מועדון הארבעה נפרץ / טור
מארין צ'יליץ' המשיך במגמה אחרי שסטניסלס ואורינקה זכה באוסטרליה. הניצחון שלו באליפות ארה"ב סיים שנה בה ספגה זעזוע הדומיננטיות של נאדאל, ג'וקוביץ', פדרר ואנדי מארי. נדב צנציפר על הגמר בפלשינג מדו
מועדון ארבעת הגדולים בטניס העולמי ספג זעזוע בעונה הנוכחית, שבעוד מספר שבועות יירד עליה המסך, אחרי אליפות המאסטרס בלונדון. אחרי שרק חואן מרטין דל פוטרו שבר את מעגל הדומיננטיות לפני חמש שנים, כשזכה באחד מתארי הגראנד סלאם, אחד בלבד מ-37 האחרונים עד ל-2014, קרה משהו בתשעת החודשים האחרונים.
הלידה היתה קשה מאוד. הדומיננטיות של רפאל נאדאל, נובאק ג'וקוביץ', רוג'ר פדרר ואנדי מארי היתה גדולה מידי, אבל מארבעת טורנירי הגראנד סלאם השנה, שני שחקנים שלא משתייכים למועדון העילית הזה זכו בתארים: סטניסלאס ואורינקה עשה את זה באוסטרליה ולפנות בוקר המשיך מארין צ'יל'יץ במגמה.
הפעם אפילו לראשונה מאז 2005, אז עוד שיחקו לייטון יואיט ומראט סאפין, אף אחד מבין הארבעה ששולטים בעולם הטניס אפילו לא התייצב לגמר. ג'וקוביץ ופדרר, שני המדורגים הבכירים בניו-יורק, הודחו בחצי הגמר.
אחת מאליפויות ארה"ב המעניינות ביותר הסתיימה לפנות בוקר עם נצחון חד צדדי, כמוהו לא זכור מאז שפדרר נתן בראש למארי באותו המקום לפני שש שנים. מכונת הסרבים מקרואטיה, זו שבכלל התחנכה באיטליה והתנהגה כראש מאפיה שנותן ליריב שממול בראש, קטלה את האסייתי הראשון שמגיע למעמד - היפני קי נישיקורי ש-127 מיליון בני ארצו קיוו שיהפוך למלך האמיתי בניו-יורק. אבל, הוא קיבל בראש ואחרי שבקושי ליקט תשעה משחקונים, הוא הפסיד אחרי 114 דקות בלבד.
היתה זו אליפות משכנעת במיוחד, אולי מאז ווימבלדון 2003. אז פדרר לא הפסיד אף מערכה בשלושת הסיבובים האחרונים. לא היתה כזו דומיננטיות של האיש הגבוה ביות ר שזוכה בתואר, יחד עם דל-פוטרו על 198 הסנטימטרים שלו.
בארבעת הסיבובים האחרונים הוא ניצח יריבים שקיבל מהם בראש באופן קבוע, מאזן שלילי של 19:5 במשחקים מולם, אבל מאז המערכה החמישית אי שם בסיבוב השלישי מול סימון הצרפתי, האנרגיות של גוראן איבניסביץ' השתלטו עליו ואז ברדיך, פדרר ונישיקורי היו במקרה הטוב בובות שמנסות להתמודד עם העוצמות שלו, קרוב ל-100 אייסים בתחרות כולה.
אחרי ההדחות המפתיעות, סודר לנו גמר של שתי סינדרלות, הראשון מאז 1997 בארה"ב. אז שיחקו רוזדסקי מול ראפטר עם שני שחקנים מחוץ לעשיריה. בעוד צ'יליץ' הפך לווינר גדול, נישיקורי, כמו באגדות, נדף אחרי חצות באיצטדיון הארתור אש ולא היווה יריב.
השאלה הגדולה היא אם מדובר במגמה שיכולה להימשך. בכל זאת, בשנתיים משלוש השנים האחרונות, בדיוק כמו הפעם, בכל אחד מטורנירי הגראנד-סלאם היו זוכים שונים. אמנם השנה זה היה בולט יותר, עם שניים מחוץ למועדון הארבע, אבל צריך לחפש את היציבות.
מבט על רשימת הטופ-10, בה מארי כבר נסוג עד למקום העשירי, מציגה שחקנים שלא באמת יכולים לאיים על כניסה למרובע המלכותי, כמו דויד פרר
ותומאס ברדיך. ואורינקה עוד צריך לעשות אפגרייד נוסף, אולם נראה אם מישהו מבין הדור הבא, כמו גריגור דמיטרוב שנכנס לרשימה היוקרתית, מילוש ראוניץ', נישיקורי או ציל'יץ' שנמצא בגיל שמחייב שיא, יוכל להחליף מישהו בכס המלכותי.
טורניר הנשים היה רווי בהפתעות, אבל לפחות בו זכתה אגדת טניס פעילה. סרינה ויליאמס הפסידה שישה משחקונים בגמר מול קרולין ווזניאקי והכל תלוי באיזה מצב רוח היא תתעורר ביום של משחק.
סרינה גדולה על הטניס הנשי ואין לה יריבות גדולות כמו גראף, אפילו לא הנין או קלייסטרס. שארפובה נחנקת בכל רגע נתון, ולכן אם רק יבוא לה - מרגרט קורט, שזכתה בשישה תארי סלאם יותר ממנה ומחזיקה בשיא, עשויה לרדת למקום השני כבר בסיום 2016.
לפנייה לכתב/ת 
