שמישהו ינסה לעצור את אייזנקוט

מה שנחזה להיות בימים האחרונים יריית הפתיחה להתמודדות על משרת הרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל אינו אלא יריית סרק. אין באמת התמודדות על הרמטכ"לות המתנהלת בימים אלה כפי שאפשר להתרשם. לפחות לא התמודדות יצרית עתירת לובי והשמצות כפי שהכרנו בפעם הקודמת ובפעמים נוספות בעבר הלא-מפואר של צה"ל בנושאים אלה.

הסיבה העיקרית לשקט בגזרה זו היא שכל המתמודדים בפוטנציה זוכרים היטב את הפארסה הגובלת בשערורייה שליוותה את ההתמודדות הקודמת ב-2010, ולכן הם נזהרים מאוד שלא לייצר פרשת הרפז 2. אפילו אלוף במיל' יואב גלנט, שנכווה קשה באותה פרשה אך אינו מסתיר את שאיפתו-תקוותו לחזור להתמודדות (כפי שאמר באולפן שישי בערוץ 2), עושה זאת בזהירות רבה. מה הוא ומקורביו עושים מאחורי הקלעים איני יודע, אולם ייתכן שמישהו (או מישהי) מנהלים עבורו לובי לא אגרסיבי במיוחד.

המועמדים האחרים לתפקיד הרמטכ"ל אפילו לא עושים את המעט הזה, בין השאר מתוך הבנה ששר הביטחון משה (בוגי) יעלון, בעצה אחת עם הרמטכ"ל המכהן בני גנץ, כבר נוטה להמליץ לממשלה על סגן הרמטכ"ל המכהן אלוף גדי אייזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל הבא.

הקרב סגור? גנץ רואה באייזנקוט ממשיך דרכו(צילום: אביהו שפירא)

יואב גלנט. בזהירות רבה(צילום: עידו ארז )

החוק היבש "חוק יסוד: הצבא" אינו מפרט מהן אמות המידה האלו. כל מה שנאמר בחוק הוא ששר הביטחון ימליץ ויביא לאישור הממשלה את מי שאמור למלא את תפקיד הרמטכ"ל הבא. הממשלה אינה חייבת לקבל את ההמלצה והיא יכולה להחזיר לשר הביטחון את המלצותיו ולבקש ממנו להמליץ על מישהו אחר.

התהליך הזה מתבצע למעשה בין שר הביטחון לראש הממשלה. אף על פי שאין בחוק מפרט דרישות שיכשירו אדם מתוך צה"ל ומחוצה לו להתמנות לרמטכ"ל, נוצרה מסורת וגם יש כבר המלצות של מבקר המדינה לקריטריונים שלפיהם יתבצע המינוי.

כך אומר מבקר המדינה יוסף שפירא כשנדרש לעסוק בנושא בעקבות פרשת הרפז-גלנט: "תפקיד הרמטכ"ל, שהוא תפקיד בעל חשיבות מהותית מהמעלה הראשונה מבחינה לאומית וציבורית... התהליך צריך להיות מובנה ומאורגן בכתובים יחד עם שמירה על מידת גמישות ושיקול דעת למופקדים עליו. המועמדים ייבחרו לפי אמות מידה ודרישות כשירות רלוונטיות כגון רקע מקצועי וניסיון מבצעי".

סגן הרמטכ"ל הקודם יאיר נוה. משקיף מבחוץ(צילום: באדיבות דובר צה"ל)

אלוף יאיר גולן. לא עבר באגף במטכ"ל(צילום: דובר צה"ל)

פרופסור כשר מעורב מאוד בניסוח ובקביעה של ערכי היסוד שלפיהם התנהל צה"ל כיום. במאמרו הוא גם מנסח שלושה קריטריונים שלפיהם תיקבע כשירותו של המועמד:

א. המועמד חייב להיות בעל ניסיון פיקודי, מבצעי, ברמת אלוף, בפיקודים או בזרועות.

ב. המועמד חייב להיות בעל הכשרה בהפעלת המטה הכללי הודות לניסיון שרכש בכהונה כסגן הרמטכ"ל בראשות אחד מאגפי המטה הכללי או בדרך אחרת.

ג. המועמד חייב להיות בעל עבר אתי ההולם את רמת האמון הדרושה לרמטכ"ל.

אף על פי שלא מדובר בקריטריונים מחייבים שיש להם ביטוי בחוק או בנוהג רשמי, סביר להניח שהקריטריונים שניסח פרופ' אסא כשר נמצאים בקונצנזוס במערכת הפוליטית, בצבא וגם בציבור. לכן לא יהיה זה מופרך לנסות להעריך את כשירותם של המועמדים לפי קריטריונים אלה.

לכאורה מדובר בחמישה מועמדים: סגן הרמטכ"ל הנוכחי אלוף גדי אייזנקוט, סגן הרמטכ"ל הקודם אלוף יאיר נוה, אלוף פיקוד דרום לשעבר והמזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה אלוף במיל' יואב גלנט, מפקד פיקוד צפון אלוף יאיר גולן, וראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי.

לגולן וכוכבי חסר ניסיון 

מבין החמישה רק שניים עומדים בכל דרישות הניסיון הצבאי, ההכשרה בהפעלת המטה הכללי ודרישות האתיקה. השניים הם אייזנקוט ונוה. גלנט לא עמד בראש אגף במטה הכללי וגם בתחום האתי, לפחות פורמלית, הוא שנוי במחלוקת. זאת בגלל פרשת הקרקעות במושב עמיקם שבגללה בוטל מינויו לרמטכ"ל ה-20. לאלופים גולן וכוכבי, ששמם נזכר תכופות בצבא כמועמדים לרמטכ"לות (אף כי איש מבין הקברניטים לא אמר זאת במפורש), חסר ניסיון בתפקיד אלוף פיקוד (כוכבי) או בתפקיד ראש אגף במטכ"ל (גולן).

לזכותם של השניים עומדת העובדה שהם שייכים לדור צעיר של אלופים שלא היה מעורב בפרשיות האחרונות ואשר הצטיינו כמפקדי שדה בלחימה א-סימטרית (החל במבצע "חומת מגן" בתקופת האינתיפאדה השנייה ועד היום). לכן קיימת אפשרות, תיאורטית לפחות, ששר הביטחון או ראש הממשלה או שניהם ישקלו את מועמדותו של אחד מהם כדי "לדלג דור" ולהצעיר את מוסד הרמטכ"לות.

הכול תלוי בהחלטותיהם. גנץ, יעלון ונתניהו(צילום: עמית שאבי)

אבל כאמור, לפי מיטב ידיעתי (ובקיאותי ברכילות המטכ"ל), סגן הרמטכ"ל אייזנקוט, לפחות בשעה זו, הוא בחירתו המועדפת (והקובעת) של שר הביטחון יעלון. אם יש לראש הממשלה מועמד משלו הוא אפילו לא רמז על זהותו. יתרה מזאת: לנתניהו כראש ממשלה יש נוהג קבוע שלא להתערב בהמלצותיהם של שרי הביטחון על המועמדים לרמטכ"לות, ובוודאי שלא לכפות עליהם מועמד שאינו מקובל עליהם.

גנץ רואה באייזנקוט יורש טבעי 

בנוגע לאייזנקוט לא ידוע על חילוקי דעות משמעותיים בין בוגי לביבי. בכל מקרה הפור ייפול לא לפני אוקטובר. מבקר המדינה המליץ שהממשלה תחליט על הרמטכ"ל הבא לא לפני ארבעה חודשים מסיום תפקידו של הרמטכ"ל המכהן, זאת כדי שהרמטכ"ל המכהן לא יאבד מסמכותו ומיכולתו לבצע שינויים בצבא זמן רב לפני תום כהונתו.

סביר להניח שאם יעלון ונתניהו יסכימו ביניהם שאייזנקוט הוא המועמד המועדף לרמטכ"ל הבא, הרמטכ"ל המכהן גנץ, שזוכה לפופולריות בסקרי דעת הקהל ואשר מעדיף את

 אייזנקוט כיורשו, לא יתנגד להכרזה עוד לפני אוקטובר. לגנץ ולאייזנקוט יש מזג, תפישת עולם צבאית וניסיון דומים, והרמטכ"ל רואה בו יורש טבעי.

לאייזנקוט הייתה מעורבות שולית בפרשת הרפז, אבל היועץ המשפטי לממשלה כבר קבע שאין בה כדי למנוע את מינויו לסגן רמטכ"ל וכנראה גם לא תפריע לו להתמנות לרמטכ"ל. ההתנגדות העיקרית הצפויה לאייזנקוט צפויה לבוא מהגרעין הקשה של הימין הפוליטי, שלטעמו הצמד גנץ-אייזנקוט לא היה אגרסיבי ויצירתי דיו במערכת "צוק איתן". אם נתניהו יחוש שהוא צריך לרצות מגזר זה למען שרידותו הפוליטית, הוא עלול להעדיף מועמד אחר בעל ניסיון וכישורים, למשל את סגן הרמטכ"ל הקודם נוה. בסופו של דבר גם זהות הרמטכ"ל במדינת ישראל היא במידה רבה עניין לסחר-מכר פוליטי. חבל, אבל ככה זה.