מחקר חושף: האם ריטלין באמת פוגע בגדילה?
במשך שנים התקבעה הסברה כי התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז גורמת להאטה בצמיחתם לגובה של ילדים. חוקרים אמריקנים, שבדקו מאות ילדים, גילו כי מדובר במיתוס בלבד - וגם לאורך שנים לא ניכרה כל בעיה בגובהם של הילדים
במשך שנים היה חשש לפיו התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז פוגמות בצמיחה לגובה של ילדים. כעת החליטו חוקרים אמריקנים לשים קץ לשמועות ולבדוק האם יש בהן מן האמת. הממצאים פורסמו בכתב העת לרפואת ילדים Pediatrics.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :
לא רק בעיה: למצוא את החיובי ב-ADHD
מה קורה במוח של ילדים עם הפרעות קשב?
"תראה איך אתה נראה"; ADHD והמראה החיצוני
איך להקל על ילד עם הפרעת קשב בכיתה?
על אף שהגורמים לכך אינם ידועים, סבורים המומחים כי הפרעת קשב וריכוז היא גנטית. עם זאת, על פי ההערכות גם גורמים סביבתיים עשויים להשפיע על הסיכון להפרעה, כמו למשל עישון בהריון. אצל כ-70% עד 80% מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ניכר שיפור משמעותי עם הטיפול התרופתי. כעת ביקשו החוקרים לבדוק האם התרופות פוגמות בגדילה.
לצורך כך נבדקו 340 ילדים הסובלים מ-ADHD, מול קבוצת ביקורת של 680 ילדים שאינם סובלים
החוקרים בדקו את גובה הילדים בתחילת המחקר ואת גובהם הסופי בבגרותם. מהמחקר עלה כי לא הייתה כל השפעה של התרופות ל-ADHD על גובהם של הילדים. גם לא נמצא קשר בין משך הטיפול בתרופות, לבין הגובה הסופי.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שהטיפול בתרופות להפרעות קשב וריכוז אינו קשור לגובה ואינו פוגם בצמיחה", סיכמו החוקרים.
אחד מכל 10 ילדים
הפרעת קשב וריכוז היא תסמונת המאופיינת באימפולסיביות, תזזיתיות, הפרעות בריכוז וחוסר מנוחה. למרות הטיפולים היעילים הורים רבים עדיין נמנעים מלטפל בילדיהם בתרופות מחשש להתמכרות. התוצאה מכך הרסנית: הידרדרות בלימודים, נסיגה חברתית ושיעור גבוה של תאונות דרכים, פשיעה והתמכרויות.
נתונים אחרונים של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מצביעים על עלייה משמעותית במספר הילדים המאובחנים כלוקים בהפרעות קשב וריכוז. על פי הנתונים, קרוב לאחד מכל 10 ילדים בארצות הברית מאובחן כסובל מהן. בין השנים 1998 ל-2009 הגיע אחוז הילדים המאובחנים כלוקים בהפרעה ל-7% עד 9%. ההפרעה נמצאה שכיחה יותר אצל בנים ואצל ילדים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה התגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי היו בסיכון מופחת להתמכר לאלכוהול ולסמים.
יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד, אם כן, מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? ההערכה היא שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.
החומר מתילפנידייט, ממנו מורכבות קונצרטה וריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין,
אם כי בעוצמה רבה יותר - עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.
לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות. התרופה ניתנת רק לאחר איבחון מעמיק שכולל את מבחן TOVA, בו נדרש הילד לבצע מטלה משעממת מול מחשב לפני ואחרי מתן כדור ריטלין לנסיון. בנוסף עובר הילד אבחון פסיכולוגי לשלילת בעיות אחרות שעשויות להתבטא כהפרעת קשב.
לפנייה לכתב/ת 
