הרמת מסך: מתי מעסיק יפצה אתכם מכיסו?
בעלי עסקים ניצלו את ההפרדה המשפטית בינם לבין החברה כדי לחמוק מעונש. אבל שורת מקרי התעמרות בעובדים שינתה את המגמה בבתי הדין
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- פיטרת וגם תבעת? עיריית בת ים נגד עובד
- פוטר עקב ארגון עובדים או בגלל צוק איתן?
- הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?
- השופט חייב גרושה: חזרי מבת ים לגבעתיים
השמירה על הפרדה (מסך) בעולם העסקי והמשפטי, בין האישיות המשפטית של החברה לבין זו של בעלי המניות ומנהליה, היא חשובה ביותר וכך גם עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. משמעות הקביעה שלחברה אישיות משפטית נפרדת היא שהחברה היא גוף עצמאי שלו חובות וזכויות ממש כמו לאדם. עיקרון זה הוא מהותי למשק תקין ומצליח, שכן אלמלא המסך, משקיעים רבים יהססו להשקיע מכספם ולממן חברות מחשש שיחויבו לשלם על כישלונותיה העסקיים של החברה.
עם זאת, לעיתים אותו מסך עלול לעוור את עיני בעלי העסק ולהביאם להתנהגויות לא נורמטיביות, תוך מחשבה שלא משנה מה יעוללו, תמיד יוכלו לטעון: "זו החברה, לא אני".
לכן, למרות חשיבות המסך, ישנם מקרים חריגים שבהם בית המשפט יתעלם מההפרדה שבין היישות המשפטית של החברה לבין זו של בעליה, ויבצע פעולה שנקראת בעגה המשפטית "הרמת מסך".
בית הדין הארצי לעבודה, למשל, קבע שהפרת חובת תום הלב כלפי העובד, לבדה, יכולה לשמש בסיס מספיק להרמת מסך ההתאגדות ולהטלת אחריות אישית על המעסיק. התפיסה היא כי לעובד מעמד מיוחד במערכת החוזית מול החברה, ובכובעה כמעסיקה חלה עליה אחריות מוגברת כלפי העובד והיא מחויבת להיות נאמנה לעובד ולנהוג בו בתום לב. המגמה הזאת באה לידי ביטוי בכמה מקרים שונים.
בתי הדין, שנוהגים בזהירות יתרה לפני הרמת מסך, ייטו לחייב את בעלי החברה באופן אישי בנסיבות שבהן הוכח שנהגו בחוסר תום לב בניהול העסקי של החברה, וכתוצאה מכך פגעו בעובד.
התנהלות חסרת תום לב יכולה להתבטא בניכויים לא חוקיים משכר העובד (למשל, כשהחברה מנכה לו הפרשות פנסיה אך לא מעבירה את הכספים לקרן הפנסיה). גם התעלמות גורפת מזכויות מוגנות של עובדים יכולה להיות סיבה טובה להרמת מסך, במיוחד כשמדובר בחברה שהגיע לחדלות פירעון אך מסרבת להתפרק ובכך מונעת מהעובדים את השכר ואת האפשרות לקבל את כספם מביטוח לאומי.
כמו כן, אי עריכת חוזה עבודה, אי הנפקת תלושי שכר או הנפקת תלושים שאינם משקפים את השכר האמיתי של העבודה – גם הם עלולים להיחשב לחוסר תום לב, וכמובן, שאי תשלום שכר לאורך תקופה ממושכת גם כן.
ריבוי הרמות מסך מעיד על הפרת זכויות
כאמור, הרמת מסך היא החריג ולא הכלל. בתי הדין לעבודה סבורים שלא כל פעולה שיש בה משום קיפוח זכויות תאפשר את הירידה לכיסם האישי של המעסיקים. בשביל לעשות זאת על העובד להוכיח שהחברה או בעלי המניות פעלו מתוך ידיעה ברורה ומפורשת שלא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי העובד ועשו זאת מתוך כוונה להערים עליו או לגרוע מזכויותיו.
למרות זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה של הקלה במדיניות הרמת המסך, תוך חיוב בעלי המניות בהתחייבויות כלפי העובד. מקור המגמה הזו הוא בין השאר בגל תביעות מצד עובדים זרים שזכויותיהם קופחו באופן משמעותי, וחשפו התנהגויות פסולות ביותר מצד מעסיקים.
רק לאחרונה הרים בית הדין הארצי מסך והטיל על חברת כוח האדם ועל בעליה באופן אישי לשלם 300 אלף שקל בגין קיפוח זכויותיהם של עובדים זרים בענף הבנייה. פסק הדין העלה תמונה מזעזעת של תנאי העבודה בקרב פועלי הבניין הזרים.
במקרה אחר התקבלה תביעת עובד זר להרמת מסך נגד בעלי החברה שהעסיקה אותו כיוון שהפרה חוקי מגן רבים, כשבין היתר לא החתימה אותו על הסכם עבודה ולא הנפיקה לו תלושי שכר.
הכמות הגדולה יחסית של מקרי הרמת מסך בסכסוכי עבודה בתקופה האחרונה מעידה על ריבוי מעסיקים שאינם מהססים לקפח משמעותית את זכויות עובדיהם, בפרט אלו המוחלשים. לא מעט מעסיקים מנסים להרוויח על חשבון זכויות היסוד של העובד וחושבים שיוכלו לעקוף את החוק – לא להעביר פנסיה לקופה, לא למסור תלושים, לא לשלם שעות נוספות, לא להעניק מגורים הולמים - ולצאת מזה בשלום.
כולי תקווה, שהמגמה הנוכחית בבתי הדין לעבודה תביא להרתעת המעסיקים שהסתתרו עד כה מאחורי החסינות שמקנה להם היישות המשפטית הנפרדת של החברה.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד עופר בן אבי
עוסק בדיני עבודה
לפנייה לכתב/ת 
