האיש שגורם לסילונים להמריא
איגור בלון אחראי לפריצה המפתיעה של אמרי פרסיאדו ונותן עצות גם לדונלד סנפורד. אבינעם פורת שוחח עם המאמן העומד מאחורי ההצלחות האחרונות בריצות הקצרות
כמעט כל אתלט רציני ומקצוען יספר ש"המאמן הוא כמו האבא השני שלי". מאמן אתלטיקה, יותר מאשר בענפי הכדור, צריך להיות הכול עבור האתלט שלו: מתווה תוכניותיו המקצועיות, מדריך באימון ובתחרות, ואפילו מעצב אופיו מחוץ למסלול. צפו בכל תחרות באתלטיקה, ועקבו אחרי הקשר בין המאמן לספורטאי שלו.
עוד ב-ynet ספורט:
איגור בלון, 52, יליד חארקוב שבאוקראינה, היה אצן לא רע בברית-המועצות הישנה. שיא היכולת שלו הוצג באחת מאליפויות המדינה הקומוניסטית הגדולה ביותר מאחורי מסך הברזל: מקום רביעי ב-60 מטרים באחת מאליפויות החורף. בצבא ברית-המועצות הוא שירת ביחידת ספורט וייצג אותה בתחרויות. בהמשך למד הנדסת תחבורה. את התעודה הוא קיבל, אבל הבין שעבודה לא ייראה ממנה.
בשנת 1990 עלה לישראל, וחודשים אחדים לאחר-מכן נולד בנו צבי. חוץ מעבודתו בדפוס, הוא גם חלם להיות מאמן אתלטיקה. בלון עבר קורס במכון וינגייט, והפרויקט הראשון שאותו לקח על עצמו היה, איך לא, לטפח את בנו צבי כאתלט. צבי השיג תוצאות טובות, אבל בשלב מסויים הבין שהוא משקיע עבודה רבה מדי עבור תגמול קטן מדי. שיאיו נעים בסביבות 10.70 שניות ב-100 מטרים.
אלא שבמקביל להדרכת בנו, בלון החל לקבל גם אתלטים אחרים. הכתר שביהלום הושג בשנתיים האחרונות: אמרי פרסיאדו, אתלט טירון ומוכשר כשד הזקוק לליטוש, ודונלד סנפורד אותו מאמן בלון בתקופות שהוא נמצא בארץ. "יהיה מדויק יותר לומר שיש לדונלד מאמן אחר, טרבור גרין בארה"ב", מסביר המאמן.
"העבודה הקשה שדונלד עשה אצלו בארה"ב בתחילת העונה, נתנה לו את הבסיס לסיום המצוין. אני רק מסייע לו כשהוא בארץ, ולשמחתי דונלד, על כל גדולתו, קשוב לשלב כמה אלמנטים שהייתי רוצה שיהיו אצלו. המאמן מארה"ב יכול לתת לו את תוכניות האימון המפורטות, אבל קשה לנהל אתלט כזה רק בטלפון. לכן נוצר הקשר בינו וביני, והוא התכונן מכאן לאליפות אירופה בציריך", אמר בלון.
מאמנים רבים בישראל, במיוחד תוצרת העלייה מברית המועצות לשעבר, נאלצים להתפרנס מעיסוק אחר כשהאתלטיקה מגיעה רק לאחר מכן, יחס הפוך לזה שזוכים לו מאמנים במולדתם. איגור, למשל, משמש כיום מנהל של מפעל "גלילון" לייצור מדבקות נייר. "ב-2002 הייתי אצל הנשיא (משה קצב דאז, א.פ.) בירושלים כדי לקבל פרס על היותי העובד המצטיין בענף הדפוס. אני זוכר גם שעמיר פרץ, אז מזכ"ל ההסתדרות, היה שם. ועוד רבים אחרים".
כל העובדות האלה לא מקטינות אחוז אחד מהמרץ והאהבה שהוא משקיע באתלטיקה. יש לו 7 אתלטים של מכבי ת"א, אמרי פרסיאדו הוא ספינת הדגל. סנפורד כבר אמרנו וישנו גם עומרי הרוש, אצן נוסף. משום מה האתלטים שלו קוראים לו "יגאל" ולא איגור. "מישהו המציא את זה, ומאז כולם קוראים לי כך", אומר איגור.
אם תשאלו את חוות דעתו על סנפורד, תצאו מעודדים לגמרי. לפי בלון, לסנפורד יש עדיין המון רזרבות שטרם ניצל. "אני מתכוון לטקטיקה של הריצה. כדי לעשות את ההתקדמות הנוספת שהוא מסוגל לה, דונלד חייב לפרוץ קדימה ב-150 המטרים האחרונים ולא ב-100. בהאטה שלו באמצע הריצה, הוא משאיר שתי עשיריות מבוזבזות שעושות את כל ההבדל. לפי התכונות של דונלד, הוא צריך לרדת בלי בעיות מה-45 שניות. אני לא רואה אותו פחות טוב ממרטין רוני הבריטי שניצח ב-400 בציריך (ב-44.71 ש', א.פ.), ובכלל, אם נוציא מהמשוואה את קיראני ג'יימס או לשון מריט שהם קלאסה בפני עצמה, דונלד יכול בשיא הכושר לאיים על כל האחרים בעולם".
מה עוד חסר לו?
"רץ גדול צריך להיות ספרינטר, ובינתיים דונלד לא ספרינטר גדול. הוא מנסה לשפר את עצמו וכבר רץ 100 ב-10.80 ו-200 ב-21.30, אבל חייב להיות הרבה יותר מהיר. יש לו את הכלים להיות מהיר יותר".
אם דונלד יירד מה-45 שניות, הוא יהיה מועמד חזק לגמר בריו 2016 - אבל את התחזיות לאולימפיאדה בלון משאיר לאחרים. אין לו רצון להתנבא.
ומה הסיפור של אמרי?
"מעטים, אם בכלל, הרצים שמגיעים אחרי חצי שנה של ריצה ל-10.93 שניות ב-100 מ' כפי שהוא עשה בגיל 19. צריך לזכור שלאמרי לא היו את היסודות שהיה צריך לקבל
בגיל 13, 15 או 17. המיוחד בו הוא שידע להכיר בכל המגבלות שלו. הוא צמא להשתפר. כל פרט מעניין אותו וזו תכונה חיובית מאוד לספרינטר".
אומרים שמידת הנעליים שלו גבוהה ויש לו כף רגל חזקה שיוצרת מגע תדיר עם הקרקע כדי להגביר את המהירות.
"הסיפור על מידת הנעליים (47) לא משמעותי. אני מכיר גם אנשים שעשו שיאים גדולים עם מידה 39. מה שחשוב הוא שכף הרגל שלו מאוד חזקה ועוצמתית. השנה הוא כבר עושה את ה-100 מ' ב-46.5 צעדים במקום 49, אבל הצעד חייב להשתלב עם גמישות ויצירת מגע תדיר עם הקרקע כדי להגביר מהירות. הוא עדיין מאוד לא גמיש ואנחנו עובדים על כך. בטוח שישפר את הגמישות ואלמנטים אחרים, כי הוא לוקח את העניין בשיא הרצינות".
למה לדעתך אין לנו הרבה אתלטים צעירים?
"אחת הסיבות העיקריות לחוסר במספיק אתלטים צעירים היא הכסף. דורשים הרבה מהאתלט, ולא יכולים לתגמל אותו. מזל שיש את פרסיאדו שהמשפחה שלו תומכת ונותנת לו שקט כלכלי, ואסף מלכה שהחליט להקדיש הכל לאתלטיקה".
אתה כותב תחזיות במחברת שלך?
"לפעמים".
אפשר לשאול מה כתבת לגבי אמרי בתחילת השנה?
"צפיתי לו 21.80 ב-200 ו-10.70, והערכתי שאם זה יקרה הוא יתקדם יפה. רק שאמרי לא עצר והמשיך להפתיע את כולם. לא אותי".
לא הופתעת כשקבע 10.50 ב-100 ו-21.33 ב-200?
"לא ממש. כי אמרי עושה את התוצאות האלה באימונים, וכמו שלמדתי להכיר אותו הוא עושה בתחרויות בדיוק מה שהוא מביא באימונים".
נדב לנו את התחזית שלך לגביו לעונה הבאה.
"אני לא רוצה להתחייב, כי מרחבי השיפור מצטמצמים. הוא בטוח לא יכול להוריד ארבע וחצי עשיריות ב-100, ושנייה שלמה ב-200 כמו בשנה הראשונה. אהיה מאוד מרוצה אם יעשה ב-100 תוצאות של בין 10.38 ל-10.40, וב-200 בסביבות 21 שניות. זה ייראה כהתקדמות סבירה וממשית".
הלוואי שאלו יהיו התוצאות שלו. ושל סנפורד.
לפנייה לכתב/ת 
