בקרוב? תשלום שכר דירה באפליקציה
לא עוד בנקים, לא עוד עורכי דין וניירת מסורבלת ומזיקה לסביבה - החזון של ממציא תורת הביטקוין מציג כיצד ניפרד מעורכי הדין והבנקים לטובת המכונות
בשבוע שעבר דיברנו על חוזה מסוג מאוד שונה - החוזה המכאני . הזכרנו מכונת שתייה אוטומטית בתור דוגמה למנגנון מכאני של חוזה, בו צד אחד מכניס חמישה שקלים, בוחר משקה ומקבל אותו מהצד השני. המהלך לא מזכיר בכלל את ערימת הדפים הלבנים עם כתמי הדיו השחור שנקראת חוזה, לכן אפשר להגיד שמדובר במטאפורה לחוזה.
לטורים נוספים של ד"ר אושי שהם קראוס :
הכירו את המכונות שיחליפו את עורכי הדין
למכור את האוטו תמורת אסימון דיגיטלי
פרויקט ונוס וביטקוין - קומוניזם עתידני?
ניתן דוגמה: בחוזה מסורתי מוגדרת עסקה לפיה צד אחד יעביר לצד האחר כסף, ויקבל סחורה לאחר שהסכום יתקבל. כתוב בו גם שאם הסחורה לא תתקבל הצד הראשון רשאי לפנות לגורם כלשהו, להוציא צו בית משפט וסנקציות נוספות.
אם נביט במכונה מנקודת המבט המטפורית, נראה שהמנגנון בה דומה - גם בה מוגדרת העברת מוצר לאחר שיתקבל כסף. גם במקרה הזה אם הסחורה לא תסופק, אפשר לפנות למשרדי החברה. אבל במקרה הזה אנחנו מעדיפים בדרך כלל לספוג את ההפסד. אגב, לא מעטים מבעלי החוזה המסורתי שספגו ממנו הפסד מעדיפים לא לתבוע ולספוג את ההפסד, כי תביעה יקרה יותר מסכום הנזק.
האיש שניסח את המטאפורה הזו הוא ניק סאבו (Nick Szabo), מומחה ידוע למשפט והצפנה שנחשב לסבא של שיטת הביטקוין. היא חשובה כי היא מהווה את הצעד ראשון לקראת מכונות מתמטיות שמייצרות חוזים, וזה נושא הסדרה שלנו: חוזים חכמים (Smart Contracts).
אז מה זה בכלל חוזים חכמים?
לנתונים השמורים בזיכרון של מערכות דיגיטליות יש תכונה מיוחדת - הם יכולים לפעול. הם מתפקדים בכמה אופנים: הם יכולים להיות נתונים, ולהיות גם פקודות ביצוע למחשב. העובדה הזאת בעצם עומדת בבסיס של כל מחשב. השיטה של סאבו רותמת אותם לתחום החוזי, במטרה לייצר "מכונת חוזה מתמטית" שמסוגלת להחזיק נתונים וגם לפעול עליהם.
תוכנה כזו יכולה לקבל למשל נתונים מבחוץ, להכיל אותם ולפעול עליהם. היא יכולה גם לשלוח את הנתונים הלאה, כמו מערכת העברת כסף בנקאית ובין-בנקאית (העברת כסף מבנק לבנק), שנראית ברמת הבסיס בדיוק ככה. נשתמש בה כדוגמה:
שאלו את עצמכם כיצד נראה חשבון בנקאי בו הופקדו אלף שקל. האם הוא מדף עץ במרתף הבנק שבו מופקדת חבילת ניירות של בנק ישראל, או ערימת מטבעות? ממש לא. מדובר ב"מקום" מוגדר בתוך הזיכרון של מחשב הבנק, מעין תא של זיכרון שבו שמור המספר 1,000. בפועל, זה הכסף של בעל החשבון.
נניח שבעל החשבון מעוניין להעביר 500 שקל לחשבון אחר. עליו לפנות לבנק ולהפעיל את המערכת הממוחשבת שלו, שמעבירה שורת מחשב לחשבון האחר. שורת המחשב מורכבת משני מספרים וכיוון - המספר הראשון הוא 500, המספר השני הוא, נניח, מספר החשבון האחר, והכיוון הוא "חץ" מחשבון אחד לחשבון האחר (מי שמכיר את התיאוריה יודע שדילגתי על פרטים רבים, אבל העיקרון הוא מה שחשוב כרגע).
המספר הוא הנתון הכספי, והכיוון הוא מעין הוראה מתוכנתת של הפעולה שיש לבצע עליו. בדוגמה שלנו, בנק אחד מוסר לבנק האחר פקודה בשפת הוראות מחשב: "קחו את הנתון המספרי 500, אנחנו נפחית אותו מחשבון מסוים, ואתם הוסיפו אותו לחשבון שאנחנו רושמים כאן".
נמשיך לדוגמה נוספת - לחוזה הדירה שלי עם בעל הדירה שלי. החוזה הוא חבילת ניירות בה הוגדר שעליי להעביר לבעל הדירה סכום כסף מסוים מדי חודש, והוא מחייב אותי להגיע לבנק, לחתום על הוראת קבע, ובעצם לתרגם אותו לתוך המערכת הבנקאית שתיארנו לפני רגע. התוכנה של הבנק היא זו שתבצע בפועל את החוזה - היא תעביר בכל חודש סכום מסוים מהחשבון שלי לחשבון של בעל הדירה, כלומר, בנק אחד יעביר לבנק אחר נתון הכולל מספרי חשבון, סכום וכיוון העברה.
ועכשיו אנחנו מגיעים לנקודה. סאבו מציע לנו יצורים אוטומטיים שישלבו בתוכם את החוזה, את מערכת הביצוע שלו ולפעמים גם חלק מהפיקוח עליו, בכוונה שכל אחד יוכל להשתמש בהם בעצמו, ללא בנק וללא יועצי חוזה או משפטנים. החוזים האלה יכולים להיות אפליקציות (שהגיעו זמן רב אחרי המאמר של סאבו), או בצורה של תוכנות ותוכנות קוד פתוח.
לפי החזון הזה, בעל הדירה ואני מורידים אפליקציה, בוחרים מתוכה שבלונה של חוזה דירה, משלימים את הפרטים האישיים או מוסיפים לה תנאים נוספים - והיא תעסוק עבורנו בהעברת התשלום, ואולי אפילו במימוש הערבות במקרה של הפרה. בלי מעורבות בנקאית, בלי לשלם עמלות, ללא עורכי דין וללא תשלום על עריכת החוזה (אלא כמובן אם נידרש לשלם עבור השימוש באפליקציה).
אבל איך עושים את זה? - אנחנו עוברים לאולם הקולנוע.
על פיקוח ומאזן בקולנוע
גם הדרך שלנו מהקופה אל אולם הקולנוע היא סוג של חוזה. אנחנו משלמים, מקבלים מהקופאי חתיכת נייר, והולכים למקום אחר בו יש שער כניסה מפוקח אותו אפשר לעבור רק לאחר הצגת הכרטיס.
מדוע נותן לנו בעל הקולנוע כרטיס? לי נראה שיש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת היא פיקוח על הנכנסים ומניעת התפלחויות, והשנייה היא כדי לוודא שהסדרן והקופאי עובדים כמו שצריך.
כדי לוודא שהמערכת שלו עובדת, הבעלים של העסק צריך להשוות בין כמות הכסף שיש בקופה בסוף היום ובין כמות הכרטיסים שהסדרן קיבל מהלקוחות והחזיר למשרד. אם מספר הכרטיסים כפול מחירם שווה לסכום בקופה, זה אומר שהמערכת עובדת כמו שצריך - והנה לנו מאזן וניהול פנקסים.
אבל מה קורה אם בעל הקולנוע לא רוצה להתעסק עם המאזן, ואין לו סבלנות לספור ולפקח? הוא יכול לתת ללקוחות לנהל את העניין. ועל כך בטור הבא.
אנרכיזם - חשבתם על זה ככה?
השבוע ב"קצה הקרחון" אני מדבר עם עדי גריידי אשכנזי על אנרכיזם. לא רק סטודנטים רוסיים במאה ה-19 ולא רק מתנגדי כיבוש, הנה. התכנית משודרת ברשת א' של קול ישראל, בימי רביעי בין 12:05-13:00.
ד"ר אושי שהם קראוס, מומחה לפילוסופיה של הכלכלה ומעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. אתם מוזמנים ליצור קשר ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי ב-12:05 ברשת א' של קול ישראל
לפנייה לכתב/ת 
