הורים, גם ללא אימוץ: פסיקה תקדימית לגאים

עוד בחדשות ynet:

ניצחון לחרדים: חומת ההפרדה בביה"ס נשארת

שבוע לפגע וברח: דורס ניקול עדיין חופשי

המקרה שעלה לדיון עוסק בבנות זוג לשעבר שחיו יחד, אימצו שם משפחה משותף, וילדו כל אחת באמצעות תרומת זרע בת, בהפרש של מספר שבועות. שתי הילדות חיו אחת לצד השנייה כאחיות, ובנות הזוג שימשו בפועל אמהות לשתי הבנות - עד לפרידתן.

אחת האמהות, א', המיוצגת על ידי עו"ד איריס אילוטוביץ סגל, הגישה בקשה למשמורת משותפת על בתה של ב', וביקשה שייקבעו הסדרי ראייה. הצדדים הגיעו ביניהם להסדרים, אך לאחר תקופה מסוימת ביקשה ב' לחזור מהסכמתה, וטענה כי חוקי הסדרי הראייה מתקיימים רק בין הורה לילדו הביולוגי.

פסיקה היסטורית בעליון(צילום: גיל יוחנן)

מנגד, א' טענה כי היא שימשה גם כאם של ילדתה של ב' מאז נולדה. היא פנתה לבית המשפט בטענה שביטול ההסדר יפגע בבנות, ויינתק את הקשר בינה לבין הילדה שהייתה כבתה. בנוסף ביקשה א' כי יקבע לה 'צו הורות פסיקתי', כך שהקשר בינה לבין בתה של ב' יעוגן משפטית והיא תרשם כאמה במשרד הפנים, גם ללא תהליך אימוץ כפי שנדרש כיום מבן זוג של הורה חד מיני.

השופט עוזי פוגלמן קבע שלשום (יום ג') כי הסוגיה מצריכה "בחינה מחודשת", ופנה אל מכלול הדברים מעבר למקרה הפרטני. בעניין 'צו הורות' קבע השופט כי אינו רואה "מניעה להעניקו במקרים המתאימים". כלומר אם עד היום נדרשו אב או אם שאינם הורים ביולוגיים לעבור הליך אימוץ כדי להירשם כהורה - מפסיקתו של פוגלמן עולה כי ההליך אינו מחייב, וניתן לרשום אותם במשרד הפנים כהורה לכל דבר. זאת אם בתנאי שיעמדו בתנאים מסוימים.

"צו הורות מעין זה מעגן את הקשר המשפטי בין הורים ממשפחות חד מיניות לבין ילדיהם, ויש בו כדי להקל את הליך ההכרה בהורה הלא ביולוגי", נימק פוגלמן את הפסיקה.

פוגלמן גם נגע בסוגיית משמורת משותפת במצב של פרידת זוג חד מיני. "אין לומר כי לא ניתן להכיר במשמורת משותפת של בני אותו המין ביחס לילדים אשר הובאו בקשר המשותף", אמר השופט. כך יוצא כי בדומה למצב בו הורים ביולוגים שמבקשים משמורת משותפת, כעת בנסיבות מתאימות גם לזוג חד מיני ניתן לקבוע משמורת משותפת, אם יימצאו התנאים המתאימים לכך בעיני בית המשפט. בנוגע לתיק הספציפי שנידון, הורה השופט להחזיר את ההכרעה לעיון בית המשפט לענייני משפחה - תוך התחשבות בדגשיו.

עו"ד אילוטוביץ סגל, המייצגת את האם שביקשה משמורת משותפת, אמרה בתגובה כי "בית המשפט העליון קיבל החלטה נכונה ותקדימית. על פניו, ההחלטה נראית כהחלטה לקונית, אך היא מהווה צעד מהותי ומשמעותי בהכרה בהורות משפטית במסגרת התא המשפחתי האלטרנטיבי. במצב טרם הפסיקה, קיימת אי בהירות קשה לגבי הזכויות והחובות של כל מי שהחליט להיות הורה, מחוץ למסגרות המשפחתיות הקבועות בחקיקה".