נדבקתי במלריה וחזרתי איתה לארץ. סיפור אישי

כבר 60 שנה שאין בישראל יתושי אנופלס הנושאים את מחלת המלריה. המחלה, עם זאת, דווקא פה. היא הגיעה בגופם של עשרות תרמילאים ותיירים. אני אחד מהם.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

בן לילה הרגשתי מה הרגישו אותם חלוצים, ששמם מופיע על מצבות בטבריה, שייבשו ביצות ומצאו את מותם ממלריה. אני חושב על אותו יהושע או אפרים צעיר, שעלה ארצה מפולין וכל בוקר בחמסין פשט גופייה ועבד בעבודה פיזית שסופה, 40 שנים מאוחר יותר, בהקמת מדינה מודרנית. עקיצה קטנה גמרה לו את החיים.

להתמודד עם מחלות

לראשונה: חיסון למלריה - המחלה הקטלנית בעולם

אלא שלהבדיל מאותם חלוצים חסרי מזל שנעקצו בביצות החולה, את המחלה שלי הבאתי ממסע ג'ונגלים בדרום תאילנד. "אתה הישראלי הראשון שהביא איתו מלריה מתאילנד‭,"‬ אמר לי בהשתאות הרופא במחלקה למחלות טרופיות בשיבא, ובמהרה הפכתי לאטרקציה במחלקה והובאתי בפני סטודנטים לרפואה, שהיו צמאים לשמוע על חוויותיי.

לא, לא התבקשתי לחסן את עצמי, וכן, כן חוסנתי לפני הנסיעה לפי ההוראות. "בטוח שלא צריך חיסון נגד מלריה‭"?‬ שאלתי לפני הנסיעה, ונעניתי בחיוב.

ואם בשנות ‭20-ה‬ של המאה 20 לא היו התרופות שיש היום, גם היום מתברר שמספרן מצומצם, ורק במזל ואחרי חיפושים רבים מצאתי מרפא. "אתה מבין עם מה אנחנו מתמודדים‭"?‬, מתנה בפניי מנהל המחלקה, פרופ' אלי שוורץ, את צרותיו - שהן גם צרותיי נכון לעכשיו.

עקיצת אנופלס אחראית להבאת המלריה(צילום: index open)

2 מיליון מתים בשנה

מלריה  (קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית טרופית והיא אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם כיום: כחצי מיליארד איש בעולם חולים בה, ‭2-ו‬ מיליון מתים כתוצאה ממנה מדי שנה. רוב רובם של מקרי המוות קורים באפריקה.

האקליפטוסים שניטעו בביצות בישראל נועדו לבער את יתושי האנופלס נושאי טפיל המלריה. אבל גם בשנים הראשונות שאחרי קום המדינה דווח על ‭1,000‬ חולים חדשים בכל שנה. מבקשי המקלט מסודן ומאריתריאה החזירו אותה לארץ, ועליהם נוספים כ ‭90-‬ מקרים בשנה של תרמילאים שמביאים איתם את המחלה.

נקודת אור אחת קטנה: זו אינה מחלה מידבקת. לשם הדבקה נדרש יתוש - או בעצם יתושת אנופלס - ואחת כזו עדיין לא עשתה עלייה מחדש, למרבה המזל.

שני זני המחלה הנפוצים הם Plasmodium‬‭Falciparum המסוכן ‭Plasmodium vivax-ו‬ שהבאתי אני, והחולף בדרך כלל לאחר טיפול תרופתי.

כאמור מי שעושה את המלאכה היא היתושה, שבשעות הערב והלילה מעבירה את הטפיל של קדחת הביצות הלאה. לאחר שמצצה את דמו של אדם נגוע מתפתח טפיל המלריה בגופה במשך שמונה ימים ואז הוא מגיע לבלוטות הרוק שלה, זמין להעברה עד יום מותה.

וכאמור, די ביתושה אחת. הטפיל נודד לכבד, שם הוא מצטבר ומתרבה - ואי-אפשר לגלותו עד שהמחלה מתפרצת. לעיתים, כך אמר לי הרופא, זה יכול לקחת גם שנה. בתוך תאי הכבד מוגן הטפיל כמו בתוך חממה מפני תגובת הנגד של המערכת החיסונית.

הסימפטומים של המלריה כוללים חום גבוה, רעד בכל הגוף, כאבי פרקים, הקאות והזעה מרובה. אם לא מקבלים טיפול - הפרוגנוזה היא מוות. בישראל דיווחו בעשור האחרון חמישה מקרי מוות בגלל אי-טיפול בזמן. ילדים צעירים פגיעים במיוחד.

למה אין תרופה זמינה?

גם אני חוויתי את אותם סימפטומים, אך למזלי, ותודה ליתושה, המחלה לא מתפרצת מיד אחרי העקיצה, וכך נחסכה ממני החוויה של חיפוש מיטה בבית החולים הממשלתי בבנגקוק. זה לקח שלושה- ארבעה שבועות. ואז התיאבון הולך, הצמרמורות מתפשטות, והחום עובר ושב לפי כמויות הכדורים להורדת חום שלוקחים.

אין כוח לעמוד, אין כוח לדבר, אין כוח להרים את הגוף. גבר מת מהלך. נקודת השבירה הגיעה כשהחום שלי טיפס ‭41.6-ל‬ מעלות, ואחרי חמישה ימים כאלה בבית הגעתי לבית החולים, שם איבחנו מיד את המחלה.

איפה מתחילה הבעיה? לאחר השחרור מבית החולים צריך לקחת במשך כחודש, שלוש פעמים ביום, תרופה בשם פרקווין ‭.)Paraquin (‬ אבל מתברר שזו תרופה נדירה מאוד בארץ. בבוקר שישי, עם שחרורי מבית החולים, עברתי בעשרות בתי מרקחת - ואין. "להזמין ייקח חודש-חודשיים‭,"‬ נמסר לי מסופר-פארם.

"איך אחלים‭"?‬, אני שואל את פרופ' אלי שוורץ, ממייסדי רפואת המטיילים בארץ ומנהל המרכז לרפואה גיאוגרפית ולמחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא. "המדינה לא מסבסדת את התרופה, ואין עניין מסחרי להביא אותה‭,"‬ הוא עונה. "זו בעיה שאנו צועקים בגינה כבר שנים ומזהירים שמדובר בדיני נפשות‭."‬

לבסוף, כעבור חמש שעות של טלפונים, מצאתי במרפאה בדרום תל-אביב חפיסה אחרונה, וגם היא הייתה שם בגלל קבוצת חולים מאריתריאה.

לדברי פרופ' שוורץ, המלריה אינה נפוצה בתאילנד, ולכן אין וגם לא תהיה אזהרת מסע. "אי-אפשר להזהיר על סמך מקרה אחד שלך‭,"‬ אמר. הוא מדגיש כי "מבוגרים מעל גיל ‭,40‬ בעיקר אנשי העסקים המגיעים למערב אפריקה, נוטים לחלות במלריה לעיתים קרובות יותר, ולא אחת בצורה קשה ומסכנת חיים יותר מצעירים. בעזרת טיפול מונע למלריה המקרים הללו היו נמנעים‭."‬

הדרך היעילה ביותר להתגונן מפני מלריה באזורים נגועים היא נטילת תרופות ייעודיות. התרופה מלרון ‭)Malarone (‬ נחשבת לבעלת שיעור היעילות הגבוה ביותר ‭,)98%(‬ ויש ליטול אותה רק בימים שבהם נמצאים באזור הנגוע, בניגוד לתרופות האחרות שצריך להתחיל ליטול אותן כחודש מראש.