כך תדעו: האם הילד שלכם מפותח מספיק?

תחילת שנת הלימודים היא הזדמנות עבורנו, ההורים, לבחון אם הילדים שלנו מתפתחים באופן תקין ובהתאם לגילם ולשלב בו הם נמצאים במערכת החינוך. באופן טבעי, בתקופה זו אנחנו עסוקים יותר בהשוואות: האם הילד שלי מתאקלם כמו השאר? האם גם הוא מצליח לרכוש חברים חדשים? האם הוא מצליח לעמוד בדרישות החדשות כמו שאר הילדים?

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

חוזרים ללימודים בערוץ הורים :

חשוב לדעת: מה מותר ואסור לגבות מההורים

120 תלמידים בכיתה: כך ייראה ביה"ס בעתיד

איפה השיעורים הפרטיים הכי יקרים בארץ?

חשוב לדעת שבהתפתחות הילד אין נקודות ציון מחייבות, אלא מדובר תמיד על טווחים נורמליים רחבים בתחום השפה (הבעה והבנה), מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, תקשורת וחברה. פערים בין התפתחות של ילד אחד למשנהו, בתוך טווח הנורמה, הם תקינים וטבעיים, וכהורים עלינו להשלים איתם. מהן הציפיות הסבירות מהילד, מתי בכל זאת צריך לחשוד שיש בעיה ומה עושים?

כניסה ראשונה לגן - גיל שנתיים עד ארבע

חזרה של הילד לבכיינות, להרטבה, ואפילו הופעה של אלימות ועצבנות בגן או כלפי אחיו בבית, הן נורמליות בתקופה הראשונה בגן חדש.

מה עושים? אין לאשר התנהגויות אלימות, אבל יש לקבל אותן בהבנה ולומר לילד משפטים מכילים, כמו "אנחנו מבינים שקשה לך

ושאתה מודאג בגלל הכניסה לגן החדש, גם אנחנו מודאגים בהתחלות חדשות, נעזור לך להתרגל לגן ונתמוך בך".

מתי יש בעיה? אם לאחר מספר שבועות הילד עדיין נראה חסר אנרגיה ועצוב, או להיפך, מבטא חרדה ועצבנות בגן ואולי גם בבית, צריכה להידלק נורה אדומה. כדאי לפנות לגננת או לשפ"ח - השירות הפסיכולוגי החינוכי, הקיים בכל רשות מקומית.

גן חובה

מבחינה שפתית, בשלב זה על הילד לדעת לבטא משפטים שלמים, להשתמש במילות יחס כמו "על" ו"ליד", לענות על שאלות בצורה ברורה ומפורטת, להכיר ולהבין הפכים כמו גדול וקטן, חם וקר, עצוב ושמח. כמו כן על הילד לדעת לתאר מה מופיע בתמונה המוצגת לו ולספר עליה סיפור, להשתמש כראוי בהטיות של יחיד ורבים ולהטות פעלים בצורה נכונה ('אני הלכתי', 'אתה הלכת', 'אתם הלכתם'). בשלב זה מצופה ממנו לדעת לומר את שמו המלא, מינו, גילו והכתובת שלו, ולספור לפחות עד 20.

מבחינה חברתית מצופה מהילד לשתף פעולה במשחק עם ילדים אחרים, להביע עניין בבני גילו, וגם אם הילד ביישן ולא יוזם אינטראקציה בעצמו, מצופה שירצה להצטרף למשחק ויביע נכונות להימצא בחברתם של ילדים אחרים. כמו כן עליו להיות מסוגל לשחק במשחקי דמיון כמו להשתעשע בנסיכות ובאבירים. גם אם ההנאה ממשחקי הדמיון מתבטאת לעתים ב"המצאות" ובשקרים, מדובר בתופעה תקינה בשלב זה.

מבחינה תפקודית מצופה מהילד לאכול לבד, להתלבש לבד, לדעת לגרוב גרביים ולנעול נעליים, להיות מסוגל להתנקות בעצמו בשירותים ולשטוף ידיים.

מבחינת מוטוריקה גסה, בשלב זה מצופה מהילד למסור כדור ולתפוס, ולדעת לבעוט. בנוסף לעמוד כמה שניות על רגל אחת, ללכת עקב בצד אגודל לפנים ולנסות לאחור, ולעלות ולרדת במדרגות באופן חופשי. גם אם ישנם ילדים שמטפסים על עצים ועל גדרות, הילד הפרטי שלנו לא חייב להיות מסוגל לכך. ישנם ילדים פחות אקרובטיים, וניתן לרשום אותם לחוגי ספורט כדי לקדם אותם, אך אין צורך להיבהל.

מבחינת מוטוריקה עדינה, בשלב זה על הילד לדעת לצייר עיגול, ריבוע, מעוין וצלב באופן תקין, להבדיל בין ימין לשמאל, ושתהיה לו יד דומיננטית אחת מובהקת (כלומר שיהיה ברור אם הילד ימני או שמאלי). עליו להחזיק צבע או עיפרון בצורה יציבה ולצייר קווים איכותיים ורציפים, ומבלי לחרוט על הנייר. מצופה שידע לצייר איש עם 8-10 פריטים שונים. חשוב להדגיש שהציור לא חייב להיות סימטרי או מדויק.

מתי יש בעיה ומה עושים? אם הילד לא מממש את הציפיות הנ"ל, או אם הוא מפגין קושי בוויסות החושי, למשל צריך לצעוק כדי שהילד יקשיב ויתייחס, או לחילופין כל לחישה מסיחה את דעתו ומפריעה לו, אם הילד נוגע חזק מאוד באנשים ובחפצים או לחילופין כל מגע קל מציק לו (כמו התפר של הגרב למשל), אז יש מקום לבצע בירור.

מנגד חשוב לזכור שכיום ציפיות ההורים והגננות גבוהות ולא תמיד מתאימות לכל הילדים, גם אם הם מתפתחים באופן תקין. לכן גם אם עולה תהיה "האם הילד שלי בסדר" או שעולה חשד ש"הילד שלי לא עונה על המצופה לגילו", כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ו/או עם השפ"ח (השירות הפסיכולוגי החינוכי) לפני שנבהלים או קופצים למסקנות. ישנן בעיות שניתנות לפתרון בהדרכה קצרה להורים כיצד לקדם את הילד.

כיתה א'

בשלב זה הילד צריך לדעת לאחוז טוב כלי כתיבה, להיות מסוגל למחוק ולחדד. מצופה ממנו בשלב זה לדעת לספור עד 30-40, ולבצע פעולות חיבור וחיסור, להכיר את צורת האותיות ולדעת לכתוב את שמו המלא. עליו להיות מסוגל להכיר את הילקוט, לפתוח ולסגור לבד, להכיר את תכולת הילקוט ולזכור היכן מונח הציוד (אוכל, מחברות וספרים) ולהכיר את הציוד שיש לו בקלמר.

מתי יש בעיה ומה עושים? ראשית, חשוב לדעת שחידוד, מחיקה, גזירה ופעולות דומות, הן אינן פעולות "מולדות". לכן, אם הילד קרע את הנייר במחיקות הראשונות או שבר כמה חודי עיפרון - זה בסדר ולא מעיד על כל בעיה, וצריך ללמד את הילד ולתרגל איתו.

כמו כן הגיוני שילד יביע חשש, הן ממוסד בית הספר והן מהמצב הביטחוני,

לאור מבצע צוק איתן שחוו רוב הילדים במדינה. כדאי לומר לו מראש שבבית הספר יש מרחב מוגן למקרה הצורך, וכן לתרגל בבית את התארגנות הבוקר שלפני בית הספר, ולחזור בעל פה על סדר היום בכיתה: צלצול, שיעור, הפסקת אוכל וכדומה. כך הילד ירגיש היכרות טובה יותר עם החדש ושליטה בחייו החדשים.

אם איתרנו קושי, חשוב לעדכן את המורה בכך, ולא להתבייש להזכיר לה מדי פעם בפעם. אם בכל זאת הילד לא עומד בציפיות או מציג קשיים רגשיים, לימודיים או חברתיים משמעותיים גם לאחר מספר שבועות, הרי שלרשותנו עומד גם השירות הפסיכולוגי החינוכי של הרשות המקומית וגם גורמים במערכת הבריאות, אשר אינם בהכרח רופאים: מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וקלינאיות תקשורת יכולים להיות לנו לעזר רב.

הכותבת היא נוירולוגית, ממובילי הכנס השנתי של העמותה להתפתחות הילד שיתקיים בספטמבר