האקונומיסט: לפי בנק ישראל - המצב מדאיג
הורדת הריבית במשק מעוררת סימני דאגה: "כלכלת ישראל נראתה בעבר חסינה במיוחד, אך נראה כי המגמות האלו משנות כיוון", כותב העיתון הבריטי. הנקודה החיובית: ההתפתחויות יביאו לפיחות בשקל, מה שיסייע ליצוא
"אם שופטים לפי הפעולות של בנק ישראל, הכלכלה המקומית נמצאת במצב מדאיג", כך נכתב בסוף השבוע בשבועון ה"אקונומיסט" הבריטי, שפרסם כתבה על כלכלת ישראל בעקבות מבצע צוק איתן. "הוועדה המוניטרית של הבנק, בפגישה החודשית שלה ב-25 באוגוסט, קיצצה את שיעור הריבית מ-0.5% ל-0.25% - הנתון הנמוך ביותר שנרשם אי פעם במדינה", נכתב בשבועון.
- ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד
- למרות ההאטה: יציבות בשוק התעסוקה
- טילים בדרום? היצואנים במלחמה כל השנה
לפי האקונומיסט, המהלך היה מפתיע למדי. מחירי אגרות החוב לפני הצעד הורו על כך שלא יהיה שינוי בריבית בשלושת החודשים הקרובים. הבנק הפחית את הריבית ברבע אחוז רק חודש אחד קודם לכן, כאשר הגיע לשיא השלילי הקודם. יתר על כן, ההצהרה שצורפה לקיצוץ של חודש יולי כללה התנסחות ניצית, המורה על כך שהמחזוריות של קיצוצים בריבית שהחלה בספטמבר 2011 נמצאת בסופה, או קרוב לסופה.
לפי העיתון הבריטי, השינוי המרכזי מאז הפגישה של יולי היה מבצע צוק איתן, בו נורו טילים על ישראל ובוצעה כניסה קרקעית לרצועת עזה. העימות פגע בצריכה, בעיקר בחלקה הדרומי של המדינה, ליד עזה. התיירות, שמהווה 7% מהתמ"ג של ישראל, רשמה ירידות בכל המדינה, והרסה את עונת השיא של הקיץ. אך על פי הצהרת הבנק, הלחימה לא היתה הסיבה המרכזית להחלטה. תחת זאת, הבנק ציין כי האינפלציה נמצאת מתחת ליעד של 1%-3% והכלכלה רשמה האטה בכל התחומים. הנתונים העדכניים ביותר של התמ"ג היו אנמיים בהשוואה לסטנדרטים שנרשמו בישראל לאחרונה.
האקונומיסט מזכיר, כי הכלכלה של ישראל נראתה בעבר חסינה במיוחד, עם התחמקות מהמשבר הפיננסי העולמי והתמודדות מול שורה של עימותים עם ארגונים אסלאמיים חמושים בעזה ובדרום לבנון. אך הצמיחה רושמת האטה מאז 2011. היא המשיכה להיות מספיק טובה על מנת לשמור על ירידה בשיעור האבטלה עד לסוף השנה שעברה, עד לנתון של 5.7%. גם הגירעון בתקציב ירד, ל-2.4% מהתמ"ג נכון לשנה שהסתיימה במאי – הנתון הנמוך ביותר מאז 2007.
השקל החזק תורם להאטה
עם זאת, נטען בעיתון הבריטי, נראה כי המגמות האלו משנות כיוון, או שכבר שינו כיוון. שר האוצר יאיר לפיד הודה לאחרונה כי הגירעון בתקציב יעלה לכל הפחות ל-3% בשנה הקרובה. במקביל, הייצור התעשייתי הצטמק וגם כך הייצוא התעשייתי, המהווה נתון חשוב במיוחד בישראל: הייצוא של ישראל – רובו תוכנה וציוד IT – מהווה כ-40% מהתמ"ג.באקונומיסט מציינים, כי באופן חלקי, נראה כי ההאטה נובעת מחולשה בכלכלה העולמית. אך גורם נוסף מאחורי שיעור האינפלציה הנמוך והירידה בייצוא הם החוזק של השקל. שווי המטבע צמח ב-15% מאז שיא משבר האירו בשנת 2012, על פי נתוני המדד של בנק ישראל.
החוזק של השקל קשור באופן משמעותי להשקעה זרה, שרובה הגיעה בצורה של רכישות יקרות של חברות טכנולוגיה ישראליות. ההפקה של הגז הטבעי, שקיצצה בייצוא הדלק והגדילה את העודפים, תרמה גם היא למגמה. בנק ישראל צבר עתודות של 8 מיליארד דולר במטבע זר על מנת להתמודד עם עליית השקל. אך הנשק המועדף עליו מול עליית הערך של המטבע הוא שורה ארוכה של הפחתות ריבית, שהחלו בכהונתו של הנגיד הקודם, סטנלי פישר, והמשיכו תחת יורשתו בתפקיד, קרנית פלוג. ריבית נמוכה, עם זאת, מעודדת עלייה במחירי הדיור, בדומה למדינות אחרות.
בהיבט זה, החדשות הכלכליות המאכזבות מהוות הקלה במידת מה עבור בנק ישראל, מסכמים באקונומיסט. נראה כי ההתפתחויות מובילות לפיחות בערך השקל - מה שיוביל, עם מעט מזל, להתאוששות בייצוא.
לפנייה לכתב/ת 
