קו 63 במבחן. הציון: טעון שיפור

קו האוטובוס הראשון בו בחרנו לפרויקט "מבחן הקו" הוא 63, המוכר היטב לכל נוסעי האוטובוס בגוש דן. זהו קו אוטובוס חשוב החוצה את גוש דן ממזרח למערב, מתל אביב דרך גבעתיים, רמת גן ועד מחלף אלוף שדה. ואם להיות כנים, תנאים טובים יותר למבחן ראשון לא ניתן היה למצוא. ימי אוגוסט לוהטים ומנומנמים יחסית, ובאופן היסטורי אינם מעמיסים על התחבורה הציבורית עקב חופשות רבות בארץ ובחו"ל. הוסיפו לכך את ההאטה הכללית בעקבות מבצע צוק איתן, וקיבלתם תנאים אידיאליים להצטיינות עבור מפעילת קו האוטובוס, חברת דן. 

• יש לכם תלונה בנושא התחבורה הציבורית? שלחו את הטופס המקושר
• לאתר ארגון 15 דקות
  

X

צילום: לרה פארן

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בפועל, תקלות לא חסרו. קחו למשל את תחנת האוטובוס עצמה. אם התחבורה הציבורית היא כראי החברה, התחנה היא סוג של מיקרוקוסמוס לתחלואיה. התחנות בתל אביב יפות, אסתטיות, נקיות. אלא ששלושה פרטים בסיסיים למדי חסרים בהן בדרך כלל - (מספיק) מקומות ישיבה, הגנה ממזג האוויר ומידע על קווי האוטובוס העוברים בה. העיפו מבט באוכלוסיית הקשישים המהווה חלק ניכר מנוסעי האוטובוס העירוני. אלה אינם נוסעי אוטובוס שאמורים לעמוד עשרות דקות בהמתנה, בגשם או בשמש. לעומת זאת, מקום לפרסומות יש גם יש. ומה עם מידע? מתוך שש תחנות שבדקנו, רק אחת הציעה את כל הנתונים הנדרשים.

ישראל, 2014. תחנת אוטובוס מודרנית(לרה פארן)

ומה על מסלול הנסיעה? קו 63 סובל באופן חריג והיסטורי מבעיית תחנות חסומות על-ידי בעלי רכב חסרי מורא. במהלך הבדיקה גילינו כי לפחות ב-15 תחנות חנו מכוניות מפריעות, במקרים מסוימים על המדרכה באופן החוסם את התחנה. חצוף במיוחד היה נהג רכב רשמי של עיריית תל אביב שחנה ממש בתחנה. והנה רעיון בחינם לחברת דן: התקינו מצלמה בקדמת האוטובוס אותה מפעיל הנהג בלחיצה פשוטה. התמונה תכלול תאריך, זמן ומקום מדויק, ויכולה לשמש כעדות למתן קנס מרתיע.

האוטובוס לא מגיע למדרכה - הסיבה: עוד מכונית חוסמת(לרה פארן)

מכאן נמשיך לאוטובוס עצמו, ונתחיל בפנומן הנקרא רב-קו. כרטיס חכם אמנם, אבל התיקוף שלו קצת פחות מבריק. פעם אחר פעם גילינו תורים ארוכים בתחנות עמוסות בנוסעים חסרי סבלנות, שממתינים בתור לתיקוף הכרטיס או לתשלום לנהג. בתחנות היותר-עמוסות מדדנו שתי דקות תמימות של המתנה. הכפילו אותן במספר תחנות, ותקבלו עיכוב מפלצתי מיותר.

בניגוד למקובל בקו 1 (המטרונית החדשה) ובקו 51, בהם עולים נוסעים מכל הדלתות, כאן כולם צריכים לעבור דרך הנהג - המתפקד באותו זמן גם כקופאי ודייל הסברה. לא ברור לנו מה הבעיה עם מכשירי תיקוף שיפעלו גם מאחור ויאפשרו עלייה מהדלת האחורית, או אם תרצו, כרטיסן שידאג לתשלום? פתרונות יש הרי בשפע, רק שהם עולים כסף. והבעיה, כמו תמיד, היא שהזמן שלנו נחשב פחות מהכסף של קופת המדינה.

ואם כבר מדברים על בזבוזי זמן, מי שבונה על הלו"ז הרשמי של קו 63 לאורך המסלול, שיעשה לעצמו טובה וינחת במציאות הישראלית המיוזעת והמאחרת באופן כרוני. ככל שהנסיעה התקדמה מתחנת המוצא, התרחקו זמני ההגעה בפועל מלוחות הזמנים שמפורסמים לציבור. כל זאת, להזכירכם, עם כבישים ריקים יחסית ומספר נוסעים נמוך יחסית (ואפילו בשעות שאינן שעות-עומס). איך אפשר לדעת מתי בדיוק יעבור האוטובוס בתחנה כלשהי לאורך הקו? אי אפשר, ותודה ששאלתם.

לוח זמנים לקו 63. כן, בטח(לרה פארן)

כך זה כאשר לא רק התשלום לנהג מעכב ומתעכב, אלא גם חסרון מטריד בנתיבי תחבורה ציבורית שיעקפו הפקקים. רק בקטע קצר בדרך בגין בתל אביב יש נתיב תחבורה ציבורית, ובקטע קצר ומאוד לא יעיל ברחוב בן יהודה. אגב, מוזר לגלות כי למרות שבבן יהודה יש נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית לכיוון דרום, הרמזורים אינם מכוילים להעניק לתחבורה זו עדיפות. מגוחך, אם תשאלו אותנו. גם ברמת גן לא שמעו על העדפה ברמזורים - קחו לדוגמה את צומת רחובות הרא"ה ורוטנברג.

הקו במבחן

את קו 63 בחנו אנשי "15 דקות" בשלושה קטעים שונים, בין השעות 11:26 ו-17:39 ביום ה-18.8:

1. בין אלוף שדה לאלנבי בתל אביב - זמן נסיעה 58 דקות (20 דקות לפי תוכנות ניווט)
2. בין שדרות בן ציון לאלוף שדה - זמן נסיעה 51 דקות (17 דקות לפי תוכנות ניווט)
3. בין עזריאלי לחוף ירושלים - זמן נסיעה 21 דקות (13 דקות לפי תוכנות ניווט)
   

תחנת היציאה היחידה שהניחה את הדעת הייתה באלוף שדה. התחנה הישנה והמוכרת הציע מספיק מושבים והגנה משמש, יחד עם מידע ראוי וקריא בדרך כלל. שתי התחנות האחרות (עזריאלי ושדרות בן ציון) הן מהסוג ה"חדש". לא הציעו מקומות ישיבה ראויים, לא סיפקו הגנה מהשמש. בעזריאלי לא נמצאה מפת הקו, לא היה מידע אלקטרוני על זמן הגעת האוטובוס. כאשר הוא הגיעה, נדרשו שתי דקות תמימות להעלאת נוסעים. העלייה לאוטובוס בבן ציון ארכה חצי דקה מיותרת. גם כאן אגב לא היה מידע על זמן ההגעה של האוטובוס, כמו בכל התחנות שנבדקו. ציון: 5 מ-10

ככה זה נראה, לצערנו(לרה פארן)

האוטובוס

נראה לעיתים כי חברות האוטובוס מזניחות באופן מעורר השתאות את הכלי החשוב ביותר שלהן בדרך לשביעות רצון הנוסע - האוטובוס עצמו. דווקא קו 63 שנבדק הוכיח שאפשר גם אחרת. בשניים משלושת האוטובוסים נרשמה סביה נקיה יחסית ומיזוג שקירר ביעילות, אם כי הגיע הזמן לתת את הדעת על החולנות הלא תמיד-נקיים. באוטובוס השלישי המזגן היה בבירור מותש וצולע. מה שאי אפשר לומר על הג'וק שהתרוצץ בו בחדווה - חוויה שאפשר בהחלט לוותר עליה בחלל סגור. כאמור, באף אחד מהאוטובוסים לא ניתן היה לעלות מאחור, אך ראוי לציין שלא נרשמה צפיפות. ומה על הנהג? בכל שלושת האוטובוסים פגשנו בנהגים אדיבים, שתפעלו את כלי התחבורה עצום המידות באופן רגוע ומעורר ביטחון. ציון: 6 מ-10

מקום, אבל לעמוד. תמונת הג'וק המתרוצץ שמורה במערכת(לרה פארן)

הנסיעה

זמן הנסיעה - ועמידה בלוחות זמנים - הוא כאמור עקב אכילס של התחבורה הציבורית בישראל. אגב, לא רק באוטובוס עירוני כמו קו 63. וזה האחרון אינו יוצא דופן. זמני הנסיעה בשלושת הקטעים היו ארוכים עד פי 3 מזמן הנסיעה שחישבו עבורנו תוכנות ניווט אמינות הנמצאות בשימוש קבוע ולעיתים נדירות טועות (בדקה-שתיים). אם זמן נסיעה באוטובוס אורך שעתיים לשני כיוונים, במקום 40 דקות לאותו המרחק ברכב, משהו מאד עקום כאן. אפילו בקטע הקצר ביותר בו נסענו (21 דקות), היה זמן הנסיעה ארוך ב-50% מרכב פרטי. זמני היציאה מתחנת המוצא היו סבירים יחסית - איחור של ארבע עד שמונה דקות. זמני ההגעה לתחנות הביניים התאחרו עוד ועוד, וזמן ההגעה לתחנת היעד התאחר עד יותר מ-20 דקות. בפירוש לא סביר. ציון: 4 מ-10

סיכום

אין צורך להוסיף דבר. קו 63 איטי מדי, מאחר לתחנות הביניים (הלא נוחות) וליעד הסופי. הכשלים ברורים, והסיבות להם מפורטות. ציון הקו: 5 מ-10

ממתינים, בסבלנות ובעמידה(לרה פארן)

הכותבת אחראית לפעילות ציבורית בארגון הצרכנות "15 דקות", לשיפור התחבורה הציבורית