אל-קאעידה לא צועד לירושלים
ארגון הג'יהאד ג'בהת א-נוסרה שכבש עמדות בגבול הגולן לא שונה באידיאולוגיה מדאעש. אבל בניגוד אליו הוא מחובר מאוד לאוכלוסייה ורואה בכיבוש ירושלים חלום אוטופי בלבד - שבו יתמקד רק אחרי שיקים חליפות איסלאמית בשאר המזרח התיכון
בימים אלה ישנה תחושה של טבעת טרור סביב ישראל: חמאס בדרום, חיזבאללה בגבול לבנון ומאז יום חמישי האחרון גם ג'בהת א-נוסרה ("חזית הסיוע") בגבול הגולן. ארגונים אלה מייצגים שלוש אידיאולוגיות הדוגלות בג'יהאד (מלחמת קודש) נגד ישראל: של האחים המוסלמים, של המהפכה האיראנית השיעית ושל אל-קאעידה.
עוד חדשות בעולם :
- KKK מחלק סוכריות וקריקטורות אנטישמיות
- היעד - 250 קמ"ש: רוכבי גגות הרכבת ברוסיה
- סכנת שיתוק בהונג קונג: סין מונעת דמוקרטיה
- מורדים כבשו שגרירות ארה"ב וקפצו לבריכה
בעבר דובר על מעגלי עוינות של צבאות ערביים נגד ישראל: המעגל הראשון היה של מצרים, ירדן, סוריה ולבנון הגובלות עם ישראל והמעגל השני היה של מדינות עוינות רחוקות יותר כגון עיראק, לוב ותימן. תהליך השלום הוציא מהמעגל הראשון את מצרים וירדן, והפסקת האש עם צבאות סוריה ולבנון נשמרה כארבעה עשורים.
בשנים האחרונות, להוציא את איראן, ניתן לדבר על מעגלי הטרור האיסלאמי: המעגל הראשון המאיים על ישראל, של חמאס בדרום וחיזבאללה בצפון; והמעגל השני המאיים יותר על ארצות ערב, כולל דאעש ("המדינה האיסלאמית"), שלוחות של אל-קאעידה בעיראק, בלוב ובתימן, והשיעים החות'ים של תימן, שסיסמתם, למרות היותם מרוחקים מאוד מהארץ, היא "מוות לאמריקה, מוות לישראל ומוות ליהודים".
מלבד איומים אלה קיימים תאים איסלאמיים רדומים או בלתי-לוחמניים לכאורה, שאינם דוגלים בג'יהאד ישיר ברמה ההצהרתית ועוסקים בהווה ב"דעווה" (חינוך ותעמולה), כגון האחים המוסלמים במצרים ובירדן והתנועה האיסלאמית בישראל.
התנועות האיסלאמיות במעגל הראשון מצויות כעת במשבר. אחרי המלחמה בעזה, חמאס עסוק בשיקום הרצועה והתאוששות הארגון שספג מכה קשה. חיזבאללה שקוע כבר שלוש שנים במלחמה בסוריה לצד המשטר של אסד. האחים המוסלמים והג'יהאדיסטים בסיני נרדפים על-ידי נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. ביום חמישי הצטרף למעגל הטרור סביב ישראל גורם חדש שהיה עד עתה במעגל השני: ארגון ג'בהת א-נוסרה. לראשונה אחרי שישה עשורים, הצבא הסורי אינו שולט בגבול עם הגולן. כיצד תשפיע נוכחות א-נוסרה בקוניטרה? מהן מטרות הארגון?
א-נוסרה אינו דאעש
רבים נוטים לבלבל בין שני הארגונים הסונים "ג'בהת א-נוסרה" ודאעש. ברשת הופץ סרט היתולי שבו נראה דאעש כובש מוצב של א-נוסרה ומחליף את הדגל השחור עם השהאדה ("אין אל מלבד אללה ומחמד שליחו") באותו הדגל בדיוק, ללמדנו על האופן הזהה שבו נתפשים הארגונים האלה. אכן אין הבדל אידיאולוגי בין שני הארגונים הדוגלים בג'יהאד ושואפים לייסד חליפות איסלאמית.
ההבדל הוא בהרכב האנושי, בטקטיקה ובדרכי הפעולה. דאעש מונהג על-ידי ג'יהאדיסטים עיראקים ומתנדבים שחלקם צברו ניסיון בלחימה באפגניסטן, בצ'צ'ניה, בלוב ובזירות אחרות. הוא ארגון אכזרי ומנותק מהאוכלוסייה, שאינו בוחל בשום סוג של הפחדה ודיכוי. בניגוד לדאעש, הנהגת ג'בהת א-נוסרה ברובה סורית והארגון משתדל שלא לפגוע באוכלוסייה המוסלמית סונית, שהיא הרוב בסוריה. ביחס למיעוטים דווח בעבר על פגיעות והתעללות, אך לא בממדים זוועתיים כמו דאעש. רבים מהפעילים צברו ניסיון בעשור הקודם, כאשר משטר אסד אפשר להם לצאת לעיראק על מנת לפגוע בחיילים האמריקנים.
"שחרור ירושלים" רק בשלב הסופי
לפני כחודש, בפורום "אל-ערין" של א-נוסרה, התלונן אחד הגולשים מדוע הארגון אינו נרתם ללחימה נגד ישראל. לשאלה השיב אבו אוסאמה אל-אנסארי, מפקח השריעה (ההלכה המוסלמית) של הארגון בכבודו ובעצמו, וענה: "ארגון אל-קאעידה באופן כללי והחזית א-נוסרה באופן מיוחד, אינם פועלים באופן אקראי, אלא הם תוקפים אחרי תכנון מעמיק ויסודי, אך אל דאגה, אנו עוד נגיע לשערי בית אל-מקדס (ירושלים). מי שעושה דברים בפזיזות סופו שייכשל. מלחמת המוסלמים בצאצאי הקופים (כך הוא מכנה את היהודים) אינה מן הנמנע. א-נוסרה תכבוש בסוף את ירושלים ותקים את החליפות". המלחמה ב"אויב הציוני" ו"היהודים" עלולה לפתוח חזית מלחמה נוספת שתחליש את הארגון. על כן ראוי שתידחה לשלב מאוחר יותר.
קודם כול הפלת משטר אסד
א-נוסרה בניגוד לדאעש רואה במיטוט שלטון "הכופרים העלווים", כפי שהוא מכנה את המשטר הסורי, עדיפות ראשונה. דאעש, לעומת זאת, רואה בעדיפות ראשונה את הקמת החליפות וחיסול "הכופרים", שהם למעשה כל מי שאינו מצטרף לארגון. שני הארגונים רואים בשיעים, בכלל זה חיזבאללה ואיראן, כופרים שיש להילחם בהם מלחמת חורמה.
ארגון א-נוסרה כבר כבש ב-2012 חלקים מהגבול עם הגולן לתקופה קצרה. יש להניח כי גם עתה ישקיע הצבא הסורי מאמץ ניכר לכבוש מחדש נקודה אסטרטגית זו, ולא ברור כמה זמן יחזיק ארגון א-נוסרה בעמדת קוניטרה. מטרת א-נוסרה כעת אינה להדרים לגולן, אלא להצפין לכיוון דמשק על מנת להפיל את שלטון בשאר אסד. בניגוד לדאעש, א-נוסרה משתף פעולה עם "צבא סוריה החופשי" המתון יותר, ברית טקטית למען השגת היעד הראשוני של הארגון.
א-נוסרה כולל כמה אלפי לוחמים. לוחמיו פועלים יותר ויותר בדרום ככל שדאעש מתחזק בצפון סוריה. דרכי הפעולה של הארגון מאפיינים את אל-קאעידה: מדים שחורים ודגלים שחורים, שילוב של שטיפת מוח דתית ואימוני לחימה, שילוב מתנדבים מכל העולם, מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת, ועדות שריעה בשטחים הכבושים, מוטיבציה דתית גבוהה של הלוחמים ונכונות להקרבה. מקורות המימון אינם ידועים ולפי פרסומים שונים מקורם בתרומות ממוסלמים ומשייחים בארצות המפרץ. גם זהותו של המייסד והמנהיג המכונה אבו מחמד אל-ג'ולאני (כלומר מהגולן) אינה ידועה לאיש והוא מקפיד להישאר רעול פנים.
משטר אסד עדיף?
אף על פי שא-נוסרה אינו מהווה איום בטווח הקרוב, תפיסת קוניטרה על-ידי המורדים מעמידה בסימן שאלה את המשך השקט שנשמר על-ידי סוריה מאז מלחמת 1973. כוונות א-נוסרה לעתיד מעורפלות כמו זהותו של המנהיג. שמו "אל-ג'ולאני" מלמד כי חזית הגולן תמיד תהיה לנגד עיניו. יתר על כן, עמדת קוניטרה עלולה ליפול בעקבות התפתחויות בשטח לידי מורדים אחרים קיצוניים יותר, דאעש בכלל זה. הפצצה אמריקנית על מעוזי דאעש בצפון עלולה לדחוק אותם לדרום לכיוון הגבול עם ישראל, אם לא ישלוט שם הצבא הסורי.
השתלטות משטר אסד על קוניטרה נראית כאופציה הגרועה פחות. משטר אסד ניצב כעת נגד הארגונים האיסלאמיים ולצד המיעוטים
והמוסלמים החילוניים. הוא גם תלוי לחלוטין ברוסיה, המנהלת יחסים תקינים עם ישראל. באופן פרדוקסלי, הצבא הסורי וחיזבאללה שהתפארו עד 2011 בהנהגת "המוקאוומה" (ההתנגדות לישראל) הודפים כעת את הארגונים הסלפיים הג'יהאדיסטיים, המאיימים על ישראל.
הטרור אינו בעיה ישראלית אלא בעיה מזרח תיכונית. מצרים, סעודיה, ירדן, לבנון ועוד מדינות באזור מצויות תחת איום הטרור האיסלאמי באופן יום-יומי. המאבק לחיסולו ולבלימת מדינות תומכות טרור (איראן וקטאר בראשן) יכול לשמש זרז למשא ומתן לשלום במזרח התיכון.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
