היעד - 250 קמ"ש: רוכבי גגות הרכבת ברוסיה
נערים במוסקבה מתמכרים ל"ספורט אקסטרים" מסוכן במיוחד: גלישת רכבות תוך כדי נסיעה. סוציולוג מסביר איך כל זה קשור לקריסתה של ברית המועצות
מאז שהיה בן 10 תופס סשה רכבת מדי יום ממוסקבה לביתו שנמצא בפרבריה. אלא שבמקום לשבת בפנים יחד עם שאר הנוסעים, הוא רץ על גג הרכבת בעודה מיטלטלת בדרכה.
עוד חדשות בעולם :
- לא רק עריפת ראשים: האיום הביולוגי של דאעש
- "ידיד לחיות ולפועלים". תמונות חדשות של היטלר
- מטרידים את דאעש בשאלות: "יש לכם האח הגדול?"
- נשיא אוקראינה: אנו בדרך למלחמה עם רוסיה
כמו סשה, מספר הולך וגדל של צעירים רוסים מסכנים את חייהם בשם האדרנלין תוך שהם קוראים תיגר על מהירות הרכבת והשלטונות. הם מתגאים במעשיהם המסוכנים. "אני כבר לא סופר כמה קילומטרים נסעתי על גגות של רכבות", אומר סשה. "כשהתחלתי, 'גלשתי' ביום ובלילה ולא הלכתי לבית הספר".
תחושת החסינות שהם מרגישים נובעת במידה רבה מהקנס המצחיק שמצפה להם אם ייתפסו על-ידי המשטרה: 100 רובלים, כלומר כ-3.5 דולרים. בקרוב אמור הקנס הזה תיאורטית לעלות ל-5,000 רובל, כפי שדורשת חברת הרכבות הממשלתית כבר שנים. "זה לא ישנה כלום", אומר סשה, "להפך, זה יגרום לנו להקדיש יותר תשומת לב להתחמקות מהמשטרה במקום להתרכזות בבטיחות שלנו, וזה יכול לעלות בחיינו".
לפני שבועיים רדפה משטרת מוסקבה אחרי מישה, בן 16, כש"גלש" על רכבת והיא נעצרה בתחנה. "ניסיתי לחמוק מהם על-ידי קפיצה אבל נפלתי עם הראש על הקרקע. הפנים שלי התכסו בדם". כשמישה חזר הביתה הוריו פשוט אמרו לו להיות זהיר יותר.
"אבל עכשיו אני משועמם מרכבות הפרברים. הן קלות מדי", הוא אומר. "כבר אין בזה התרגשות. יכול להיות שאנסה את הספסן" - הרכבת המהירה שמחברת בין מוסקבה לסנט פטרסברג, רכבת שמהירותה מגיעה ל-250 קמ"ש, יותר מפי שניים ממהירות רכבת הפרברים.
גולשי הרכבות רצים לא רק על גגות הרכבות אלא גם קופצים מקרון לקרון. השיגעון הזה קיים גם במקומות אחרים בעולם, בעיקר בדרום אפריקה ובאוסטרליה, ומקרי מוות ופציעות חמורות אינם נפוצים. יש סרטוני וידאו רבים של גולשי רכבות, ומדינות רבות, בהן אוסטרליה, הודו, רוסיה וארצות הברית אסרו בחוק על הנוהג כדי להילחם ברעיון ש"גלישת רכבות" היא "ספורט אקסטרים" או התנהגות הירואית.
"זה לא ספורט ולא דרך להתריס נגד השלטונות", אומר אלכסנדר טרצוב, סוציולוג ידוע שחוקר את התנהגות בני הנוער ברוסיה, "זו דרך להעביר זמן עבור נערים שאיש אינו משגיח עליהם - לא המדינה, לא החברה ולא משפחותיהם".
"במהלך העידן הסובייטי, הקומסומול (גרסה קומוניסטית של ארגוני נוער) קיבל אחריות על צעירים וארגן פעילויות ספורט ואומנות עבורם. כיום אין דבר כזה לילדים".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמפגין לא פעם געגוע גלוי לימי ברית המועצות, מנסה למלא את החלל הזה על-ידי החייאת תוכנית הנוער מהעידן הסובייטי "מוכנים לעבודה והגנה", שאמורה להתחיל כשתלמידים יחזרו לבית הספר בספטמבר. אבל טרצוב אומר שזה לא יעצור את תופעת גלישת הרכבות.
"צריך לתקוף את הבעיה האמיתית: המיליה החברתי שלהם. ילדים באים ממשפחות עניות עם הורים שמכורים לאלכוהול או לסמים, ושבאו
מעידן בשנות ה-90 של אחרי קריסת ברית המועצות ולא זכו לילדות יציבה".
בצ'וחלינקה, תחנת רכבת קטנה דרומית-מזרחית למוסקבה, רק כמה נוסעים עוברים בשער המסתובב. הרוב הגדול - מבוגרים ומתבגרים כאחד - מדלגים במקום לשלם את דמי הנסיעה. "לעולם לא אפסיק להתחמק מתשלום דמי נסיעה ולגלוש, לא אשלם כדי להיות כלוא בתוך הקרון, אני פשוט לא יכול לעשות את זה יותר", אומר סשה, "ועכשיו אני מכיר בעל פה את כל אזור מוסקבה - הרכבת הפכה לבית שלי!"
לפנייה לכתב/ת 
