמם לראש השנה המתקרב. מה שבטוח, בקרוב אצלכם בעשרות אירועי ההתעוררות של חודש אלול שהחל.
בואי כלה
ובהמשך ישיר למשיח ובאווירת חודש אלול - נקנח עם ישי סודרי, חזן, פייטן וזמר חרדי שהוציא את "בואי בשלום", שיר שמוכר בקרב הקהילה החלבית וכעת מנסה לעשות רענון מחדש בארץ הקודש לטובת מי שצמא לגרסה המקורית. שיר חופה לכל מי שרוצה יהדות באירוע המאושר בחייו. שיצליח.