3 נקודות התורפה בקיצוץ הרוחבי של לפיד
קיצוץ שרירותי של 2% בתקציב, כפי שאושר בישיבת הממשלה, לא מתחשב במצבם הכלכלי של המשרדים, ישפיע גם על תקצוב השנים הבאות ועלול לגרום לקריסת שירותים המתבססים על תקציב זעום גם כך. יוסף פריצקי מצביע על החסרונות בתוכנית מימון מבצע צוק איתן. טור דעה
אושר הסיוע לעוטף עזה, הממשלה תספוג קיצוץ
בגלל צוק איתן: זינוק של 2 מיליארד בגירעון
ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד
לצורך הדיון אני מוכן להניח שאיננו מבקשים עתה לשנות באמת את סדרי העדיפויות בתקציב (דבר שצריך היה לעשותו זה מכבר). הבה נסכים לרגע, שתקצוב החינוך היהודי בתפוצות עומד כיום, בסדר העדיפות המקורי שלו, באותה עדיפות כמו הטיפול בנוער מנותק או בילדים מפגרים.
הבה נסכים לרגע שחשיבות מימון שיווק התיירות בישראל נותרה ברמת חשיבות זהה למימון שירותי הבריאות. מאלה וגם מאלה נגרע אותו אחוז בדיוק. אלא שאם נעצור לרגע ונחשוב - נגלה מיד שאין הדבר כך כלל ועיקר.
קיצוץ רוחבי לא מתחשב במצבם הכלכלי של המשרדים
מצויים אנו בתחילת ספטמבר. שני שלישים משנת 2014 כבר חלפו ועברו. האם כל המשרדים שמרו על המסגרת השנתית שלהם עד כה? האם כולם, בלא יוצא מן הכלל, הוציאו רק שני שלישים מתקציבם? התשובה אינה ברורה, אך בהסתמך על ניסיון העבר היא שלילית.
טורים נוספים של יוסף פריצקי :
יעזור לצרכן? בוטל המכס על יבוא עגלים
מתחת לשולחן: תעשיית התרומות והעמותות
לדעתי, ישנם משרדים שכבר מזמן סיימו את כל המימון שניתן להם, והם עומדים כעת כמחזרים על הפתחים בפני וועדת הכספים כדי שזו תאשר להם תוספת תקציב לשנה זו ממש. מנגד, ישנם משרדים שבגין אילוצים שונים ומשונים עדיין לא הוציאו ולו מחצית מתקציבם. יושם אל לב אנשי האוצר.
ההחלטה אינה קובעת הפחתה בתקציב כפי שהוא במצבו כיום, לאחר שינויים. ההחלטה היא להפחית "בבסיס תקציבי הממשלה בשנת הכספים 2014 בשיעור של 2%", באופן שרירותי. השרים לא קיבלו טרם ההצבעה, למיטב ידיעתי, שום דין וחשבון מעודכן על ביצוע התקציב ומידע בנוגע למצב המשרדים - מי הוציא יותר ומי פחות, איזה פרויקטים בוצעו כבר ואיזה לא - מפחיתים וזהו. ולגבי אלה שכבר "ביזבזו" הכל - יוק.
הקיצוץ ישפיע גם על תקצוב השנים הבאות
החלטת הממשלה היא להפחית בבסיס התקציב, אולם הפחתה כזו לא חלה רק לשנה הנוכחית. תקציב המדינה, כבכל שנה, אינו תקציב המתחיל מאפס - הוא ברובו המכריע תקציב המבוסס על השנה הקודמת, וחוזר חלילה.
הפחתה בבסיס התקציב פירושה שגם בתקציב 2015 ובתקציבי השנים הבאות יתחילו כל המשרדים בהפחתה של 2%. כך, למשל, אם תקציב השירותים החברתיים בישראל היה מצומצם ממילא - הרי מעתה ואילך, הוא יצטמק עוד יותר בשיעור של 2%.
הנה כך חברו להם גזברי אגף התקציבים לאנשי מערכת הביטחון, וקפצו כמוצאי שלל רב על הקופה המצומקת ממילא, והחליטו, בצוק העיתים, לשנות את התקציב גם מכאן ולהבא.
קיצוץ שרירותי עלול להשבית שירותים קיימים
נקודת התורפה השלישית היא אולי העיקר - אף משרד לא דומה למשנהו, ותקצוב של פרויקט ציבורי אחד לעולם לא יהיה זהה למימון שוטף של מערכת ציבורית אחרת. טלו דוגמה מתקציב הבית שלנו. אם נפחית את תקציבנו באופן אחיד ב-2%, ייתכן וניאלץ לרכוש פחות מזון או לנסוע פחות ברכב. אבל מנגד, הפחתה של 2% בתקציב רכישת הדירה אותה רצינו לרכוש, או במימון רכישת הרכב שצריך היה להחליפו זה מכבר - משמעם שלא נרכוש את הדירה או את הרכב בכלל. כך גם הדבר בתקצוב ציבורי.
ישנו תקצוב שוטף ויש תקצוב לפיתוח. ישנם פרויקטים ציבוריים, שמעצם טיבם, הפחתה מועטת בתקציבם ההתחלתי משמעה מניעתם המוחלטת. כך במפעלי התפלת המים, בסלילת כבישים והקמת מחלפים, ובבניית בתי החולים - וגם, מנגד, בתקציבים הזעומים של משרד התרבות ומשרד החינוך. ישנו סף קריטי שלגביו הפחתה כלשהיא היא כליה. טול חלקיק - וביטלת למעשה את הכל.
לכן, שאלו את עצמכם שאלה אחת - לו במועצת מנהלים של חברה היה מדובר, האם הייתם כבעלי מניות סומכים את ידיכם על החלטה כזו? לטעמי התשובה ברורה מאליה.
יוסף פריצקי הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות
לפנייה לכתב/ת 
