בין הרים ובין סלעים / "מחוץ לרדאר"
בניגוד למאות אלפי ישראלים הרוכבים על אופניים כתחביב, עבור רוכב הקרוס קאנטרי, שלומי חיימי מדובר בעיסוק תחרותי לכל דבר ואין לו שום כוונה להוריד את הרגל מהפדל במסלול הארוך לאולימפיאדת ריו
באתר הבית של רוכב האופניים, שלומי חיימי מתועדת כל תחרות בה השתתף בשנים האחרונות. לרוב הוא איננו מסתפק בציון אתר התחרות, התאריך והמיקום אליו הגיע, אלא משקיע בדיווחים מפורטים הנעים בין המקצועי ("בהקפה השנייה התחלתי להרגיש את החולשה שחוויתי באותו היום. חוסר יכולת לסובב את הפדלים בעצימות אותה אני מכיר וגם התאוששות לקויה בין עלייה לעלייה") לבין האישי ("בנסיבות מסוימות אינני מרגיש שפרישה מתחרות מהווה בושה, לפעמים זה הדבר הנכון לעשות").
החשיפה שחיימי (25) מאפשר אל תוך חווית התחרות שלו מספקת לצופה מהצד הצצה אל תוך עולמו הפנימי והמורכב של הספורטאי אך גם מעניקה שירות נהדר לו עצמו.
"התחלתי לכתוב על התחרויות לפני כמה שנים, זה נותן לי סיפוק", מספר חיימי ומרחיב, "כשאתה כותב זה נותן לך תובנות שלא ראית לפני כן. חוץ מזה זה כיף לגרום לאנשים להיכנס לעולם הזה ולהעלות קצת את המודעות לענף".
חיימי הוא רוכב האופניים הבכיר בישראל כיום. הוא מתחרה בקרוס קאנטרי, תת ענף אולימפי בקטגוריית אופני ההרים. הוא משתתף באופן פעיל בסבב העולמי ומדורג כיום 60 בעולם. בשנתיים הקרובות הוא ישקיע מאמץ עילאי במטרה להפוך לרוכב האופניים הראשון המייצג את ישראל באולימפיאדה מאז 1960 והראשון אי פעם באופני הרים.
הוא גדל בכוכב יאיר, וכמו ילדים רבים התנסה ברכיבה על אופניים והשתמש בהם כאמצעי תחבורה בתוך הישוב. במהרה הפך התחביב לעיסוקו המרכזי, הוא הצטרף למועדון רכיבה בישוב ומגיל 15 החל להשתתף בתחרויות בינלאומיות. לשיא בגילאים הצעירים הוא הגיע כשסיים במקום השביעי באליפות העולם לנוער. כיום הוא רוכב עבור הקבוצה הגרמנית FOCUS MIG.
"היו שנים שהייתי שוהה קרוב לחצי שנה בחו"ל, אבל עם הזמן וככל שאני מתקדם אני מעדיף להיות שם בגיחות ספציפיות", מספר חיימי על החוויה שבהשתלבות בקבוצת רוכבים זרה, "קרוס קאנטרי זה ענף אישי אבל במהלך השבועות שקודמים לתחרות אתה נמצא עם הקבוצה, אוכל ביחד עם יתר הרוכבים ומתאמן איתם. יש לקבוצה מכונאי משלה, והיא גם מממנת את כל עלות הציוד ומטפלת בו, לדעתי זה עולה בסביבות 150,000 שקל לשנה. מה שכן, מרגע הזינוק, זה כבר כל רוכב לעצמו".
רכיבת קרוס-קאנטרי אינה מזכירה במאום
את מירוצי הכביש המפורסמים כמו הטור דה פראנס או הג'ירו. בניגוד לכבישים הבלתי נגמרים, בקרוס-קאנטרי המירוצים נערכים בשטח, ההתמודדות היא לא רק נגד יתר הרוכבים אלא גם נגד איתני הטבע.
מירוץ קרוס קאנטרי ממוצע נמשך בין 90-105 דקות ובנוי מ-6-8 הקפות של 4-6 ק"מ הכוללות עליות ירידות ואלמנטים טכניים הדורשים מהרוכב יכולות גבוהות. תוואי השטח משתנה ממסלול למסלול ומעונה לעונה. לעיתים המסלול רטוב, לפעמים צריך להתמודד עם סלעים משוננים או ירידות תלולות וישנם גם קטעים צרים בהם קשה מאוד לעקוף .
צפו: מירוץ קרוס קאנטרי בגרמניה בסבב גביע העולם.
זה עושה רושם של ספורט אקסטרימי לכל דבר, עד כמה הפחד משחק תפקיד?
הפחד לפעמים קיים, אבל אני מצליח לשלוט על זה ולהתמודד בצורה טובה עם המיומנויות שאימצתי. אני רוכב בעל טכניקה טובה יחסית ולרוב מסתדר נהדר עם כל מכשול, אך קרה כמה פעמים שהגעתי לאלמנט והרגשתי מופתע מגודל האתגר".
ומה מבחינת הסכנה, פציעות זה דבר שכיח בענף?
"פציעות זה דבר די נפוץ. במהלך הפציעות הרציניות, כשהתפקוד הבסיסי הוא כבר לא מובן מאליו, אתה מבין עד כמה הפעולות היומיומיות הן יקרות ערך. לפעמים כשאין לי מוטיבציה גבוהה, אני נזכר ברגעים האלה וזה נותן לי כוח".
האולימפיאדה לא תלויה רק בו
הקריטריון האולימפי באופני הרים הוא מעט מוזר. על אף שמדובר בענף אישי, ההעפלה לאולימפיאדה נעשית על בסיס קבוצתי. כדי לזכות בייצוג באולימפיאדה, על נבחרת ישראל להתברג בין 23 הנבחרות הראשונות בדירוג העולמי במאי 2016. דירוג הנבחרת נקבע על פי הניקוד של שלושת הרוכבים הטובים במדינה - המשמעות היא שחיימי לא תלוי רק בעצמו בכל הקשור להשתתפות במשחקים האולימפיים בריו אלא גם בשני חבריו לנבחרת, רותם ישי וגיא ניב.
נכון לעכשיו נבחרת ישראל מדורגת במקום ה-27 בעולם ו-29 בדירוג שנחשב לקריטריון האולימפי, כך שהמשימה בהחלט נמצאת בטווח האפשרי. "יריית פתיחה הייתה טובה וכרגע הפערים ממש קטנים. אם ניצמד לתוכנית הקיימת אני אופטימי", התייחס חיימי לסיכויים להגיע לאולימפיאדה.
וזה לא מפריע לך שאתה לא תלוי רק בעצמך?
הרבה פעמים אני אומר שעדיף שהקריטריון היה אישי, אבל בסופו של דבר אם הוא היה כזה, אז לא הייתה מסגרת של נבחרת. הגעה לאולימפיאדה זה כמובן כבוד גדול, אבל יש גם משהו שהוא מעבר. אני חושב שלפעילות בנבחרת יש ערך גדול מאוד".
בשבוע הקרוב תשתתף הנבחרת בתחרות הגדולה ביותר של העונה, אליפות העולם בנורבגיה. חיימי דווקא לא מגיע בשיאו ולכן מעדיף שלא לייצר ציפיות מוגזמות, "כרגע יש דעיכה מסוימת ביכולת שלי ואני מנסה לעשות את מה שאפשר עד לסיום העונה. בהתחשב בחודש האחרון שלי אני לא יכול לבנות יותר מדי ציפיות, אני משאיר את זה פתוח ומקווה להיות מופתע לטובה".
ישראל – גן עדן לרוכבי אופני הרים
ב-7:00 בבוקר חיימי איננו לוגם קפה אלא מתחיל אימון בוקר הנמשך שלוש שעות. לאחריו הוא ינוח עד אחר הצהריים ואז יערוך אימון נוסף. הריטואל הזה חוזר על עצמו שש פעמים בשבוע כשפעמיים בשבוע הוא גם מתאמן בחדר כושר ובשלושה ימים נוספים הוא מבצע תרגילים פונקציונאליים של עבודה כנגד משקל גוף.
מאמנו האישי הוא גרמני והעבודה בין השניים נעשית בעזרת תוכנית אימונים שמכין עבורו המאמן מבעוד מועד. באימונים עצמם הוא לרוב מדווש לבד באזור עין השופט. "הארץ שלנו מיום ליום הופכת לגן עדן עבור רוכבי אופני הרים", הוא מספר בגאווה, "יש כיום היום המון פרויקטים של המדינה לטיפוח הנושא".
ואכן, רכיבה על אופניים נחשבת לפעילות גופנית פופולארית מאוד בישראל. ברכיבות העממיות אפשר לראות המוני רוכבים וגם סתם ככה ביום רגיל לא ניתן לפספס את חובבי האופניים הרבים המדוושים בכבישים, בפארקים ובחיק הטבע. דווקא בשל כך, קשה שלא לתהות מדוע קיים פער כה גדול בין הפופולאריות העממית של הענף בארץ לבין ההצלחה המוגבלת ברמה ההישגית.
"הקשר בין הרכיבה העממית לתחרותית הוא לא קשר ישיר ואנחנו רואים את זה גם בתוצאות", מסביר חיימי, "זה הרבה עניין של חינוך ומנטאליות. זה לא משנה שיש לנו מאות אלפי רוכבי אופניים, יש גם עניין של גישה ותרבות וזה עדיין אין לנו. המדינה שנחשבת כיום להכי חזקה בעולם ברמה ההישגית היא שוויץ, ביקרתי בה והכול שם נעשה אחרת, הגישה שלהם מאוד בריאה".
מהי מטרת העל שלך בספורט?
"אולימפיאדה זה משהו שאני שואף אליו הרבה שנים ומאוד אשמח להשיג, אבל המטרה העיקרית שלי קשורה באופן בו חווה את הקריירה שלי ומפיק ממנה את המיטב ונהנה. מהמקום הזה אני גם מאמין שאהיה טוב. זה היעד העיקרי שלי, להפיק את המיטב מהקריירה ולמשוך אותה כמה שרק ניתן".
וכמה באמת ניתן להמשיך בענף?
"הדעיכה בענף שלנו היא מאוחרת. אתה רואה רוכבים מעל לגיל 30 שעדיין נותנים ראש. אני מאמין שהגנים התימניים נותנים לי יתרון, אז אולי אני אפילו אוכל למשוך יותר".
לפנייה לכתב/ת 
