ביה"ד: פנסיה מלאה לאחיות שהועסקו במשרה חלקית

זכויותיהן הסוציאליות של שלוש אחיות שהועסקו במשך שנים במשרה חלקית - כולל הפנסיה - יחושבו על פי שעות עבודתן בפועל ולא לפי היקף משרתן. כך קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת דחיית ערעור שהגישה המדינה נגד פסק דין שניתן בערכאה נמוכה יותר.

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

האחיות הועסקו בבית החולים רמב"ם עד לפרישתן לגמלאות, בתקן של משרה חלקית. בפסיקה שהתקבלה אשתקד בבית הדין האזורי לעבודה נקבע כי זכויותיהן הסוציאליות - ובכלל זה ימי מחלה, חופשה והפרשות לפנסיה - יחושבו על פי היקף השעות שעבדו בהן בפועל ולא רק על פי תקן המשרה.

האחיות, שיוצגו על ידי עו"ד ניצן בר אילן, טענו במסגרת ההליכים כי הן הועסקו בפועל במשרה מלאה לכל דבר, אולם זכויותיהן הסוציאליות חושבו רק על פי התקן ולא לקחו בחשבון את השעות שמעבר לכך. המדינה טענה כי מאחר שהתקן של האחיות חושב על פי היקף משרתן, כפי שהוגדר על ידי נציבות שירות המדינה, אין משמעות לכך שבפועל, עבדו בהיקף משרה גדול יותר.

בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה - אולם המדינה ערערה על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה. השבוע דחה בית הדין את הערעור וקבע, כי האחיות הועסקו בהיקף משרה גדול יותר מהתקן שאושר להן במדינה ולפיכך יש לחשב את זכויותיהן על פי היקף המשרה בפועל. כתוצאה, האחיות יקבלו פיצויים גם בעבור השעות שלא נכללו בחישוב ימי החופשה, המחלה, הבראה וכיוצ"ב, וכן פנסיה גבוהה יותר - שתחושב בהתאם לשעות עבודתן בפועל.

בהחלטה מודגם בין היתר, כי אחת האחיות הועסקה מדי יום למשך 8 שעות עבודה, אולם תקן המשרה שלה עמד על 66%. לכל אורך השנים, ימי החופשה והמחלה שקיבלה חושבו בהתאם למשרה החלקית וכך גם הפנסיה. עבור השעות העודפות היא לא קיבלה אגורה, ועם יציאתה לגמלאות התבשרה, כי הפנסיה תחושב לה בהתאם ל-66% משרה.

"העסקה בשעות עודפות מקפחת את העובד"

השעות שבהן הועסקו האחיות מעבר לתקן, נקראות "שעות עודפות" - סך השעות שעובד מתבקש לעבודה מעבר למה שקבוע בתקן, עד למשרה מלאה (8.6 שעות עבודה ביום - ב.פ). לא מדובר ב"שעות נוספות" - שהן השעות שמעבר למשרה מלאה ובעבורן מתוגמלים עובדים בשכר גבוה יותר. כאשר עובדים מועסקים ב"שעות עודפות", חישוב הזכויות הסוציאליות שלהם אינו כולל את השעות הללו והם גם אינם מתוגמלים עבורם בשכר גבוה יותר.

בהחלטתו, התייחס בית הדין הארצי לאופן העסקה זה. "אין חילוקי דעות בין הצדדים על כך שהעסקה במשרות חלקיות היא אפשרית", צוין. "לעתים הדבר מתחייב מצרכי העבודה ולעתים הדבר אף עונה על צורך של העובד עצמו. אין גם חילוקי דעות כי חריגה מהיקף משרה חלקי, קרי העסקה בשעות עודפות, אפשרית במקום שצרכי העבודה מחייבים זאת... יחד עם זאת יש להיות ערים לכך כשהעסקה בשעות עודפות "מקפחת" את העובד זאת מן הטעם שבגין שעות עבודה אצלה, ככלל, אין הוא צובר זכויות סוציאליות".

במסגרת הליכי הערעור, הורה בית הדין הארצי לצרף את הסתדרות האחיות כנתונות עמדה, שכן הארגון מהווה צד בהסכמים הקיבוציים שחלים על אחיות. את הסתדרות האחיות ייצגו עורכי הדין נעמי לנדאו ויובל ברוק, ממשרד עו"ד נעמי לנדאו ושות' - נאוה פינצ'וק אלכסנדר. להערכתה של עו"ד לנדאו, כל אחת מהאחיות עתידה לקבל כעת אלפי שקלים.

לנדאו מעריכה, כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחביות לכלל האחיות וכלל העובדים במגזר הציבורי, המועסקים לפי תקן של משרה חלקית אולם עובדים בפועל במשרה מלאה באופן קבוע ולאורך כל השנה. "זו הונאה של הרשויות", היא קובעת. "לא ייתכן שהאחיות יועסקו על פי היקף משרה פיקטיבי שנקבע להם על ידי נציבות שירות המדינה, מכיוון שבמתכונות העסקה זו נפגעות הזכויות הסוציאליות של האחיות ביניהן: אחוז הגמלה, זכאות לחופשה, מחלה, הבראה, ביגוד ימי בחירה וזכויות נוספות".

בא כוחן של התובעות, עו"ד בר אילן, מסר כי לאחר מאבק עיקש ניתן פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה ממנו ניתן ללמוד, כי המדינה נקטה במניפולציות חשבונאיות על מנת לחשב באופן שגוי את תקן משרתם של העובדים. מתחשיב אקטוארי שערכנו עולה כי הנזק שנגרם לכל אחות בנפרד עומד על מאות אלפי שקלים שקלים. מסקנות בית הדין הארצי לעבודה ישימות גם לעובדי משרה מלאה, שכן לעמדת המדינה מרכיבים שונים הופחתו שלא כדין משיעור משרתם תוך קיפוח זכויותיהם".