אלוף עם לב ענק / "מחוץ לרדאר"
אלוף העולם בטריאתלון, חאבייר גומס, הביס לא רק את יריביו למסלול אלא גם את הביורוקרטים שמנעו ממנו להתחרות במשך שנים בגלל מום בליבו. עכשיו נשאר לו לסגור עוד חשבון אחד פתוח כדי ליהנות מתואר "הטריאתלט הגדול בהיסטוריה"
כשהטריאתלט הספרדי חאבייר גומס עמד ב-2003 על המדרגה הגבוהה ביותר בפודיום בניו זילנד באליפות העולם עד גיל 23, הוא היה משוכנע כי זוהי נקודת המפנה בקריירה לה כה ייחל.
היה זה עבורו רגע שיא שהגיע בסיומן של שלוש שנים בהן במקום להתאמן ולהתחרות נאלץ להילחם על הקריירה שלו מול גלגלי הביורוקרטיה. הכול החל בבדיקה רפואית שגרתית שעבר בסוף 1999. גומס שהיה אז טריאתלט מבטיח בתחילת דרכו לאחר שביצע הסבה מענף השחייה, נמצא כסובל ממום מולד בשסתומי ליבו. מועצת הספורט הספרדית סירבה לקחת אחריות על מצבו הרפואי ושללה את רישיון הספורטאי שלו.
גומס ההמום יצא למאבק על הקריירה שלו והחל בבדיקות מקיפות במטרה להוכיח כי הוא יכול להתחרות חרף המום בליבו. המאבק נשא פרי וב-2003 אחרי שלוש שנים בחוץ, חוות דעת של קרדיולוג מומחה בריטי שכנעה את רשויות הספורט הספרדיות לאפשר לגומס לחזור להתחרות. מיד עם שובו כאמור הוא הוכתר לאלוף העולם עד גיל 23, "באותו רגע הבנתי שיום אחד אוכל להיות אלוף עולם לבוגרים", הוא נזכר.
אבל בכך לא תם הסיוט של גומס. ב-2005 החליטה מועצת הספורט הספרדית להשיב את ההחלטה המקורית על כנה ואסרה על גומס להתחרות בספרד ומחוצה לה. גם הפעם הטריאתלט העקשן סירב להיכנע ובזמן שנאסר עליו לקחת חלק בתחרויות רשמיות הוא השתתף בסבב טריאתלון פרטי בצרפת. "אם הייתי מרגיש שהספורט לוקח את הגוף שלי למקומות לא טובים, הייתי הראשון לעצור, אבל זה לא מה שקורה. אני מתכוון להמשיך להתחרות כי טריאתלון זה החיים שלי", הוא אמר בזמנו.
רק ב-2006 אחרי מלחמה ארוכה וחוות דעת רבות מרופאים מומחים מרחבי העולם שקבעו כי אין כל סיכון בהשתתפותו בתחרויות, הוחלט להחזיר לו את הרישיון והפעם סופית. "אני לא חושב שאיגוד הטריאתלון הספרדי ומועצת הספורט נהגו איתי כהלכה. אבל התגברנו על זה, ואני לא רואה טעם לחפור בזה שוב. אני נבדק אצל קרדיולוגים אחת לכמה חודשים, ובכל פעם הם מאשרים לי שאני יכול להתחרות. כל עוד הרופאים קובעים שאני כשיר, אין שום סיבה מבחינתי לפרוש".
אחרי שש שנים של מאבקים ביורוקרטיים מתישים, גומס סוף סוף יכול היה להתרכז במאבקים החביבים עליו, במים, בשבילי האופניים ובמסלולי הריצה.
"כשגומס מתרסק זה כאילו נפל העולם"
כיום שמונה שנים לאחר שהרישיון להתחרות הוחזר לו, גומס נחשב לטריאתלט מושלם והיציב ביותר בסבב העולמי. החל מ-2007 גומס סיים בכל שנה באחד משלושת המקומות הראשונים באליפות העולם, כשארבע פעמים הוא הוכתר לאלוף העולם. בנוסף, הוא מחזיק במדליית כסף אולימפית וזכה שלוש פעמים באליפות אירופה, כולל באליפות שנערכה באילת ב-2012.
"הוא פשוט חיה אירובית, אין לו כמעט חולשות ואפילו תנאי מזג האוויר לא משפיעים עליו, הוא מסתדר מצוין גם בקור וגם בחום", סיפר עליו מאמן הטריאתלון, ג'סטין טרולי. החל מ-2009 אליפות העולם בטריאתלון מורכבת מסבב של שמונה מרוצים ברחבי העולם – המרחקים נעים בין ספרינט (שחייה – 750 מטרים, רכיבה על אופניים – 20 ק"מ וריצה – 5 ק"מ) למרחק אולימפי (שחייה – 1.5 ק"מ, רכיבה על אופניים – 40 ק"מ וריצה – 10 ק"מ). בדומה לפורמולה 1, מיקום במרוץ מעניק ניקוד מסוים והטריאתלט שצובר הכי הרבה נקודות בסיום הסבב מוכתר לאלוף העולם.
השבוע השלים גומס באדמונטון זכייה רביעית באליפות העולם ושנייה ברציפות. הדומיננטיות של גומס הייתה כה בולטת השנה שהוא ניצח בארבעה מתוך שמונה מרוצים והוכתר לאלוף העולם למרות שאת המרוץ בשטוקהולם הוא כלל לא סיים בגלל כאבי בטן.
"הוא הספורטאי הכי עקבי בטריאתלון וזה מה שמיוחד אצלו כי זה ענף שקשה מאוד להיות בו כל הזמן בצמרת", העיד עליו הטריאתלט הישראלי, רון דרמון וניסה לנתח את יכולותיו הנדירות, "היכולת האירובית שלו היא פשוט טובה משל יתר המתחרים ובניגוד לספורטאים אחרים בענף הסובלים מחולשה במקצוע מסוים, הוא דומיננטי בכל שלושת המקצועות. מעבר לכך, יש לו יכולת התאוששות אדירה".
גומס נהנה מפופולאריות אדירה בענף הנובעת גם מהישגיו הכבירים אך גם מאופיו הצנוע, זאת בניגוד ליריביו הגדולים בענף, האחים הבריטיים, אליסטייר וג'ונתן בראונלי הנתפסים כשחצנים. אמרה ידועה בענף היא "כשהבראונליז מתרסקים לאף אחד לא אכפת, כשגומס מתרסק זה כאילו נפל העולם".
היריבות בין גומס לאחים בראונלי היא המרתקת והמסעירה ביותר בעולם הטריאתלון כיום. החל מ-2008 ועד היום השלושה חולקים ביניהם את כל אליפויות העולם בענף, גומס כאמור זכה ארבע פעמים, אליסטייר פעמיים וג'ונתן פעם אחת. באולימפיאדת לונדון, הם עמדו שלושתם על הפודיום, אך מי שעמד על המדרגה הגבוהה ביותר היה דווקא אליסטייר בעוד גומס נאלץ להסתפק במדליית הכסף.
בשנה שעברה היריבות המפורסמת הגיעה לאחד משיאיה הדרמטיים. גומס וג'ונתן בראונלי הגיעו למרוץ האחרון של השנה בלונדון בידיעה כי המנצח יוכתר לאלוף העולם. קילומטר לסיום הריצה השניים היו צמודים זה לזה ובסופו של פיניש מדהים גומס ניצח בהפרש של שנייה בלבד.
צפו: גומס מנצח את ג'ונתן בראונלי בפיניש מדהים
גומס עצמו שופע מחמאות ליריביו הגדולים: "אם אתה רוצה לנצח את הבראונליז, אתה צריך להיות חזק מאוד, עקבי מאוד, מהיר מאוד ולקוות שהם ייפלו על יום רע".
תחנה הבאה: ריו, תחנה סופית: איירון מן
גומס כבר איננו טריאתלט צעיר. גיל 31 נחשב לשלהי הקריירה עבור טריאתלט אולימפי אבל הוא מבחינתו לא מתכוון להוריד מהגז עד אשר יסגור את החשבון הפתוח עם מדליית הזהב האולימפית בריו כשיהיה כבר בן 33. אם יצליח בכך כבר לא יהיה צורך לחתום את המשפט "הטריאתלט הגדול בהיסטוריה" בסימן שאלה.
"המוטיבציה שלי לא שונה מאשר בגיל 18, אני אוהב את מה שאני עושה ונהנה ממנו. אני טיפוס פרפקציוניסט ושואב את המוטיבציה שלי מהרצון להשתפר ולתקן טעויות", הוא אמר.
יום אימונים טיפוסי של גומס יתחיל ב-7:00 בבוקר ב-4-5 ק"מ שחייה ושלוש שעות של רכיבה על אופניים. לאחר ארוחת הצהריים הוא ירוץ בין 15-20 ק"מ ולאחר מכן יעבור לחדר כושר ולאימון
מתיחות.
ביום של תחרות הוא אוכל אורז תפל, שתי פרוסות של טוסט ושותה כוס קפה. אחרי התחרות למרות אורח החיים הספורטיבי הספרטני, גומס מרשה לעצמו להתפנק בבירה ופיצה. "אנשים מופתעים כשאני מספר שאני לא צורך בכלל תוספי מזון, אבל מצד שני אני מאוד מקפיד על התזונה שלי ועל איכות האוכל".
לאחר אולימפיאדת ריו, גומס מתכוון לבצע הסבה למרחקים הארוכים יותר ולנסות לזכות באליפות העולם ב-Iron Man בהוואי, תחרות מפרכת במיוחד המורכבת מ-3.86 ק"מ של שחייה, 185.07 ק"מ רכיבה על אופניים וריצת מרתון לקינוח.
דרמון משוכנע כי שם הוא עוד יהיה דומיננטי יותר מאשר בטריאתלון האולימפי. "בזכות יכולת ההתאוששות שלו הוא יצליח יותר ככל שהמרחקים יהיו ארוכים יותר. כבר עכשיו רואים שבמקצים אולימפי הוא טוב יותר מאשר במקצי הספרינט הקצרים".
לפנייה לכתב/ת 
