במותו ציווה העסקה ישירה

עובדת הקבלן לקץ' מלקו, ששכלה את בנה משה ז"ל במהלך מבצע "צוק איתן", תועסק ישירות על-ידי בנק ישראל בעקבות מודעת האבל המקוממת שפרסם הבנק ושחוללה הרבה רעש. ההבהרה כי האם השכולה היא עובדת קבלן הייתה בבחינת צפירת הרגעה לעובדי הבנק: הכול בסדר, האישה עם השם המוזר היא לא באמת עובדת הבנק.

לקץ' מלקו עם תמונת בנה משה ז"ל (צילום: עמית שאבי)

עוד בערוץ הדעות של ynet

הגיע הזמן לדבר / יעל פתיר

נוח להאשים את בנק ישראל באטימות לב חריגה ולחטוא למציאות. מודעת האבל האומללה יכלה בקלות להופיע בכל משרד ממשלתי. בכולם, עובדי הקבלן ממוצא אתיופי לא מזוהים עם שיחות החולין במטבחון אלא ברחיצת הכלים שלאחריה. למרבה האבסורד, גדול המעסיקים לעובדי קבלן ממוצא אתיופי מבין משרדי הממשלה הוא משרד הקליטה.

מכבסת המילים יצרה אבחנה דיכוטומית בין שני סוגי עובדי קבלן: "עובד הקבלן ה"קלאסי" - המנקה והמאבטח ו"פרויקטורים" - אקדמאים ממוצא אתיופי העובדים בשירות הקהילה, אך מקבלים את משכורתם דרך קבלן-משנה. למה? שם הקוד "פרויקטור" מלמד על "ארעיות" תהליך הקליטה. זו עילה מצוינת להעסיק את העובדים ללא ביטחון תעסוקתי או אפשרויות קידום.

95% מהאקדמאים ממוצא אתיופי המועסקים במשרד הקליטה הם עובד קבלן. כך קורה שחבריי ואני ב"מוקדי הקליטה של העדה האתיופית" מהווים את ה"זרוע הקדמית של משרד הקליטה" אך "חלילה" לא מועסקים על ידו. לתארים המתקדמים אין כל משמעות, גם לא לוותק ולניסיון. משכורתנו לא עודכנה 14 שנה. שימרו על תקרת הזכוכית הזו ואולי בעוד עשור ניתקל במודעת אבל ל"פרויקטור".

לא מעט כנסים ייחד משרד הקליטה לקידום אקדמאים ממוצא אתיופי. גם נתונים לא חסרים: השכר של אקדמאי ישראלי ותיק כפול משל אקדמאי יוצא אתיופיה. רבע מהאקדמאיות יוצאות אתיופיה מרוויחות שכר מינימום או פחות, ורוב האקדמאים בני העדה לא עובדים בתחום התואם את השכלתם. חבל רק שהרעיון של דוגמה אישית נחסך מהמשרד. ואם כך נוהג משרד הקליטה, מה לנו כי נלין על בנק ישראל?

נכון, כל קבוצת עובדי הקבלן נתקלת בחוויית ההדרה, אך עובדי הקבלן מהעדה האתיופית נתקלים בתירוץ נוסף לבידול שבינם לבין עובדי הקבע - ההבדל ה"תרבותי". כך למשל בכדי לשמור על תפקידי כמנהל מוקד, עליי להוכיח אחת לכמה חודשים שאני "מקובל" בעדה - האם אני מקובל על אחיי האתיופים בתחום מגוריי? למיטב ידיעתי אין טקס חניכה בעדה האתיופית המכשיר אדם כ"מקובל". למיטב ידיעתי גם אין מבחני "מקובלות" לעובדים ממוצא רוסי או פולני.

המציאות של 2014 מציבה עובדים במגזר הציבורי בני העדה האתיופית בפני תקרת זכוכית מטרידה - השכלה אקדמית וכשירות מקצועית אינם ערובה לקידום. הצגת תהליך הקליטה כ"ארעי" (בניגוד למציאות) והטענה בדבר "פערים תרבותיים" מסייעים להנצחת תנאי העסקה פוגעניים. איך שוברים את תקרת הזכוכית? דור עובדי הקבלן החדשים מבני העדה גדל והתחנך כאן, מודע לזכויותיו ונכון לצאת למאבק - כפי שעשינו בהתאגדות מוקדי הקליטה. ברור גם שנדרש שינוי מערכתי בתפישת העדה.

קבלת לקץ' מלקו כעובדת מן המניין היא מחווה אנושית יפה, אך האם מדובר בחידוש? לא ממש. שוב, רק יחידי הסגולה זוכים למוביליות חברתית או כלכלית. שוב מדובר בג'סטה של הממסד כלפי עובד בודד, ושוב השוויון העדתי האמיתי מגיע למיצוי בצבא, ושכול הוא כרטיס הכניסה החזק ביותר לישראליות. חרפת התיוג "עובד קבלן" לא תימחק עם הפתרון שנמצא למלקו. החרפה הזו תימחק רק בהעסקה ישירה רוחבית במגזר הציבורי ורק בביטול החסמים בפני עובדים ממוצא אתיופי.

אינגדאו יעקב חבר הנהגת עובדי מוקדי הקליטה. 22 מוקדי הקליטה לעדה האתיופית ממומנים על-ידי משרד הקליטה ומופעלים על-ידי קבלני משנה. המוקדים מעניקים שירותי חינוך משלים, השמה והכשרה מקצועית לבני העדה. בימים אלה התאגדו העובדים בכוח לעובדים ונאבקים להעסקתם הישירה כעובדי משרד הקליטה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il