התלמידים מתפרעים? כך תחזירו את הסמכות
כפי שמגלים מורים רבים - צעקות, הטפות מוסר וענישה כבר אינם מסייעים לבסס מנהיגות מול התלמידים בכיתה. קשר אמפטי וחם לצד דרכים יצירתיות להעברת הידע שלכם, אלו שיטות שיותר מתאימות לרוח התקופה. מדריך
חלקנו זוכרים עדיין את הימים, בהם הספיק מבט חמור סבר אחד מצידו של המורה כדי להעביר רעד בקרב התלמידים. היום זה כבר לא כך - הסמכות של מורים ומנהלים, המוגדרת מעצם תפקידם, נשחקה משמעותית בעשור וחצי האחרון. מדוע זה קרה ומה יכולים המורים לעשות כדי לזכות בסמכות זו בחזרה?
לכתבות נוספות בערוץ קריירה :
- עיצומים בדואר: ממחר אין חלוקה בפריפריה
שליש מהחברות לא יתנו שי לחג
עובדים בהיי-טק? כך תתמודדו עם הלחצים
קריסת התפיסה הההיררכית
החברה הישראלית עברה בשנים האחרונות תמורות, שיצרו שינויים משמעותיים במעמדו של המורה. אם בעבר היא היתה היררכית ואופיינה ביראת כבוד לסמכות, מגדר ותפקיד - השנויים של העידן הפוסט מודרני, בהם המהפכות הפמיניסטית והטכנולוגית, הביאו לקריסת התפיסה ההיררכית ולכך, שילדים רבים מסרבים לקבל כיום כמובן מאליו את הסמכות של המורים והמחנכים.
ביטוי לשינויים הללו אפשר לראות בהתנהלות המשפחתית. פעם התפקידים היו ברורים ומוסכמים: בראש עמד האב, שקיבל את ההחלטות החשובות ונחשב לבעל הכוח והזכויות המרביות. אחריו עמדה האם כפוסקת העיקרית בכל הקשור לענייני הבית וחינוך הילדים, אחריה הילד הבכור ואחריו שאר הילדים, לפי סדר הלידה. המעמד נקבע על פי מין וגיל, והיה מקובל על הילדים שקיבלו את סמכות בעלי התפקידים.
תפיסה זו נכחה גם בבית הספר מן הסתם. המנהל והמורה - מעצם היותם בתפקיד הזה - היו בעלי האוטוריטה הבלעדית. אולם כיום מתנים תלמידים רבים את קבלת הסמכות בהתנהגותו של המורה ובהערכה שלהם כלפיו. במקרים רבים הם אף פותחים במאבק מול המורה ומקשים על יכולתו ללמד.
כך תייצרו סמכות
כיום יודעים כי אמצעים כוחניים כמו ענישה, הטפות מוסר או צעקות, לא מאפשרים לבסס מנהיגות מצד המורה בכיתה, להיפך. לרוב זה מביא למאבקים בלתי פוסקים ולירידה בשביעות הרצון של המורים, התלמידים והוריהם, ופעמים רבות אף נוצר מעגל קסמים שלילי שקשה מאוד לצאת ממנו.
בניית סמכות היא דבר שנמצא לחלוטין באחריותנו, אולם הכלים הנדרשים צריכים להיות מתאימים להלך הרוח של התקופה. מהלך זה תלוי בראש ובראשונה ביכולת שלנו ליצור קודם כל קשר טוב, אמפאטי, חם וקשוב לתלמידים. אבל איך עושים את זה הלכה למעשה?
יצירת קשר אכפתי וחם – ניתן להשיג זאת בין היתר באמצעות דיבור בגובה העיניים, שיחות אישיות, מתן אוזן קשבת ולא שיפוטית, הומור ויכולת לצחוק קצת על עצמכם, אכפתיות ושיתוף בתחושותיכם באופן אמיתי וכנה, דאגה לצרכי התלמידים, מתן חיזוקים גם על הישגים ופעולות שכביכול נתפשות כמובנות מאליו, ושימת דגש על הדרך וההשתדלות שהתלמיד עושה ולא רק על התוצאות - בין אם הן הצלחות או כישלונות.
ביסוס כסמכות בתחום הידע - לאחר שהשגתם קשר בסיסי טוב לשיתוף פעולה, יש לאמ. דרכים יצירתיות להעביר את הידע שלכם כמורים בפרט וכבני אדם בכלל. לא מדובר רק בחומר הנלמד, שידיעה והבנה שלו היא תנאי בסיסי בכלל כדי לעמוד מול כיתה - אלא גם לאופן בו אתם מתווכים את הידע הזה לתלמידים שלכם ומחברים אותו לעולם העכשווי, לערכים ולמודעות העצמית והחברתית במציאות של הילדים.
יכולות אלו מקנות מוטיבציה וחזון, וגורמות לתלמידים להרגיש מעורבים בתהליך הלמידה. חשוב לזכרו כי כדמויות סמכותיות, היתרון העיקרי שלהם מול המדיה האלקטרונית היא לשמש כמי שמתווך את המשמעויות עבור הילדים.
שמירה על שגרת לימוד תקינה - מעבר לקשר הטוב ואופן העברת הידע, הסמכות שלכם תיבנה גם באמצעות הקפדה על שגרת לימוד תקינה והובלת התלמידים לעבר הגשמת המטרות ככיתה. אלו כוללים מיקוד במטרות ויכולת לממש את תכנית הלימוד וההתפתחות של הכיתה באסרטיביות, נחישות ותקיפות - אך לא בתוקפנות - בלי להתערער ולהיטלטל מביקורות ומחאות כאלו ואחרות.
ברמה מעשית, אפשר לכתוב עם התלמידים את המטרות שלכם ככיתה לומדת ואת החשיבות של מטרות אלו. בנוסף מומלץ לנהל דיאלוג על הקשיים שעלולים להופיע בדרך וכיצד חוזרים למטרות, לנהלים ולכללים של בית הספר, כל אלו ממקום תקיף ואמפאתי, אך לא תוקפני ולא שיפוטי.
סמכות במצבי קיצון - במצבי קיצון, כמו מצבי חירום, אובדן גבולות מצד התלמידים וזלזול בכללי בית הספר עלולים לסכן את עצמם את האחרים. לפיכך, במקרים אלו אין מקום לדיאלוג והמורים לא נדרשים להיות נחמדים וסבלניים, להיפך - עליהם לרסן, להגן ולהעביר מסר ברור לגבי איך הדברים צריכים להיות כרגע, כשצריך לפעול מתוך "דחף הצלה".
חשוב לדעת, כי סוג כזה של סמכות משיג צייתנות מידית מצד התלמיד, אבל בטווח הרחוק אין בכוחה לבנות בסיס של ביטחון בעולם ובעצמי. לשם השגת סמכות מלאה, רלוונטית ועכשווית, יש לשלב סמכות זו במינונים נכונים בתוך כלל הפעולות שפרטנו.
הכותבת היא מומחית לפסיכודרמה אירגונית , מנחה ויועצת בארגונים, מטפלת ויועצת זוגית ומשפחתית ותרפיסטית בפסיכודרמה
לפנייה לכתב/ת 
