כשתימני ופולני תוקעים (בשופר), זה לא נשמע אותו דבר
האיטלקי מפיק צליל גבוה ובכייני, והתימני - צליל בס חזק. הבבלי קצר ומעוקם במיוחד, והספרדי מיושר ועולה פי-שלושה. "שופרות הם כמו אנשים", אומר אלי ריבק. "אין שניים אותו דבר". צפו באטילה מלהטט בשופרות, וקבלו את מדריך השופרות המלא לחג
כשם שפניהם של בני האדם שונים זה מזה, כך גם צלילי השופרות שונים אלה מאלה: כל מי שמתגורר בסמוך לבית כנסת יודע שחודש אלול הגיע. המשגיחים בישיבות מתארים את החודש שבו בוקעות תקיעות השופר, כחודש שבו אפילו הדגים בים רועדים מאימת הדין. אולם אם נדמה לכם שכל השופרות נשמעים אותו דבר, טעיתם.
<< עוד בערוץ 20, היכנסו לעמוד ה-VOD ולשידור החי >>
חרדים לשואה - זוכרים את הנספים דרך ספרים
גיל קופטש - "הגולש היהודי", צפו בפרק המלא
"שופרות הם כמו אנשים", אומר אלי ריבק ל-ynet וערוץ 20. הוא מבעלי מפעל "שופרות ישראל", לייצור שופרות בדרום תל אביב, ומכיר את מנהגי הקהילות כולן. "כפי שיש לכל עדה את האוכל שלה ואת הלבוש שלה, כך יש לכל עדה את השופר שלה".
.
מרבית השופרות שבהם משתמשים לתקיעות, עשויים מקרן של אייל כדי להזכיר ביום הדין, את זכות האבות שבעקידת יצחק (האייל נעקד תחת יצחק אבינו). אך על בימת בית הכנסת בראש השנה, ניתן למצוא גם שופרות העשויים מקרני עיזים, אנטילופות ועד לקרני ראמים.
מאיטליה ועד כורדיסטן - כל עדה והשופר שלה
השופר האיטלקי: נמצא בשימוש אצל הקהילות היהודיות באיטליה , ואף בחלק מקהילות טורקיה. עשוי מקרן של עז - קרן דקה המפיקה צליל גבוה ובכייני. בסך הכל, מדובר בשופר נדיר - וכדי לשמוע אותו תצטרכו לנדוד אל מספר מצומצם של בתי כנסת של עולי טורקיה, או לבית הכנסת האיטלקי שברחוב הלל בירושלים.
השופר הבבלי: משתמשים בו בקהילות הכורדית, העיראקית, האיראנית והבבלית. זהו שופר בעל צורה מיוחדת המתאפיינת בשופר קצר ומעוקם במיוחד. השופר עובר עיבוד למחצה. הוא אינו עובר חימום כדי ליישרו, אך עובר ליטוש והברקה שמשווים לו מראה דקיק וצליל גבוה.
השופרות התימניים
בחלק מהעיירות בתימן לא היו בנמצא שופרות מקרן אייל, והם נאלצו לחפש תחליף. כך נולד השופר התימני המוכר והאהוב - שופר האנטילופה (הקודו), ולכן העדה התימנית היא היחידה המחזיקה רשמית בשני סוגי שופרות.
התימני האסלי: זהו שופר "אייל" שלא עובר עיבוד כלל, ומי שנתקל בו עלול לחשוב שבקצהו מחובר אייל. מדובר בשופר כבד ובעל קול בס עמוק במיוחד.
שופר תימני מסולסל: זהו ללא ספק השופר המרשים ביותר. התימני המסולסל הוא שופר טקסי המיוצר מאנטילופה אפריקאית (קודו). לצד השימוש בימים הנוראים, משמש השופר גם באירועים טקסיים כבר מצווה, קבלות פנים מלכותיות ויש שאומרים כי שופרות אלה אף שימשו את נגינת הלוויים בבית המקדש. השופר ארוך ומסולסל, ומפיק צליל נמוך וחזק.
המכנה המשותף בין מרוקאים לאשכנזים
שופר אשכנזי - ומרוקאי: מי אמר שאין חיבור בין עדות אשכנז לבין העדה המרוקאית? השופר שבו תוקעות שתי הקהילות, עבר טיפול מקיף – גם בשינוי צורה וגם בליטוש חיצוני נרחב. השופר עובר יישור בתחילתו והוא מסולסל לקראת סופו.
בצדו הרחב, השופר מעוטר בכתרים שמשווים לו מראה מלכותי, כשלמעשה, ההבדל היחידי בין העדות, הוא בסוגי העיטורים בפיית השופר. בעדה המרוקאים נהוג לעטר את השופר בפייה שצורתה פרפר, הנוחה יותר לבעל התוקע, בעוד שהשופר האשכנזי לא מקבל את התוספת הזו.
התהליך עד לקבלת מוצר מוגמר נחשב לארוך ומורכב, כאשר במהלכו עובר השופר חימום וליטוש. שופרות רבים נפסלים בתהליך העיבוד, מה שמעלה את מחירם ליותר מפי-שתיים משופר רגיל.
שופר ספרדי קלאסי: מדובר בשופר שגם עובר שינוי צורה וגם מלוטש. אך להבדיל מהשופר האשכנזי, הוא עובר יישור לכל אורכו, מה שמאפשר לבעליו לתחוב אותו לכיס מבלי שיתגלה. יש לציין כי יישור השופר הספרדי מעלה את מחירו לפי-שלושה משופרות אחרים, משום ש-50% מהשופרות נשברים במהלך העבודה.
יש שופרות שלא באים לידי שימוש בתקיעות ראש השנה, למרות שהם כשרים לכך. למשל, שופר מקרן ראם - שופר טקסי בעל צליל של חצוצרה, וכן שופר מקרן יעל המספק צליל צווחני, אך איננו בשימוש משום שהיעל נחשב לחיה מוגנת, והקרן נדירה במיוחד.
אורית פדאל סייעה בהכנת הכתבה
