"כישלון קולוסאלי" או מודל לחיקוי: הזיגזג של יעלון על מלחמת לבנון השנייה
שר הביטחון התגאה בהרתעה מול חמאס, בדומה לזו שהושגה אחרי המלחמה שהביאה שקט לצפון. אבל בעבר הוא נשמע אחרת לגמרי: "המהלך הקרקעי היה ספין. למה אולמרט, פרץ וחלוץ לא התפטרו מיד? בכלל לא הגדירו מלחמה ולא הפנימו את משמעות הפגיעה ביישובים". לשכת יעלון: אין סתירה
ימי הלחימה הארוכים במבצע "צוק איתן" גררו לא מעט התכתשויות ולוו בביקורת חוזרת ונשנית על מנהלי המערכה, שהייתה לדעת רבים למלחמה. אבל מי שהפעם ספג את הביקורת מתוקף תפקידו כראש מערכת הביטחון, בעבר הלא רחוק סיפק אותה בעצמו - כמעט באותו הנוסח.
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שרק בשבוע שעבר אמר במסיבת עיתונאים שמטרת המבצע "צוק איתן" הייתה להשיג הרתעה ארוכת טווח והזכיר כדוגמה את ההרתעה שהושגה במלחמת לבנון השנייה, היה גם זה שרק לפני כמה שנים תקף בחריפות את המערכה הצבאית ב-2006. הוא אף קרא לקברניטים שניהלו אותה להתפטר.
בספטמבר 2006, כמה שנים לפני כניסתו לפוליטיקה, התארח יעלון במפגש של אגף המשימות בתנועה הקיבוצית ודיבר בהרחבה על רשמיו ממלחמת לבנון השנייה. אז הוא לא חזה את תוצאותיה - שמונה שנות שקט בצפון - כפי שהזכיר בחיוב בשבוע שעבר במסיבת העיתונאים לצד נתניהו. "במלחמת לבנון השנייה היה ניהול כושל", אמר במפגש לפני שמונה שנים. "לא היו מטרות במערכה הזו, לא היו יעדים וגם לא ברור היה כיצד מסיימים את המלחמה".
הוא גם התייחס לעובדה שהמלחמה ההיא נוהלה ברובה מהאוויר, ולא ראה בכך נקודה לחיוב. "הייתה התאהבות במערכה האווירית שהצליחה בתחילה, אבל במקום לנצל את המכה המורלית והצבאית שהונחתה על החיזבאללה לטובת הסכם מדיני, הדרג המדיני והצבאי התאהבו בהישג ופנו לארה"ב לאשר המשך המתקפה. מה שקרה בהמשך כבר ידוע לכול. כך הפסדנו תמיכה תקשורתית שכבר הושגה ואת העולם כולו שהיה בעדנו. העברנו את כל העולם הערבי נגדנו".
הוא המשיך ואמר: "יש לי כמה תהיות שעליהן אין לי תשובה: מדוע היה צריך להרוס את המוצבים של חיזבאללה - מהלך שגבה מחיר יקר של חיי חיילים? מדוע בינת ג'בל צריך היה להיכבש? האם רק משום שנסראללה נשא שם את 'נאום קורי העכביש'? למה היה צריך לבצע את הפעלת הכוח של סוף המלחמה?".
"אני טוען שהכול היה עבור ספין פוליטי של הדרג המדיני והביטחוני, ותו לא", האשים אז שר הביטחון. "זהו כישלון קולוסאלי של ההנהגה ולאו דווקא של המג"דים והמח"טים ברמת האוגדה והפיקוד. כשיש יעדים לא ברורים, מטרות שמשתנות כל הזמן, גם התפקוד הופך ללקוי".
בספרו "דרך ארוכה קצרה" מ-2008 (הוצאת "ידיעות ספרים"), יעלון הוסיף כי "ההנהגה המדינית והצבאית... במקום לקחת אחריות על כישלונם מיד לאחר תום המערכה, הם ניסו להיחלץ בעור שיניהם על ידי הטלת האחריות על הכוחות הלומים שמתחתם, או על קודמיהם. הנזק שנגרם לצה"ל כתוצאה מאי-התפטרותם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מיד בתום המערכה הצבאית הכושלת, וניסיונם להתנער מאחריות, עולה אף על הנזק שנגרם במהלך המלחמה".
אחת הבעיות, הוא חידד בספר, "הייתה שהמלחמה בכלל לא הוגדרה כמלחמה... המסר חלחל למטה: פיקוד הצפון, חיל האוויר ויחידות שונות נדרשו למשימות מלחמה, אבל נדרשו גם לפעול בתוך משאבים ומושגים של ביטחון שוטף. האי-בהירות אפיינה לא רק את מטרת המלחמה אלא גם את עצם הבנת מצב המלחמה. זה השפיע גם על החלטות לגבי העורף. לכן לא הייתה הפנמה של המשמעות האסטרטגית שיש לפגיעה הולכת ומתמשכת בערי וביישובי הצפון, אשר שיתקה את החיים בחלק ניכר מהמדינה והציגה בפני אויבינו תמונה של ישראל מדממת אשר אינה מצליחה להגן על עצמה, ושל ההשלכות השליליות של ממד הזמן על דימוי זה".
זו לא הייתה הפעם היחידה שיעלון השמיע טענות המזכירות את אלו שמופנות עתה נגדו.
ב-2012, בעת שכיהן כמשנה לראש הממשלה, התייחס יעלון להסכם הרגיעה שהתגבש במהלך מבצע "עמוד ענן" והזכיר בדיוק את אותן המטרות שלא ממש יושמו הפעם: "מטרת המבצע היא שצריך לחזור השקט לדרום. אם רצועת עזה תהיה שקטה, גם אנחנו נהיה שקטים. ושקט זה כשלא יורים רקטות מעזה, לא מבצעים פיגועים לאורך הגדר ולא מוציאים פיגועים מעזה דרך סיני נגד אזרחים וחיילים".
מלשכת יעלון נמסר בתגובה: "אין סתירה בין הדברים שאמר בעבר שר הביטחון לבין דרך ההתנהלות השקולה והאחראית שלו, עם יעדים ברורים שגם מומשו במהלך מבצע 'צוק איתן'".
לפנייה לכתב/ת 
