ארז באי האזרמגד: תפוחי אדמה איריים
ארז קומרובסקי זנח את הבוסתן הגלילי שלו לאנחות והרחיק עד לאירלנד כדי ליהנות מהגשם, מהמאפים המקומיים ובעיקר מהשקט. סיפור על מקום אחד גשום וקסום שמקדש את התפודים ומתכון לצלעות טלה עם סלט חסה ותפוחי אדמה
יורד גשם. לא כמה טיפות אחת פה אחת שם, במשורה של ארץ לוהטת ואכזרית, אלא גשם. שמיים אפורים, עננים ועוד עננים. מטריות וסוודרים. כבר שבועיים שאנחנו מסתובבים פה בין שדות מוריקים וכרי דשא שבהם עומדות פרות הבשן ומלחכות בשקט וגופינו מצדו סופג את הטמפרטורות הנמוכות ומתחיל להתקרר מהחום ולחזור להיות אנושי.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
ישראל מבצבצת באופן מוזר מדי פעם בעמוד הראשון של העיתון המקומי ואני מפנה את מבטי לצד השני. מנסה להתנתק עוד קצת ולסחוט עוד כמה רגעים של צבע ירוק לשם שינוי.
נסעתי ללמוד ולהכין לחמי סודה איריים וללמוד ולהכין סקונס איריים כהלכתם. אין ספק שמצאתי כאן את מבוקשי; עולם אחר של מאפים, רחוק מההוויה שלנו ומלשונותינו הבררניות. במשך שבועיים ימים לא טעמתי אפילו לא פיתה אחת, שלא לדבר על פרוסת לחם שאור שטובלים בשמן זית בתולי. גם לא מרחתי על הקרואסון שלי חמאה בינונית.
השארתי את הבוסתן שלי לאנחות על כל ערוגותיו המפוצצות בעגבניות בשלות שקיץ שלם טיפחנו בשקדנות שכזאת. לא טעמתי אפילו לא עגבנייה אחת נורמלית פה, אבל היו יופי של האוייסטרים במפרץ קלרנבריג', מלאים טעם של ים אחר.
לא היה פה פלפל חריף אחד, גם לא בזיליקום או כוכבי אניס. אוכל נטול תבלינים, כמו למשל האייריש קווינס שפגשתי פה (Irish Queens) והתאהבתי בו עד כלות נשמתי. כל כך הרבה תפוחי אדמה יש פה באירלנד שאנשים קונים אותם בשקים. לא משנה מה אתה מזמין לאכול, יהיה זה דג, סטייק מפואר או לזניה - הוא יגיע עם צ'יפס עבה ועסיסי. אבל לא רק צ'יפס, אל תפחדו. יש גם פירה. בקיצור - אתה פוגש תפוחי אדמה על כל צלחת. באשר תלך - שם הם נמצאים.
אולי כל הסיפור התחיל עם הרעב הגדול באמצע המאה ה-19. מחלה שתקפה את שדות תפוחי האדמה ברחבי אירלנד פגעה אנושות ביבולים. נוצר רעב המוני, ובערך שלושה מיליון אירים מתו או היגרו בשארית פרוטותיהם לאמריקה, לצד השני של האוקיינוס האטלנטי. אירלנד התרוקנה מחקלאים, הכלכלה התמוטטה וכפרים שלמים ננטשו לחלוטין.
הטראומה הזאת של הרעב הגדול, כנראה גורמת עד היום לאירים לאכול תפוחי אדמה בכל ארוחה ואחר כך לאכול עוד. כשמדובר בטראומה לאומית כל כך איומה כמו הרעב האירי הגדול, אני עומד נפעם ופעור פה ולא מעביר מילה אחת של ביקורת קטלנית. בטני המתה והתנפחה, אבל פי נותר סגור, חוץ מהרגעים שבהם דחפתי עוד כמה צ'יפס לתוכו ובלעתי מהר כדי שלא יראו. התנפלתי במרץ על סלט תפוחי האדמה והצלפים שקיבלתי ליד הסנדוויץ', ועיכלתי בשקט גמור.
כנצר לעם שהטראומה הקולקטיבית שלו גרמה לו ולעוד כמה עמים שכנים צרות צרורות, אני מבין שנגד רגשות גנטיים חמקניים כאלה אין מה לעשות. אנחנו נמשיך לראות צבעים אדומים ככל הנראה, והם ימשיכו לראות ירוק. אנחנו נמשיך לנגב חומוס עם פיתה והם ימשיכו לאכול צ'יפס בכמויות. אנחנו נמשיך לקצוץ סלט ירקות עם מיץ לימון ושמן זית והם ימשיכו לאכול בייקון לארוחת בוקר.
את האמת להגיד - האוכל בישראל הרבה יותר טוב מאשר באירלנד, למרות שתפוחי האדמה שלהם שמים את שלנו בכיס הפנימי. יש להם סלמון מופלא, וגם הטלאים שלהם - מה יש להגיד. צעירים, ניזונים מעשב ירוק כך שלצלעות שלהם יש טעם אחר שבאחרים. אבל אפילו עם כל תפוחי האדמה פה, אחרי שבועיים אני מתגעגע לאורז.
צלעות טלה עם סלט חסה, תפוחי אדמה וצלפים
אחרי שחפרתי לכם בראש עם תעלת בלאומיך הפחממתית שלי, לאלו מכם שנותרו נאמנים, אני ממליץ בכל תוקף להכין סלט תפוחי אדמה ולשתוק.שימו לב - מתאפקים לא להשתמש בשמן זית ובחסה ערבית, מיץ לימון ועלי שמיר ובכלל - מתאפקים לא להוסיף שום דבר ים תיכוני בעליל!
המרכיבים:
כ-1 ק"ג צלעות טלה - מבקשים מהקצב לא להפריד את הצלעות הפעם
1 ק"ג תפוחי אדמה לבישול
3 כפות צלפים במלח
1 בצל אדום, קצוץ דק
3 כפות חומץ בן יין לבן
1 כף סוכר
מלח, פלפל לבן
1-2 חסה משי עדינה, קרועה לקרעים קטנים
1/3 כוס שמן חמניות או שמן תירס
אופן ההכנה:
- מאדים את תפוחי האדמה בסיר גדול מלא במי מלח רותחים. מניחים להתקרר מספר דקות. קולפים וחותכים לקוביות בגודל 1 ס"מ בערך.
- מורחים את צלעות הטלה בחמאה ובוזקים מלח ומעט פלפל. קוצצים עלי נענע ומפזרים מעל. צולים בתנור שחומם מראש ל-250 מעלות על גריל כ-12 דקות לערך. הופכים את הצלעות, וממשיכים בצלייה בטמפרטורה של 220 מעלות במשך כ-10-12 דקות לערך. נותנים 2 דקות מנוחה.
- מכינים את הרוטב: מערבבים 3 כפות חומץ בן יין עם מלח, סוכר, פלפל לבן ושמן חמניות.
- הגשה: חותכים את צלעות הטלה ומורחים שוב בחמאה.
- מערבבים את החסה עם תפוחי האדמה, הבצל והצלפים, יוצקים מעל את הרוטב, מערבבים ומגישים לצד הצלעות.
לכל הטורים של ארז קומרובסקי
ארז קומרובסקי מנהל את בית הספר לבישול גלילי בביתו שבמתת. לאתר בית הספר לבישול גלילי