מה הסוד שלהם: איך הופכים בית ספר לערכי?
הקהילתיות במקיף א' בב"ש, עידוד ההתנדבות בתיכון שבלי אום אל-גנם, והשיתוף בישיבה באפרת. כתבי ynet יצאו לתיכונים המצטיינים במדד הערכי כדי לברר את נוסחת הקסם. וגם: מי מתנגד למדד של משרד החינוך?
איך הופכים בית ספר למצטיין במדד הערכי-חברתי? "יש לנו אווירה משפחתית, אני עוברת בחצר ומרגישה את הקשר", מספרת גילה בלאיש, מנהלת תיכון מקיף א' בבאר שבע, אחד מ-208 בתי הספר העל-יסודיים ברשימה שפרסם אתמול (ב') משרד החינוך. "זאת עבודה של כל הצוות, מהמורים דרך השרתים ועד התלמידים. בית הספר חרט על דגלו את המצוינות האנושית והקהילתית מתוך הבנה שככה נגיע למצוינות גם בהישגים לימודיים. בגלל זה אני לא פורשת למרות שאני בת 66".
הרשימה כוללת את בתי הספר שעמדו בקריטריונים שנוסחו בהסכמה בין משרד החינוך, ארגון המורים ומשרד האוצר, במסגרת רפורמת "עוז לתמורה". הקריטריונים כוללים בין השאר עבודת צוות, מניעת נשירה, שילוב תלמידי חינוך מיוחד, שירות בצה"ל, שירות אזרחי ולאומי, מצוינות במקצועות הומאניים, שמירה על טוהר בחינות ועוד.
- לרשימה המלאה של בתי הספר - לחצו כאן
בעשירון העליון ברשימה נמצאים בתי הספר הבאים:
ישיבת אלוני הבשן
ישיבת נוה שמואל אפרת
עירוני א' מקיף באר שבע
ישיבת בני עקיבא באר שבע
ברנקו וייס באר שבע
ישיבת מטה בנימין בית אל
ישיבה תיכונית בני עקיבא בית שאן
מכללת אלביאן בענה
מקיף בענה
מקיף ג'וליס
תיכון פה הזהב ג'ש גוש חלב
אחוה דימונה
אולפנת נריה צביה דימונה
ישיבת הזורעים
אולפנת אמי"ת עירוני ו' חיפה
ביה"ס האיטלקי חיפה
ישיבת נר תמיד חשמונאים
ישיבת צביה קטיף יד בנימין
ישיבה תיכונית בלבב שלם ירוחם
ישיבת ים לצעירים ירושלים
ישיבה תיכונית נעם ירושלים
ישיבת בני-חיל ירושלים
דרוזי למדעים ומנהיגות ירכא
שש שנתי איש שלום כפר יונה
תיכון ע"ש חיים הרצוג כפר סבא
ישיבת מקור חיים כפר עציון
אולפנת אליעד לוד
ישיבת בני עקיבא מודיעין-מכבים-רעות
ישיבה תיכונית מדעית מעלה אדומים
ישיבת נתיבות יוסף מצפה יריחו
מקיף אורט אחווה נאעורה
אולפנה יחודית לבנות נוב
תיכון נחף
ישיבת נוה הרצוג ניר גלים
מקיף שער הנגב ניר עם
נזירות סנט גוזף נצרת
מסאר נצרת
נזירות הסיליזיאן נצרת
תיכון אלביאן סכנין
מקיף משגב עצמון שגב
אולפנת בני עקיבא ערד
מקיף אלנור ערערה בנגב
ישיבת עתניאל לצעירים
אולפנה אמי"ת צפת
בני חיל שומרון קדומים
מקיף נופי גולן קצרין
ישיבת השומרון קרני שומרון
ישיבת הדרום רחובות
ברנקו וייס רמלה
תיכון שיבלי אום אל-גנם
ישיבת שעלבים
טכנולוגי נעמ"ת שפרעם
המורות והמורים ב-208 בתי הספר יקבלו לתלוש המשכורת הקרוב סכום שנע בין 3,000 ל-8,000 שקל על פי הדירוג. המטרה של משרד החינוך היא להעביר להם מסר שלא משטיחים את ההערכה כלפיהם לציון בלבד. "זה כמובן לא אומר שהלמידה לא חשובה, אלא מעבר לכך מתרחשים המון דברים, חלקם מעשירים את הלמידה, חלקים מסייעים לתלמידים הפחות חזקים", אומרת מנהל האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך, דסי בארי. "אני חושבת שמורים רואים בזה סוג של בשורה. זה לא מדד סתמי שמפורסם בעיתון, אלא משהו שאומר 'אני מכיר בפועלך'".
ההצטיינות של תיכון מקיף א' בבאר שבע משתקפת גם בבוגרים שלו. דוד הורוביץ, שנמצא בשנת שירות בבת ים אחרי שסיים שם לאחרונה י"ב, הגיע היום לביקור בבית הספר. הוא היה במועצת תלמידים של בית הספר ובמועצה הארצית, והיום כחבר עמותת "במתנה" הוא מעודד הקמה של מועצת תלמידים ביישובים שאין בהם.
המנהלת בלאיש: "יש לי הרגשה שעוד תהיה ראש עיר. מה בית הספר הזה נתן לך?".
הורוביץ: "הדבר הראשון שלמדתי פה זה ערכיות ואיך אפשר לעזור לקהילה. אחר כך התנהגות ורק אחר כך ציונים. ציונים זה חשוב אבל לא רצו שנהיה מכונות. מי שניסה והשתדל – עזרו לו כל פעם מחדש. לא ויתרו על אף תלמיד".
יואב קיוויתי, תלמיד כיתה י"א, מספר על הפעילות שביצע במהלך החופש ובמקביל לירי הרקטות במבצע צוק איתן: "התנדבנו במקלטים בשביל ילדים שלא יכלו להיות בבית וההורים לא יכלו לשמור עליהם. זה תרם לי אישית. זה פיתח אותי. זה נותן לך כלים כמו איך לדבר מול קהל".
המנהלת בלאיש: "אני מכירה אותו משכבה ז'. זה לא אותו ילד. יש תהליך שהילדים עוברים בבית הספר הזה".
קיוותי: "אתה נותן ומקבל".
רכזת המעורבות הקהילתית בבית הספר, טלי אדרת: "הדור משתבח והולך עם השנים. בצוק איתן הרבה תלמידים התנדבו בסורוקה ובמוקדי חירום. הם התנדבו בחפץ לב מתוך אמונה אמיתית ורצון. לתלמידים אכפת מהעיר שלהם".
הנוסחה לבית ספר ערכי
במשרד החינוך מדגישים כי הקריטריונים לתגמול הכספי שניתן למורים אינם מכוונים לבתי הספר בעלי ההישגים הגבוהים ביותר, אלא לבתי הספר שחוללו את השינוי המשמעותי ביותר בקרב הלומדים. התגמול הדיפרנציאלי מחושב על פי אחוז השיפור שביצעו בתי הספר ביחס לשנה הקודמת. הדגש ניתן על שיעור השינוי ולא על הציון הסופי.
"תמיד היו בוחנים את בתי הספר על סמך הישגיהם בלבד, והמטרה שלנו הייתה להוסיף לזה מרכיבים נוספים, בדגש על ערכים", מוסיפה בארי ממשרד החינוך. "אבל אני לא חושבת שיש ציון קשיח שיכול להעיד על מלוא העשייה הערכית במוסד חינוכי. לא מעט מבתי הספר ברשימה הם פריפריאליים, שמתמודדים עם אוכלוסייה חלשה יותר, משלבים עולים חדשים - כל אלה באים לידי ביטוי בנוסחה וייתכן שזה מה שנתן להם את נקודות הזכות".
אבל יש כבר מי שמבקר את השיטה. "במשרד החינוך תמיד אומרים שהם לא דוגלים בהשוואות בין בתי ספר, אז למה כשמדובר בבתי ספר ערכיים זה בסדר?", תוהה יו"ר איגוד המנהלים, אריה לוקר. "מה שמודדים כאן זה שינויים, ובתי ספר שמצטיינים באחוז הגיוס שלהם לצה"ל או באחוז הזכאות לבגרות כמה שנים ברציפות לא יכולים לזכות במענק כי אין להם הרבה מה לשנות. אני אמנם מברך את מי שקיבל את המענק, אבל אני חושב שזה מכניס טעם רע בחדרי המורים שלא קיבלו וחבל".
זאב דגני, מנהל תיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב, שבית ספרו נמצא בין 208 המוסדות שזכו לתגמול, אמר: "אופן ההערכה הזה פשוט מקומם אותי. מדובר בהגדרה מכוונת ומצומצמת ונשאלת השאלה מי קובע מהם ערכים. האם מה שערכי בעיני מנסחי הקריטריונים בהכרח ערכי בעיניי? אני חושב שמיליוני השקלים שהשקיעו בתקצוב הדיפרנציאלי הזה היה צריך להשקיע בבתי ספר שזקוקים לכסף הזה באמת, כאלה שחלשים יותר מבחינה אובייקטיבית".
אסעד שבלי: אם נרצה - אין זו אגדה
למרות הביקורת, בתי הספר ברשימה לא מתכוונים להתנצל על הזכייה. במגזר הערבי קיבלו בסיפוק את נוכחותו של תיכון מהמועצה המקומית שבלי אום אל גנם, בעשירון העליון של בתי הספר. על פי המנהל אסעד שבלי, סוד ההצלחה טבוע בהירתמות של בית הספר לטובת הכפר. "קודם כול, בלי המורים שלי אני לא שווה כלום", הוא מסביר. "דאגנו שתלמידים רבים שלנו יתנדבו למען החברה ובתוך החברה, וזה הגביר את המודעות בתוך בית הספר. במקביל אנחנו שומרים על כל התלמידים כדי למגר את הנשירה".
שבלי מסביר שבעבר סבלה מערכת החינוך בכפר מתדמית לא חיובית, אבל העבודה שהשקיע הצוות בבית הספר עשתה את השינוי: "אמרנו שאם נרצה - אין זאת אגדה. עכשיו, אחרי ההצלחה, העיקר יהיה לשמור עליה".
ביקור בבית הספר מדגים את היחסים הטובים בין הצוות לבין התלמידים, ואחד מהם, חוסאם, מספר: "אני גאה בבית הספר שלנו. מעודדים אותנו לתרום וזה מחזק אותנו ומעורר חשק להצליח. אנחנו רוצים לחשוב על עוד פרויקטים שיכולים להוביל אותנו קדימה. עוד לא ראיתי מנהל שמתייחס לתלמידים כמו המנהל שלנו."
נסרין ג'ובראן, מורה לאזרחות: "אני יחסית חדשה בבית הספר ובאתי ללמד כאן אחרי ששמעתי דברים טובים. רואים שהתלמידים ממושמעים ויש תרבות שונה לגמרי. אני מנסה היום להטמיע בתוך התלמידים שההצלחה היא לא יעד אלא דרך חיים. היעד שלנו הוא להשתלב בחברה הישראלית".
האדם שבתלמיד עלה
בישיבה התיכונית הציונית-דתית "נווה שמואל" באפרת, מרשת "אור תורה סטון", נותנים את הקרדיט בעיקר לתלמידים. "התגמול הלך למורים, אבל מבחינתנו הפרס הוא של אלה שבסופו של דבר עמדו בנורמות הערכיות והתלמודיות שהצבנו והביאו לתוצאות האלה", מסביר מנהל המוסד, חזי זכריה. "דאגנו לומר להם את זה. אני לא יודע אם הציונים עלו - אבל האדם שבתלמיד עלה".
בישיבה לומדים 300 תלמידים בתנאי פנימייה, כ-60% מהם מאזור גוש עציון והיתר מכל רחבי הארץ. "חינוך זה לא בישול ואין מתכון להצלחה", מדגיש זכריה, ומספר על התוכניות החינוכיות הייחודיות בישיבה: המכנה המשותף לכולן הוא במסר לתלמידים שלפיו "האחריות היא שלכם ועליכם".
במבחנים בישיבת "נווה שמואל" אין משגיח, כדי שכל נבחן יתמודד ויכריע בעצמו בין המוסרי להישגי. תלמיד שלמשל שבר חלון בפנימייה, ידווח על כך לצוות מיוזמתו,
ובקיוסק אין מוכר אלא רק מוצרים וקופה שבה כל קונה מניח את התשלום.
ב"במת ראש חודש" מתכנסת כל הישיבה "מגדול ועד קטן" לדיון חודשי - בכל פעם סביב עניין אקטואלי אחר - יחד עם מומחים לכל נושא, כדי להביא לידי ביטוי כל קול ואנשי הצוות הם "שווים בין שווים". בסיום התהליך מתקבלות החלטות עקרוניות ומעשיות בכל סוגיה – משיטות חינוכיות בבית הספר ועד ליחסי דת ומדינה.
הקו שמובילים ראש מוסדות "אור תורה סטון", הרב שלמה ריסקין, וראש ישיבת "נווה שמואל" הרב יעקב פישר, הוכיח את עצמו גם בפרס שהעניק למוסד שר הביטחון על השירות המשמעותי של בוגריו בצה"ל. "התלמידים עצמם ארגנו ימי עיון שבהם אירחנו מח"ט דרוזי ואת אנשי תנועת 'השומר הצעיר'", מספר המנהל. "והישיבה שלנו היא בין הבודדות שמקיימות 'שבת חרדים' ונפגשות גם עם העולם הזה, במאה שערים ממש, וגם עם תלמידי תיכון חילונים ב'שבת גשר'. כל מפגש כזה חושף אותם לכל מה שנמצא מעבר לקופסה, למגזר ולגיל שלהם ומפיל את הגבולות והמחיצות".
לפנייה לכתב/ת 
