עובדים בהיי-טק? כך תתמודדו עם הלחצים
עומס קשה ומתמיד, תחרות פנימית חריפה וחשש מפיטורים - עולם ההיי-טק מאופיין בסביבת עבודה תובענית, ועובדים רבים מתקשים להתמודד עם האתגר. כיצד אפשר להתמקד בצדדים החזקים שלנו ולבחון את מידת התאמתנו לקריירה שבה בחרנו? הכירו את הפסיכולוגיה החיובית
עולם ההיי-טק מציע קריירה מאתגרת מבחינה מקצועית ואישית, שכר גבוה ויוקרה. עם זאת, העובדים משלמים לעתים מחירים אישיים גבוהים על הקריירה בה בחרו. עם המצב הזה ניתן להתמודד בעזרת פסיכולוגיה חיובית. למה הכוונה?
- רוצים לנהל? תשכחו מכל מה שלמדתם בתואר
- מחפשים עובדים? אין דבר כזה "מוכשר מדי"
- פוסלים אמהות למשרת ניהול? ההפסד שלכם
- רומן במקום העבודה - מתי זה חוקי?
גורמים לתגובות הלחץ
עולם ההיי-טק מאופיין בסטנדרטים גבוהים של ביצוע, תנאי תחרות ומתח אינטנסיבי. ההתמודדות המתמשכת והלחצים מתבטאים במתח רגשי וגופני, שאינו פג גם מחוץ לשעות העבודה. עובד שחווה לחצים מאבד אנרגיה וחיוניות, כשבסופו של דבר גם התפקוד נפגע. את הגורמים לתגובות הלחץ בעבודה אפשר לחלק לשלושה תחומים עיקריים:
עומס קשה ומתמיד - חברות ההיי-טק מעניקות מסגרת מתגמלת ויוקרתית אך מחייבת וטוטאלית בו זמנית. בסביבת העבודה קיימים לחצים רבים כמו עמידה ביעדים, לימוד טכנולוגיות חדשות והתעדכנות מתמדת, במקביל לשעות עבודה ממושכות, עד לשעות הערב המאוחרות.
גם בבית ממשיכים העובדים להיות מחוברים דרך המחשב והטלפון, כשבעצם מתקיים מצב של היעדר גבולות. טוטאליות זו היא תנאי מוסכם להשגת הערכה ולקידום, אך התוצאה היא היעדר זמן פרטי. המשפחה, הזוגיות, מפגשים חברתיים, ספורט ותחביבים - כל אלה נדחקים הצידה.
קושי בהשגת שיתוף פעולה מעמיתים - בשל תחרות פנימית וחוסר רצון לשתף במידע.
חשש מפיטורין - חשש זה קיים בחברות רבות אך מחריף לקראת גיל 40 בשל הקושי במציאת עבודה במגזר ההיי-טק בגילאים אלו. מצב זה נובע מהנורמות הפסולות בשוק התעסוקה הישראלי, המעדיפות צעירים דינמיים שרעבים להוכיח את עצמם.
מהי פסיכולוגיה חיובית?
יש עובדים שמתקשים להתמודד עם אופי העבודה התובעני של עולם ההיי-טק. קריירה שמאפייניה הם תחרותיות, לחצים או תפיסה לפיה "העבודה לפני כל השאר", מתאימה פחות לחלק ניכר מאיתנו.
כך למשל לאינדיבידואליסטים, שהערכים שלהם מכוונים לעבודה במסגרת פחות "הדוקה", לאנשים שהערכים שלהם מדגישים נוכחות בבית ומעורבות במשפחה, לאנשים שמייחסים חשיבות לחיים חברתיים ולעיסוקי פנאי כמו תחביבים משמעותיים, ספורט או לימודים לצורך התפתחות אישית, וכן אנשים שאינם חשים בנוח במסגרת תחרותית ומלחיצה וזקוקים לעבודה בסביבה חברתית ותומכת.
הפסיכולוגיה החיובית, בשונה מהמסורתית, מתמקדת בצדדים החזקים שלנו - בערכים, במשאבי ההתמודדות וברצונות האותנטיים. גישה זו מעודדת אנשים לבטא ולממש את המשאבים האישיים שלהם ומאפשרת לבחון את ההתאמה שלנו לעולם העבודה בו אנו נמצאים. השאלות והתחומים המרכזיים שנבחנים במסגרת שיטה זו:
א. האם נחוץ עבורי שינוי? - איזה שינוי? לאן לפנות?
ב. התמודדות - כיצד להתמודד עם המציאות העתידית על בסיס הצדדים החזרים והחלשים שלי?
ג. גיבוש דרך חדשה - לאן אפנה?
ד. זיהוי נתוני הליבה - מהם הערכים שלי? מה חשוב לי כאדם? האם חשוב לי להצטיין? לתרום לאחרים? ליישם או להדריך? זיהוי הצרכים הרגשיים -מידת הצורך בקרבה? צורך בקבלת אישור? צורך להיות חלק מצוות?
ה. מיקוד החוזקות - משאבי ההתמודדות שמאפשרים הצלחה, סיפוק, תחושת משמעות. נבדוק אילו רצונות כמוסים ומודחקים נמצאים מתחת לפני השטח.
שינוי בקריירה - מה האפשרויות?
לאחר זיהוי הנתונים המשמעותיים, ניתן להסתכל פנימה ולבחון מה טבעי ונכון עבורנו לעשות בהמשך חיינו. כך אפשר להבהיר את הפער בין מה שחשוב ונכון עבורנו, לבין מה שאנחנו עושים בעבודה הנוכחית שלנו ואילו מחירים אנחנו משלמים על כך. כל אלו מאפשרים בחינה רציונאלית של האפשרויות. מה האפשרויות לשינוי?
1. שמירה על התפקיד והמקצוע, תוך שינוי של מקום העבודה.
2. שמירה על המקצוע אך שינוי התפקיד לכיוון שהולם טוב יותר את הנתונים והרצונות שלנו. לעתים שינוי קטן יוצר הבדל משמעותי ביותר.
3. שינוי משמעותי ויציאה לקריירה חדשה.
יש לזכור, כי כולנו צריכים להתמודד עם מצבים שמציבים בפנינו קשיים. כך למשל, מנהל מתחשב עלול להתקשות בהנעת עובדים ושינוי התנהגויות לא רצויות מצידם. מנהל כזה עלול לחוש מאוים וחסר יכולות, אך בעזרת הפסיכולוגיה החיובית הוא יכול לגבש את הזהות הניהולית האמיתית שלו וללמוד כיצד למנף את החוזקות שלו, כאדם מתחשב ורגיש לאחרים.
באופן זה, אותו מנהל יוכל לנהל עובדים בדרך של יצירת אמון ומחויבות הדדית, המתאימה עבורו. במקביל, הוא ילמד כיצד להציב את הדרישות שלו באופן אותנטי ונחוש ולקיים מסגרת שתיתפס כחזקה.
החלטה על שינוי בקריירה אינה קלה, אבל כאשר סדר העדיפויות מתבהר, אנו יכולים להבין מה אנחנו נותנים ומקבלים בקריירה שלנו. כך ניתן לקבל החלטה מושכלת, שתאפשר להגיע לעשייה שהולמת באופן מיטבי את הנתונים שלנו ומאפשרת תחושה של משמעות מבלי לשלם מחירים גבוהים מדי. מי שמתקשה יכול להסתייע בייעוץ או אימון תעסוקתי.
הכותב הוא פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, ייעוץ תעסוקתי וליווי מנהלים בתחום העבודה. www.career360.co.il