חוזרים ללמוד על רקע קיצוץ: איפה מצטיינים ואיפה נושרים?

תקציב משרד החינוך לשנה זו עומד על 45 מיליארד שקלים. 90 אחוז ממנו נחשב תקציב קשיח והוא כולל את משכורות המורים, כלומר – שעות הלימוד. משמעות קיצוץ בתקציב היא פחות שעות לימוד ופיטורי מורים, מה שכמובן לא בא בחשבון ולכן חלק זה של התקציב, שנחשב לליבה של מערכת החינוך, לא ייפגע.

קיצוץ של כאחוז מתקציב החינוך(צילום: shutterstock)

שר החינוך שי פירון(צילום: מוטי קמחי)

עשרת האחוזים הנוספים נקראים פעולות המשרד וזה למעשה הכסף הגמיש שעומד לרשות שר החינוך ומשרדו. בעשרה אחוזים הללו נכללים בין היתר: התכנית "בתי הספר של החופש הגדול", תקציבים של תנועות הנוער, הסעות, מכינות קדם אקדמיות, מורות חיילות, תוכניות תוספתיות לעולים חדשים, אוכלוסיות מוחלשות ועוד. לאחר שיאושר הקיצוץ בישיבת הממשלה וגודלו, יקיימו משרדי החינוך והאוצר דיון בשאלה אילו תוכניות יקוצצו.

למ"ס: רמת גן בראש, ירושלים בתחתית

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012 בדק את 14 הערים הגדולות בישראל (שבהן 100 אלף תושבים או יותר), והנתונים שלו מחזקים את המגמות של השנים הקודמות. ב-2012 נמשכה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות בין תלמידי כיתות י"ב: מ-54% ב-2009, ל-57% ב-2011 ו-59% ב-2012. בקרב החינוך העברי עלה שיעור הזכאים לבגרות בשנים האלה מ-58.5% ל-60.5%, ובחינוך הערבי מ-50% ל-53%.

מבין שבע הערים שנכללו בדו"ח, השיעור הגבוה ביותר של זכאים לבגרות נמדד ברמת גן – 79%. לאחר מכן דורגו תלמידי י"ב בערים תל אביב-יפו, חולון וחיפה, ששיעור הזכאות בהן נע בין 69% ל-71%. השיעורים הנמוכים ביותר של זכאים לתעודת בגרות נמצאו בבני ברק ובירושלים - 7% ו-32% בהתאמה.

רמת גן נמצאת במקום הראשון מבין הערים הגדולות גם בשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות (74.1%). שיעורים גבוהים היו גם בקרב תלמידי החינוך העברי בתל אביב-יפו ובחיפה (64% ו-63% בהתאמה), בהשוואה ל-51% בקרב כלל תלמידי החינוך העברי.

התלמידים ברמת גן ובחיפה נמצאו מובילים גם בשיעור המצטיינים (13% ו-12%, בהתאמה). שיעור גבוה של מצטיינים נמצא גם בפתח תקווה (10.9%). הדו"ח מציין שהערים המובילות במדדים הללו הן גם הקרובות ביותר לראש המדד החברתי-כלכלי, ומצביע על ההתאמה בין הישגים למצב סוציו-אקונומי.

בירושלים למדו בכיתות י"ב בחינוך העברי כ-8,200 תלמידים ורק 48% מהם ניגשו לבחינות הבגרות,

מאחר שיותר ממחצית תלמידי העיר (54%) למדו במסגרת הפיקוח החרדי שעל פי רוב לא מגיש את תלמידיו לבגרות.

שיעור נשירת תלמידים בכיתות א'-י"ב עמד בשנת הלימודים תשע"ב (2012) על 1.9%. בירושלים (4.7%), בני ברק (2.5%), אשקלון (2.2%) ובתל אביב-יפו (2%) נרשם שיעור הנשירה הגבוה ביותר.

נחום בלס ויוליה קוגן ממרכז טאוב פרסמו הבוקר מחקר על תקציב החינוך. מהנתונים עולה כי התקציב גדל בעשור האחרון, אך בשקיפות מינימלית לגבי יעדי ההוצאה. "תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב החינוך, הוא הביטוי המוחשי והמיידי לעדיפויות של המדינה בהקצאת המשאבים העומדים לרשותה", כתבו מחברי המחקר. "לכאורה התקציב והדיונים סביבו פתוחים ושקופים לציבור, אך למעשה אין הדבר כך. התקציב הוא יותר בבחינת מבוך, גם עבור אנשי המקצוע".