רמב"ם: חיי נער מעזה ניצלו בזכות תרומה מאחותו
כבר שנים ארוכות שמ', נער בן 14 מעזה, סובל מאי ספיקת כליות. לאחרונה הודיעו רופאיו למשפחתו כי אם לא יעבור השתלה, חייו יהיו בסכנה חמורה. בפניו עמדה בעיה נוספת: הוא סובל מקרישתיות יתר, מה שמקטין את סיכויי ההצלחה של ההשתלה. כנגד כל הסיכויים הוא קיבל מאחותו כליה - וחייו נצלו
מ' סובל מאי ספיקת כליות חמורה ועובר טיפולי דיאליזה על מנת להחליף את פעולתן. אלא שבמקביל לבעיה בכליות, הוא גם סובל מקרישתיות יתר, מה שגרם לסתימה בוורידים, למעט וריד אחד במפשעה, שבאמצעותו ביצעו את הדיאליזה בשנים האחרונות.
הרופאים הבהירו למ' ולמשפחתו שזהו רק עניין של זמן עד שגם הווריד הזה ייחסם, ולא יהיה ניתן להמשיך בדיאליזה - כך שחייו יהיו בסכנה חמורה. בניסיון להצילו הגיעו בני המשפחה לבית החולים רמב"ם על מנת שאחותו הגדולה של מ' תתרום לו כליה.
"ידענו שזה הסיכוי היחיד שלו"
לפני שמונה שנים מ' קיבל תרומת כליה מאחיו במצרים, אך ההשתלה נכשלה מיד לאחר מכן. עקב סיכויי ההצלחה הנמוכים גם הפעם ברמב"ם כינסו ועדה מיוחדת, שהבהירה לאחות שסיכויי ההצלחה של ההשתלה נמוכים במיוחד. למרות זאת הודיעה האחות שהיא מוכנה לתרום את הכליה בניסיון להציל את חיי אחיה, גם אם זיכויי ההצלחה עומדים על אחוז בודד. "זה היה מרגש מאוד", משחזר ד"ר רן שטיינברג, מנהל המחלקה לכירורגיה ילדים, שניתח את מ'.
מכיוון שכלי הדם של מ' הפכו למכשול, עמדו הרופאים בפני אתגר לא פשוט. בהשתלה רגילה מוציאים את הכליה מהגוף של התורם, ולאחר מכן מחברים את כלי הדם בגוף המקבל אל הכליה. במקרה של מ', הרופאים חששו שלא יימצא כלי דם תקין שיוכל להזין את הכליה המושתלת ולכן החליטו לפעול בצורה ההפוכה. הם קודם כל ניתחו את מ' ובדקו את כלי הדם הרלוונטיים, ורק אחרי שמצאו כלי דם שאפשר יהיה להשתמש בהם, הכניסו את האחות לחדר הניתוח המקביל. רק אז הסירו הרופאים את אחת מכליותיה, שהושתלה בגופו של אחיה הצעיר.
מ' עבר לאשפוז במחלקת טיפול נמרץ ילדים, שם התברר במהרה שווריד הכליה מתחיל להיחסם. שעתיים בלבד לאחר שיצא מחדר הניתוח, הוא הוחזר לשם כדי לבחון מחדש את מצבו ולהציל את חייו. בבדיקה נמצא כי כל החיבורים שבוצעו בכלי הדם היו תקינים, אבל בשל מצבו הייחודי של מ' גופו הגיב באופן לא צפוי לניתוח, כיוון שהוא פיתח במהלך השנים מערכת כלי דם עוקפת שניסתה לפצות על כלי הדם החסומים, אך היא לא עמדה בעומס לאחר ההשתלה.
התוצאות היו מעודדות
ברמב"ם מספרים שהם מעולם לא נתקלו במצב כזה. "זה היה תסריט בלהות", אומר ד"ר שטיינברג. כדי לפתור את הבעיה, הרופאים השתילו חיבור סינתטי בין הווריד המנקז את הכליה לבין הווריד המנקז את הכבד, וכך גופו של מ' הצליח לעמוד בעומס.
לאחר הפעילות המורכבת, עקב הצוות הרפואי בדאגה אחר מצבו של הנער, אך רק לאחר עשרה ימים החלו הבדיקות להראות תוצאות מעודדות. בימים הקרובים מ' ומשפחתו מיועדים להשתחרר מבית החולים לביתם שבעזה, ובעתיד יחזרו לרמב"ם לטובת מעקבים שגרתיים אחר מצבו של מ'.
"ידענו שהמצב קריטי ושהסיכוי היחיד, גם אם נמוך, להציל את חייו של הבן שלי הוא ללכת להשתלה. ראינו ברמב"ם מושתלים שטופלו בהצלחה וזה עודד אותנו וחיזק את ההחלטה שלנו. סמכנו על הרופאים ועל אלוהים שיעשו את העבודה, הם הצילואת חייו של בני ואני מודה להם על כך מכל הלב", אמרה ר', אמו של הנער.
את הניתוחים המורכבים, שארכו יחד כשמונה שעות, ביצע ד"ר שטיינברג עם פרופ' אהרון הופמן, מנהל יחידת כירורגית כלי דם, ד"ר טוני כראם, רופא בכיר ביחידה, ד"ר עמית להבי, מרדים בכיר בביה"ח, ד"ר ישראל איזנשטיין, רופא בכיר ביחידת נפרולוגית ילדים ומהדי טרביה, אח אחראי ביחידה.
"אין מילים לתאר את ההתרגשות הנהדרת הזו של ניצחון במצב בלתי אפשרי. לא כולם האמינו שנצליח וגם אחרי הניתוח השני חלק היו סקפטיים. ברגע ש-מ' התחיל להתאושש, החיוך השתלט על הלך הרוח. מדובר במשפחה שקטה וצנועה ובילד מקסים שצפויים לו חיים רגילים כמו לכל ילד בגילו", אמר ד"ר שטיינברג.
