חמאס ניצח בקרב על התודעה

חודש וחצי של מצב חירום, מבצע, מערכה, מלחמה? ואולי אנחנו רואים את הסוף. ישראל, המעצמה האזורית, לא הצליחה להביא לסיום את הדבר הזה שנמשך זמן רב מדי, בצורה שמצדיקה 50 ימי לחימה במחיר כבד בנפש ובכלכלה. בתקשורת, בציבור ובמערכת הפוליטית מדברים כל הזמן על ניצחון ועל תמונת ניצחון ששני הצדדים מנסים להשיג ועדיין לא השיגו.

עוד בערוץ הדעות של ynet

איבדנו את התמימות / צוף גוזלן

לדעתי, יש כבר תמונת ניצחון ברורה, ולצערי הרב היא איננה תמונת ניצחון ישראלית. תמונת הניצחון, למי שמוכן לפקוח את עיניו, שוכנת בבטחה בחיקו של חמאס. את התמונה הזו לא נוכל לראות בעיתון או בטלוויזיה. זה מגוון "תמונות" - פזל של גורמים - המייצרים את תמונת הניצחון של חמאס או אם תרצו את תמונת ההפסד של ישראל.

חמושי חמאס במפגני ניצחון ברחובות עזה (צילום: רויטרס)

למרות היותנו מעצמה אזורית, ישראל היא מדינה קטנה התלויה, כמעט באופן מוחלט, בסביבה הקרובה והרחוקה. על כן, מה שמותר לאחרים אסור לנו. העולם צבוע אבל הגיע הזמן שנלמד לחיות עם זה כדי שלא נראה עוד הרבה תמונות הפסד כאלה.

התמונות המרכיבות את הפזל שונות ומגוונות - חלקן קשורות לחיינו פנימה וחלקן קשורות למערכת היחסים שלנו עם העולם הגדול, שבו אנחנו תלויים, כאמור:

המערכה נמשכה זמן ארוך ללא הכרעה וללא כניעה, ובמהלכה נבנה והתבסס נרטיב ההתנגדות של חמאס. למרות מראית עין של אחדות, אנו רואים הקצנה וסכסוכים בין יהודים לבין עצמם. חלה הקצנה חזקה ימינה וביטויים קשים לאומניים ואף פשיסטיים וביטול האחר.

ההקצנה ימינה מבטלת את האפשרות לפשרה נחוצה ולהסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הנראה לעין. חשוב להדגיש כי זה אינטרס קריטי לביטחונה הפיזי והחברתי של ישראל. נפגע החוסן המוסרי של אזרחי ישראל, המוסר הישראלי שהוא גאוותנו מול אויבינו. חמאס הצליח לגרום לנו להתרחק מהערכים המוסריים האלה ובכך פגע בלגיטימציה שלנו פנימה והחוצה.

סכסוכים פנים-ישראליים עלו מחדש: כאשר נראו כבר ניצוצות חיוביים, בין יהודים לערבים, נדחקו שוב אזרחי ישראל הערבים לשוליים העמוקים באופן הפוגע בחברה הישראלית בכללה ובלגיטימציה של ישראל בעיני העולם.

הפוליטיקה הפנימית מסוכסכת: נרשמו קלקולים בלכידות הקואליציה ונפגעה ההנהגה מבפנים תוך כדי מערכה. את שלבי הסיום ניהלו ראש הממשלה ושר הביטחון ללא הסכמת הקבינט. נראה שאנחנו צפויים לבחירות בטרם עת אחרי שהאבק ישקע.

"גירוש"/פינוי עוטף עזה מתושבים ישראלים. השגרה שובשה בדרום וגם במרכז. נרשמה פגיעה משמעותית בתיירות, בספורט ובכלכלה בכלל. בלט אובדן האמון הבולט של תושבי הדרום וההנהגה המקומית בממשלה. הם בוודאי לא רואים ניצחון ישראלי אלא הפסד וביזיון.

חלה הקצנה של דעת הקהל העולמית נגד ישראל ובעד הפלסטינים, וחמאס בתוכם, והרחבה של החרמות כלפי ישראל בגופים ומדינות שהיו ידידותיים לישראל. מערכות היחסים הקריטיות שלנו עם ידידותינו הדמוקרטיות באירופה נפגעו משמעותית וגם היחסים הקריטיים עם ידידתנו החשובה ביותר, ארצות הברית, שבה אנו תלויים בצורה מוחלטת נפגעו קשות.

חמאס זכה להכרה ישראלית ובינלאומית מעצם ניהול המשא ומתן איתו ולמרות פגיעותו, חולשתו ו"הפסדו" בפרמטרים צבאיים. חמאס גם הציב תנאים שלא חלם לזכות בהם לפני המערכה והתמיד בהם מהיום הראשון למרות המכות ולמרות היעדר תמיכה מוחלט מצד המתווך המצרי. ולסיום, לא השגנו דבר שלא ניתן היה להשיג שבועות קודם לכן ובמחיר נמוך בהרבה. וככלות הכול, אין אופק מדיני שהוא התכלית של כל מערכה צבאית.

כל אלה, כאמור, מהווים פזל המצביע על תמונת ניצחון ברורה לחמאס והפסד לישראל - לתשומת לב קברניטי המדינה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il