בנק ישראל נגד לפיד: חייבים להעלות מסים

בנק ישראל יצא היום (ד') בהודעה מיוחדת שבה הוא מזהיר מאובדן שליטה של הממשלה על הגירעון. המסמך יצא בעקבות הפגישה שקיימו אמש ראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל.

• בגלל צוק איתן: קיצוץ רוחבי של 1.5 מיליארד
  

פלוג תמליץ ללפיד: אין מנוס מהעלאת מסים

ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד

לפיד: "נספוג את 'צוק איתן', לא נעלה מסים" 

בהודעה נטען כי תוכניות האוצר לשנה הבאה יביאו לגירעון של 3.5% תוצר (כ-35 מיליארד שקל) וזאת מבלי להביא בחשבון את דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות, את האפשרות להידרדרות נוספת במצב הביטחוני או את האפשרות להחרפה של מגמת ההאטה במשק שהחלה להתפתח באחרונה.

אם יתממשו אפילו חלק מהתרחישים הללו, מזהירים בבנק ישראל, הגירעון יעבור את הרמה של 4%, כפי שקרה ב-2012, שנה שבה סיימה הממשלה את השנה עם גירעון של 4.2%. בחוות הדעת של הבנק המרכזי צוין כי יש להביא בחשבון הוצאות נוספות צפויות שמחלקן לא יהיה מנוס מלבצע - הן בתקציב הביטחון והן בתקציבים אזרחיים.

"הכללת תוספות אלו בתקציב 2015, ללא קיצוץ בהוצאות אחרות, וללא הגדלת ההכנסות, יביאו לכך שהגירעון עלול להגיע לכ-4% תוצר, כבר בשלב התכנון. כל זעזוע בצד הפעילות, שיביא לירידה בגביית המסים, או החרפה במצב הביטחוני שתצריך הוצאות נוספות, עלולים להביא לכך שהגירעון יצמח לרמות גבוהות עוד יותר", נכתב בהודעת בנק ישראל.

בבנק ישראל חוששים כי, שימוש בכלי של העלאת הגירעון כעת עלול להביא להישנות של אירועי 2002, כשמדינת ישראל נאלצה להתמודד עם מיתון שנגרם בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק בארה"ב והשפעת האינתיפאדה השנייה. באותה שנה הגיע החוב של הממשלה לממדים של למעלה מ-100% תוצר והריבית על אגרות החוב של הממשלה עלתה לרמה של 12%. במצב כזה גם אם ממשלה רוצה להגדיל את הגירעון, כדי להימנע מהעלאות מסים וקיצוצים שיפגעו בצמיחה, היא אינה יכולה לעשות זאת כי עלויות המימון גבוהות מדי.

העלאת מסים בהיקף של 6-5 מיליארד

בבנק ישראל ממליצים להעמיד את הגירעון בשנה הבאה על יעד של 3%, ולא 3.5% כפי שמסתמן כרגע על פי חישוביהם. לטענתם, רמה כזו של גירעון תאפשר לממשלה לעמוד ביעד של צמצום החוב לרמה של 60% תוצר עד סוף העשור וגם תאפשר לה להעלות את הגירעון במקרה קיצוני של החרפה נוספת המצב הביטחוני או מיתון כלכלי. המשמעות של הצעד היא קיצוץ בתקציב או העלאת מסים בהיקף של 6-5 מיליארד שקל. 

בנק ישראל ממליץ לעשות זאת על ידי העלאת מסים ולא על ידי קיצוץ בתקציב. "מבחינת הצמיחה בטווח הקצר, ההשפעה של העלאת מיסים על הפעילות שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית", נכתב בחוות הדעת.

בבנק מזהירים מהשלכות הקשות של קיצוץ בתקציבים האזרחיים: "בעת קביעת התמהיל בין ביטול פטורים, העלאת מסים, או קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון שכבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הישראלית". 

ברקע הדרישה של בנק ישראל להעלאת מסים בהיקף של 5-6 מיליארד שקל נמצאות שתי החלטות שקיבל בשנה האחרונה שר האוצר, בניגוד לעמדתה של הנגידה, ושצפויות להביא בשנה הבאה לאובדן הכנסות של כ-7 מיליארד שקל למדינה.

ההחלטה הראשונה הייתה לבטל את העלאת מס ההכנסה שתוכננה לתחילת שנה זו - שהייתה מניבה למדינה הכנסות של כ-4 מיליארד שקל; ההחלטה השנייה הייתה ההחלטה לגבות מע"מ בשיעור של 0% על דירה ראשונה. בבנק ישראל לוחצים על שר האוצר לוותר על שני הצעדים האלה. 

שר האוצר הציע בישיבה שהתקיימה אמש להעלות את יעד הגירעון לרמה של 3.1% מבלי להעלות מסים, וכן להוסיף סכום של 2.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. בפגישה הוחלט להביא לאישור הממשלה ביום ראשון קיצוץ רוחבי של 1.5 מיליארד שקל, וזאת כדי לממן את עלויות הלחימה של צוק איתן כבר השנה, מבלי להזדקק למקורות מימון בשנה הבאה.