אחותו של פצוע קשה בנירים: 'אנו כמו ברווזים'
אוסנת, שאחיה נפצע בנפילת פצמ"ר שהרג שניים מחברי הקיבוץ, הצטרפה לביקורת תושבים בדרום שספקנים לגבי הפסקת האש. "בנירים כבר לא מאמינים לשום דבר", אמרה. בקיבוץ הזהירו: "מתארגנת מחאת תושבים"
הפצצה שפצעה את ירקוני נפלה בשטח הקיבוץ כשעה לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. היא גרמה גם למותם של רכז הביטחון של היישוב זאב עציון (55) ושל שחר מלמד בן ה-43, שליוו בעת הפגיעה צוות תיקון תשתית חשמל שניזוקה בירי קודם. גדי, מרכז המשק של קיבוץ נירים, מאושפז כעת במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה בבאר שבע. כעת מצבו התייצב לאחר שאמש נאלצו הרופאים לקטוע את רגליו.
"הייתי אתמול במטחים הנוראיים, היה ברור שקרה משהו", שחזרה אחותו. "הם פשוט לא הספיקו להגיע למיגון. הקיבוץ מפורק והם ניסו להחזיר את החשמל. הם פשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. היה קשה להתחמק מהמטחים. איפשהו זה היה נופל על מישהו. אני אחות במקצועי ורציתי לצאת, אבל לא ידעתי איפה זה ואי אפשר היה לזוז מהבית, היה מטח אחרי מטח, היה זוועה". על ההרוגים בתקרית סיפרה: "זאביק ושחר היו חברים טובים שלי. אנשים אהובים ומרכזיים בקיבוץ. תמיד באו לעזור, והם נהרגו תוך כדי העזרה הזו".
אימא של גדי, עמליה, קיבלה את הידיעה בקיבוץ עין גדי, לשם נשלחו חלק מתושבי נירים להפוגה. "סיפרו שבאו לתקן את רשת החשמל, ליוו אותם אנשים שלנו ואז התחילה הפגזה של מרגמות. הגענו מעין גדי לבית החולים אתמול בערב ואמרו לנו שגדי פצוע קשה. יהיה לו קשה אבל הוא בחור חזק ויתגבר על זה. יש לו אמביציה"..
עמליה הכירה היטב את שני חברי הקיבוץ שנהרגו אתמול מהפצמ"ר. "זאביק טיפל בביטחון במשך שנים רבות. הוא היה בחור רציני ואחראי, לקח על עצמו הרבה מאוד תפקידים אבל המשפחה תמיד עמדה לצידו. היה ויכוח עם משרד הביטחון שרצה לבטל את התפקיד שלו. הוא אמר שלדעתו זה אחד התפקידים הכי חשובים שיש ולקח אותו ברצינות רבה. ידענו שאנחנו בידיים טובות. שחר היה איש המוסך וטיפל בקלנועית שלי בנאמנות. אנשים אהבו לבוא אליו כי הוא אף פעם לא אמר לא. הוא היה איש משפחה נפלא. זו אבידה רצינית לקיבוץ".
"לא כך חשבנו שיסתיים המבצע הזה", הודה ארנון אבני, חבר הקיבוץ. לדבריו, מתארגנת מחאה של תושבים למען הנגב. "לאורך המבצע נהגנו באיפוק ובממלכתיות, ואנחנו רוצים לתבוע עכשיו מהממשלה שלא תהיה 'הפעם הבאה'". מירב כהן, תושבת עין השלושה שעדיין לא שבה עם משפחתה לקיבוץ, הוסיפה כי "אנחנו לא מאמינים בממשלה. אולי בבית של ביבי בקיסריה יש שלום, אצלנו אין שלום. אנחנו לא מתכוונים לחזור לאזורי קרבות. חזרנו בדיוק למצב שהיינו בו לפני חמישים יום, רק עם הרוגים. הילדים שלי לא חוזרים לבית הספר, לא נסכן אותם".
על פי הסכם הפסקת האש, ידונו הצדדים בעוד חודש בסוגיות פירוז הרצועה והקמת נמל ימי ואווירי בשטחה. בינתיים, התחייבה ישראל לפתוח את המעברים לרצועה, לאפשר הכנסת ציוד הומניטרי וציוד לשיקומה, תחת פיקוח, וכן להרחיב את אזור הדיג.
"מבחינה צבאית זו המהלומה הקשה ביותר שחמאס חטף", הדגישו גורמים מדיניים בירושלים. "כל תמונות הניצחון שהוא בנה - מנהרות, יכולת רקטית, פיגועי איכות, חטיפת חייל חי - סוכלו". מנגד, הביעו הפלסטינים סיפוק לגבי תוצאות המשא ומתן בקהיר. "אחד ההישגים החשובים ביותר הוא הוויתור המוחלט של ישראל על הדרישה לפירוק ההתנגדות מנשקה", אמר בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק.
תת-אלוף (מיל') גדי זהר, חבר המועצה לשלום וביטחון, אמר באולפן ynet כי "היינו צריכים להיות נחושים ולהגיע להפסקת האש בצורה אחרת. כדי שלא יהיה פה דאעש וסומליה, וכדי שלא תהיה הידרדרות, ישראל צריכה לגש יעדים ואסטרטגיה לעצמה. יש פרטנר פלסטיני שמוכן לדבר ואם ישראל לא תלך למהלך מדיני כולל, אין לנו מה לחפש כאן".
לפנייה לכתב/ת 
