הותר לפרסום: סטיבן סוטלוף שנרצח על-ידי דאעש בסוריה עשה עלייה ולמד בישראל
העיתונאי שראשו נערף בידי דאעש למד במרכז הבינתחומי בהרצליה בשנת 2006, שב לפלורידה וחזר ב-2013 לארץ. אזכורים ליהדותו או לאזרחותו הישראלית נדירים ברשת, וככל הנראה נמחקו באופן יזום. "הוא יצר קריירה עיתונאית יש מאין", סיפר חברו. "הוא יצא לשטח ולא ישב במלון בעזה"
סטיבן סוטלוף, העיתונאי האמריקני-יהודי שנרצח על ידי אנשי דאעש, מחזיק באזרחות כפולה, אמריקנית וישראלית. כך הותר הבוקר (יום ד') לפרסום. הוא עלה לארץ, למד במרכז הבינתחומי בהרצליה, אך אזכורים ליהדותו או לאזרחותו הישראלית נדירים. למעשה, לכידתו בסוריה לפני כשנה הובילה ככל הנראה למחיקה מהרשת של כל קשר לישראל או ליהדות.
סוטלוף, תושב פלורידה במקור, הועסק ככתב פרילאנס בשבועון "טיים", ב"פוריין פוליסי" ובכלי תקשורת אחרים. הוא היה מודע לסכנה שביציאה לסיקור מוקדי לחימה במזרח התיכון, אך אהב לסקר את האזור, שלט היטב בשפה הערבית וכתב בשנים האחרונות מתימן, מלוב ומסוריה. "הוא היה צעיר ומצחיק וחצוף", סיפרה ג'נין ג'יובאני מהשבועון "ניוזוויק", שעבדה לצד סוטלוף ותיארה אותו כעיתונאי חכם ומחויב שיודע לספר סיפור. "הוא חי בבנגזי והיה אחד הבודדים שחש צורך לחיות שם כדי לסקר את המתרחש בעיר הלובית".
מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה זה שלוש שנים וחצי הפכה אותה לאחת המדינות המסוכנות בעולם עבור עיתונאים מערביים. כ-70 עיתונאים נהרגו בשטחה מאז ולפחות ו-80 נחטפו. עקבותיו של סוטלוף עצמו נעלמו לפני כשנה בעיר חאלב, קרוב לגבול הטורקי, ימים ספורים לאחר שצייץ בטוויטר ששוטרים בדרום טורקיה שיגרו לעברו גז מדמיע. "החברה שלי לוריין סוטלוף היא אחותו של סטיבן סוטלוף שנלקח בשבי דאעש ב-4 באוגוסט 2013", כתב חבר של אחותו בפייסבוק. "עד שלב זה הכול היה מוסתר. אנשים, תחתמו על העצומה, העבירו את זה הלאה והתפללו לחזרתו בשלום הביתה".
סוטלוף שהה בישראל ולמד ממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה בין השנים 2005-2008. "הוא היה סטודנט טוב", סיפר עמיתו לתואר. "בדיונים שהיו לנו בכיתה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא תמיד היה מעורב. הוא היה בחור מאוד אכפתי ונחמד".
מייק ספיר, תושב קיסריה, הכיר את סוטלוף בשנת 2006. "הוא סיים את לימודיו בפלורידה ועבר ללמוד תואר שני בהרצליה. הוא מצא את נבחרת הראגבי שלנו, התקשר וראש הקבוצה הפנה את השיחה אליי. אז סטיבן ואני נהיינו חברים, הסעתי אותו לאימונים בערך חודש וחצי בקדם עונה, ואז הוא התקשר ואמר שהגב שלו נפגע והוא לא יוכל להמשיך לשחק. הוא שמר איתנו על קשר, הגיע למסיבות, אכל ברביקיו ושתה בירה". חברים אחרים לקבוצה מרעננה סיפרו כי "הוא היה בחור נחמד וחביב. הוא מאוד אהב ראגבי, משחק שבו שיחק גם בארצות הברית ולכן הסכמנו שיתאמן איתנו".
"יצא לשטח ועשה את זה"
עם סיום לימודיו שב סוטלוף לארצות הברית, וביולי 2013 זכה ספיר לשיחה מפתיעה ממנו. "סטיבן יצר אתי קשר בפייסבוק והציע שניפגש לפני משחקי הראגבי במכביה. שם הוא סיפר לי מה עשה כל השנים האלה. בשלב הזה ניכר בו השינוי. הוא היה אדם שונה לחלוטין וסיפר לי על הקריירה החדשה שלו, זו שהובילה לבסוף למותו".
לדבריו, "הוא יצר קריירה עיתונאית יש מאין. הוא המציא את זה. הוא אמר: 'זה מה שאני רוצה לעשות, אני אעשה את זה ואני אמכור את הסיפור למי שייקח אותו'. הוא לא היה עיתונאי רשמי, לא שלח קורות חיים לעיתונים. הוא סיפר לי שהוא רוצה לראות מה קורה במזרח התיכון, אז הוא הלך למצרים אחרי האביב הערבי. הוא הלך לבנגזי בלוב ועקב אחרי המהפכה שם. הוא הלך לשם ופשוט סיקר את זה. ואחרי שהוא סיקר את זה הוא מכר את הסיפורים שלו. הוא יצא לשטח ועשה את זה, לא כמו הכתבים בעזה שישבו במלונות. סטיבן הלך לשם. הוא בטח חי באיזה חור ושתה קפה ברחוב עם האנשים, לבוש כמו האנשים, מתנהג כמו האנשים. הוא הפך לעיתונאי אמיתי. עיתונאי עומק, שחי את מה שהוא מדווח".
"הוא כבר היה בתוך החרא", אמר ספיר. "היה לו זקן, הוא נכנס לעובי הקורה כדי לעקוב אחר סיפורים. זה ממש כאילו הוא התנהג כעיתונאי מרגל, אבל בבירור הוא לא היה מרגל. זה כאילו כתב שהולך לעשות צלילה וצולל ליד כרישים. הוא צלל לתוך ענייני הסיקור שלו, כתב אקשן, והמשימות שלו לקחו אותו פנימה לתוך הסיפור".
על פי ספיר, התנהלותו של סוטלוף בשטח "תייגה" אותו כפרו-מוסלמי והובילה לביקורת ברוח זו שספג העיתונאי האמריקני ג'יימס פולי - שהוצא אף הוא להורג. "הרבה אנשים אמרו שהעיתונאי האחר שנהרג העלה דברים לטוויטר שלו, לבלוג שלו שהיו מאוד ביקורתיים כלפי ארצות הברית, והם התחילו לומר את אותם דברים כלפי סטיבן. הדרך שסטיבן עשה זאת הייתה דרך הצד השני. היו תמונות שלו יושב עם מוסלמים בלוב. לבוש כמו 'לורנס איש ערב'. זאת הייתה הדרך שבה
הוא היה הולך ברחוב".
פרסום סרטון הוצאתו להורג של פולי - שבו הופיע שמו של סוטלוף - הותיר את חברו פעור פה ואחוז בהלה. "אמרתי 'אלוהים אדירים, אני מכיר את הבן אדם הזה'. היה כתוב שהוא נעדר בסוריה מאז אוגוסט 2013. זה רק שבוע אחרי שפגשתי אותו וראיתי איתו ראגבי. אז בירה בנתניה, ושבועיים לאחר מכן בסוריה. אלוהים אדירים, איך זה קרה?. איך זה הגיע לזה?"
בן ערובה ששהה עם סוטלוף בשבי ושוחרר סיפר ל"ידיעות אחרונות" כי בשנה שעברה הצליח העיתונאי לצום ביום כיפור מבלי שהדבר יתגלה לשובים, שלא ידעו דבר על יהדותו. "הוא אמר להם שהוא חולה ואינו רוצה לאכול, למרות שבאותו היום הגישו לנו ביצים", סיפר. לדבריו, "היה נראה שהוא התפלל באופן חבוי לכיוון ירושלים. הוא הסתכל לאן המוסלמים מתפללים ושינה קצת את הכיוון".
לפנייה לכתב/ת 
