שוקו פוגע בגדילה? 8 מיתוסים על תזונת ילדים
אסור לאכול יותר מביצה ביום? והאם באמת כל הויטמינים נמצאים בקליפה? בקרב הורים נפוצים שלל מיתוסים הקשורים לתזונת ילדים. הדיאטנית יעל דרור מפריכה אותם - ומסבירה מה נכון
עבור הילדים שלנו אנו רוצים את הכי טוב שאפשר. אנו מנסים להקנות להם הרגלי אכילה טובים, להמליץ על מזונות בריאים ולחנך אותם לעשות את הבחירות הנכונות בכל ארוחה. אבל מה עושים כשמרגישים לא בטוחים האם זה נכון או מבוסס על מיתוסים? כן, יש תחושה שבתחום התזונה לא כל האמירות מבוססת על מחקרים וחלק ממה שאנו ממליצים לילדים הם מיתוסים. בכתבה הבאה אנסה להסביר את המיתוסים הנפוצים בתזונת ילדים - ולעשות סדר בבלגן.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
עוד על תזונת ילדים בערוץ הורים :
עוברים למוצקים: מתי אפשר להושיב בכיסא אוכל?
במקום ממתקים: כך תגרמו לילדים לאכול פירות
כל ילד שמן זקוק לדיאטה? 18 מיתוסים
1. עדיף להמעיט בביצים בשל תכולת הכולסטרול
הביצה היא אחד מהמאכלים הכי מבלבלים. מצד אחד ביצה נחשבת למקור חלבון איכותי חשוב לגוף, בשילוב עם ויטמינים ומינרלים חיוניים. מצד שני יש החוששים לאכול ביצה בשל התכולה הגבוהה של הכולסטרול.
חשוב לדעת שבתזונת הילדים יש תפקיד חשוב לכולסטרול בשלבי הגדילה והצמיחה, ולא נכון להתייחס אליו כגורם שלילי. נכון, לא צריך להגזים בכמות שאוכלים ביום/ארוחה, אבל בוודאי שלא להימנע מאכילת ביצים. ביצה אחת ביום יכולה להשתלב בתפריט מאוזן של כל ילד. במידה ויש בעיה בריאותית בתחום ערכי הכולסטרול בדם שאותרה בבדיקות דם, אז יש מקום להגביל את כמות הביצים שהילד אוכל, אך לא לעשות זאת באופן גורף.
2. חטיף בריאות הוא תחליף לארוחת בוקר
חטיף בריאות/אנרגיה מבוסס על מקור של דגנים המספקים לגוף פחמימות.
בארוחות הבוקר של ילדים חשוב לשלב שלושה-ארבעה רכיבי תזונה החיוניים לאחר שנת הלילה: חלבון, פחמימות, סידן, נוזלים. מכאן, שחטיף בריאות שמספק רק פחמימות לא עונה על כל דרישות גוף הילד בבוקר כתחליף לארוחת הבוקר.
שימו לב, חטיף בריאות יכול להיות תחליף ל"ארוחת ביניים", אבל חשוב לבחור נכון כי המגוון מאוד גדול. נסו לבחור כארוחת ביניים בחטיף המבוסס על דגנים מלאים, על מנת שיכיל פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים. מומלץ שכמות הסוכר תהיה נמוכה וכמות השומן עד 3-4 גרם לחטיף אחד. כמו כן, מומלץ להימנע מחטיפים המכילים צבעי מאכל ושילוב של ממתקים.
3. פרוסת גבינה צהובה מכילה יותר סידן מכוס חלב
הסידן נחשב למינרל חשוב מאוד לבניית העצמות ולכן ניתנת לו חשיבות רבה בתזונת הילדים. מוצרי חלב נחשבים למקור תזונתי עשיר בסידן. פרוסה של גבינה צהובה מכילה 185-220 מ"ג סידן לעומת כוס חלב שמכילה כ-200 מ"ג סידן. מכאן שהם מכילים כמות גבוהה של סידן ודי זהה. כוס חלב וגם גבינה צהובה הם מקור טוב לסידן בתזונת הילד וניתן לשלב אותם בתפריט היומי בהתאם להעדפות הילד ושיקולי התזונה המשפחתיים.
4. אם הילד לא אוכל תפוז, העיקר שישתה מיץ תפוזים
לא נכון. לאכילת תפוז יש הרבה יותר יתרונות מאשר לשתייה של מיץ תפוזים, במיוחד אם מדובר במיץ מסחרי. התפוז מכיל סיבים תזונתיים וכמות גבוהה של ויטמין C, שנהרסת תוך זמן יחסית קצר לאחר סחיטת המיץ. בכוס מיץ תפוזים יש כמות ממוצעת של מיץ משלושה תפוזים ולכן כמות הסוכר עלולה להיות גבוהה פי שלושה יותר מאשר הכמות שנמצאת כאשר הילד אוכל תפוז אחד. בנוסף, המיץ חסר את הסיבים התזונתיים שיש בתפוז, ולכן ספיגת הסוכר במיץ מהירה הרבה יותר במיץ מאשר כשאכלים תפוז שלם. חלק מהחברות מוסיפות ויטמין C סינטטי על מנת לשמרו בתוך המיץ, אך כאמור, אין זה הויטמין המקורי שנמצא בתפוז ולא בטוח שהוא משפיע על הגוף באותה צורה מיטיבה.
5. כל דגני הבוקר הם ממתקים
לא נכון. בתחום דגני הבוקר יש מגוון רחב מאוד של מוצרים. חלק מהמוצרים אכן עשירים בסוכרים, פחמימות פשוטות וצבעי מאכל ויוגדרו כ"ממתקים", אך לעומתם קיימים מוצרים רבים עם ערכים תזונתיים גבוהים. למשל, דגני בוקר המבוססים על דגנים מלאים המכילים בפחמימות מורכבות, דגנים המשלבים מספר מקורות של דגנים (אורז,תירס,שיבולת שועל, חיטה ועוד), דגנים מועשרים בסיבים תזונתיים והמתקה על בסיס דבש או/ו סוכר חום.
חשוב שאנו, ההורים, נכוון את הילדים נכון לשלב דגני בוקר בריאים מתוך המגוון הגדול. אנו אלו שקונים את המוצרים ולכן הכוח להחליט מה הילדים שלנו אוכלים תלוי בנו. כמו כן, חשוב להקפיד על הכמויות שהילד אוכל בארוחה (תלוי בגדול הקערה ובכמות ששופכים מהקופסה). כדאי לדעת שהשילוב של דגני הבוקר עם יוגורט/חלב באותה ארוחה מאט את ספיגת הפחמימות בגוף מהדגנים, ומאפשר לארוחה להיות יותר מאוזנת מבחינה תזונתית.
6. כל הויטמינים נמצאים בקליפה
אמירה מוכרת וידעה מזה שנים רבות שאפילו נחשבת ל"אמירת סבתא" כדי לשכנע ילדים לאכול את הקליפה של הפירות והירקות. בואו נדייק: הקליפה של הירקות והפירות מכילה בעיקר סיבים תזונתיים. נכון, הם חשובים, אבל בחלק גדול מהפירות והירקות הם דלים בויטמינים. כן, חשוב לאכול את הקליפה לחיזוק מערכת העיכול, הסדרת הפעילות שלה, תחושת שובע ולשמירה על יציאות תקינות, אך כאמור לא הויטמינים הם הסיבה.
יכול להיות שהטעות נובעת מכך שבדגנים הקליפה עשירה בויטמינים מקבוצת B ומכילה הרבה מינרלים. זו הסיבה שממליצים לאכול "דגנים מלאים", אך בקליפה של הירקות והפירות אין כאמור הרבה ויטמינים. כלומר, חשוב לאכול את הקליפה של הירקות והפירות כמקור לסיבים תזונתיים ואת הדגנים המלאים כמקור לסיבים וויטמינים.
7. שוקו פוגע בצמיחה לגבוה
השוקו המבוסס על חלב מכיל כמות גבוהה של סידן. בעבר חשבו שהקקאו מעכב ספיגה של סידן מן החלב בגוף. בשנים האחרונות הנתונים מראים שמדובר בעיכוב מזערי והגוף עדיין מקבל כמות גבוהה של סידן מהחלב שבשוקו. אם הילד שלכם מבקש לשתות שוקו, מומלץ להכין אותו לבד בבית, כאשר אתם שולטים בכמות החלב, כמות הקקאו ותוספת הסוכר (אם בכלל).
8. לילד חסר ברזל? שיאכל סלק ועגבניות
חסר ברזל בגוף המוביל לאנמיה עלול להתרחש בגילאים שונים של הילדות על רקע של צמיחה מהירה לגובה ו/או
בשל תזונה דלה בברזל. אחד המיתוסים הנפוצים הוא שכאשר יש חסר ברזל, חשוב שהילד יאכל סלק ועגבניות כמקור לברזל. בפועל העגבניות והסלק דלים בברזל ולא מהווים פתרון תזונתי לחסר זה.
המקור לטעות שממנה נובע המיתוס הוא שלברזל בטבע יש צבע אדום, אך הוא צובע מאכלים באדום כאשר הוא מגיע ממקור מזון של החי (בשר אדום, הודו אדום, איברים פנימיים ועוד). מקור הצבע האדום בצמחים איננו הברזל, אלא נובע ממשפחת הקרטנואידים שגם ויטמין A שייך אליהם, ולכן אכילה של ירקות אדומים לא תיתן מענה לחסר התזונתי של הברזל. לעומת זאת הקפדה על שילוב בתפריט השבועי של בשר בקר, כבד והודו אדום יכולים כן לספק לגוף כמות טובה של ברזל.
