המלצה: מעשן קופסה ביום? לך לבדיקת CT

ועדה של משרד הבריאות ממליצה על בדיקת CT שנתית למי שמעשן לפחות קופסה ביום במשך 30 שנה. המטרה: להפחית את התמותה מסרטן ריאות. הבעיה: תוצאות שגויות, קרינה ומחיר גבוה. משרד הבריאות ל"ידיעות אחרונות": "נמשיך לאסוף נתונים בנושא"

שרית רוזנבלוםפורסם: 03.09.14 , 09:17

מעשנים לפחות קופסת סיגריות אחת ביום במשך עשרות שנים? אם כן, הידיעה הזאת מיועדת לכם: לראשונה בישראל ממליצה ועדת מומחים לשלוח מעשנים כבדים לבדיקת CT שנתית.היתרון הוא בהעלאת הסיכוי לגילוי מוקדם של סרטן הריאות, אבל החיסרון הוא בחשיפה לקרינה מזיקה כשלעצמה ובסיכוי לא קטן תוצאות שגויות.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

עוד על סרטן ריאות:

רק מעשנים חולים בסרטן ריאות? 9 מיתוסים

סרטן ריאות: האתגרים והחידושים בטיפול

התרופה שמאריכה את חיי חולי סרטן הריאות

סרטן ריאות הוא הסיבה מספר אחת לתמותה מסרטן בישראל, והעישון אחראי רוב המכריע של מקרי התמותה מסוג הסרטן הזה. רק 15.6% מהחולים במחלה שורדים חמש שנים אחרי האבחון, בעיקר כיוון שבדרך כלל האבחון נעשה בשלב מתקדם של המחלה, לאחר שמופיעים שיעול, כאבים בחזה וירידה במשקל.

CT הפחית את התמותה

הנתונים הקשים הובילו לכך שכבר עשרות שנים מדענים מנסים לפתח שיטות יעילות זיהוי מוקדם של סרטן הריאות. בשנות ה-60 וה-70 התמקדו המאמצים בצילומי חזה, ובשנים האחרונות עבר הפוקוס לבדיקות CT במינון קרינה נמוך, שיכולות לזהות ממצאים קטנים יותר. ואכן, במחקר רב-היקף שנערך בארצות הברית ופורסם לפני שלוש שנים, נמצא כי בדיקת ה-CT במינון קרינה נמוך בקרב נבדקים בסיכון גבוה הפחיתה בכ-20% את התמותה מסרטן ריאה בהשוואה לצילומי חזה.

בעקבות הממצאים המליצו כמה איגודים בארצות הברית וכן קבוצה בצרפת לשקול ביצוע בדיקות CT לגילוי מוקדם של סרטן הריאה באוכלוסייה בסיכון גבוה. כעת מצטרפות להמלצות גם ועדות מומחים ישראלים שמינה משרד הבריאות והורכבה מנציגי איגודים רפואיים העוסקים בתחום.

על פי המלצתם, מעשנים כבדים, המצויים בסיכון גבוה לפתח את המחלה, יעברו בדיקת CT שנתית. את הבדיקה יציע רופא, לפי שיקול דעתו, לגברים ולנשים בגילים 74-55, שמעשנים כמות השווה ללפחות קופסת סיגריות אחת מדי יום במשך 30 שנה (או שתי קופסאות במשך 15 שנה למשל), או כאלה שעישנו כמות כזאת והפסיקו לעשן לפני פחות מ-15 שנה.

אלא שההמלצה אינה חפה מבעיות. לבדיקת ה-CT יש כמה חסרונות משמעותיים, שהבולטים שבהם הם תוצאות סרק חיוביות (כלומר גילוי ממצא שאין לו חשיבות אמיתית) שעלולות להוביל לניתוחים מיותרים, לצד תוצאות שליליות מוטעות (כלומר פספוס ממצא משמעותי) שעלולות לעכב אבחון מדויק. חסרונות נוספים הם חשיפה לקרינה מזיקה, עלות גבוהה של הבדיקה (במיוחד אם היא נעשית מדי שנה) ותוצאות לא חד-משמעיות שיחייבו בירור נוסף.

הוועדה לא התעלמה מהחסרונות, והיא ממליצה שהרופא המטפל יסביר מראש למעשן הכבד את היתרונות והחסרונות של הבדיקה. "יש להעריך מה מידת החרדה שתיגרם למטופל מתוצאה חיובית כוזבת", קובעת הוועדה, "ובמקרה שצפויה חרדה משמעותית, יש לשקול יחד עם המטופל את הנזק של החרדה עצמה, כולל את הנזק הבריאותי ממנה".

הוועדה ממליצה שבדיקת ה-CT תוכנס לסל הבריאות, שכל נבדק יופנה גם לבדיקת ספירומטריה (הערכת תפקודי ריאה), וכמובן שהרופא ימליץ לנבדקים קודם כל להפסיק לעשן. הוועדה גם קראה למשרד הבריאות להקים מנגנון מעקב אחרי יישום הבדיקות לשם הערכת יעילותן.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "בעקבות ממצאים מחו"ל בנושא שימוש בבדיקת CT במינון נמוך כבדיקת סריקה, הוקמה לבקשת הנהלת המשרד ועדת מומחים, שכללה עשרה רופאים מתחומים שונים, כדי לבדוק את הרלוונטיות של המלצות אלה בישראל.

"ההמלצות הוגשו להנהלת המשרד והועברו לחוות הדעת של המועצות הלאומיות הרלוונטיות לפני קבלת החלטה. בדיון שנערך במועצה הלאומית לאונקולוגיה סוכם כי יש להמשיך לאסוף נתונים בנושא".