שתף קטע נבחר

 

הרגתי בתאונה. מותר לי לעלות לברכת כהנים?

מה דינו של כהן שהרג בשוגג? מותר לו לעלות לברכת כהנים? ואם חזר בתשובה? תאונה היא לא תמיד תירוץ

שאלה:

ברצוני לדעת האם מותר לי להמשיך לעלות לברכת כהנים, לאחר שהייתי מעורב בתאונת דרכים קטלנית שבה נהרגה בשוגג אישה, על לא עוול בכפי (י"כ, אזור המרכז).

 

תשובה:

מצער מאוד שאדם נהרג בתאונה, ואלה דברים המתרחשים כמעט בכל יום. פעמים רבות אשמים הנהגים, ופעמים הנפגעים. כל זה מחייב אותנו ליתר תשומת לב ואחריות בנהיגה, כדי למנוע תאונות ואסונות.

 

יש לכם שאלה לרב? לחצו כאן  

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

מכאן לשאלתך: בגמרא נאמר - "כהן שהרג את הנפש, לא יישא כפיו, שנאמר 'ובפרשכם כפיכם אעלים עיניי מכם ידיכם דמים מלאו'" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לב).  בגמרא לא נאמרו פרטים בעניין ההריגה: האם הייתה במזיד או בשוגג, והאם הכהן חזר בתשובה על המעשה.

 

הראשונים נחלקו: יש אומרים שהכהן נאסר בברכת כהנים דווקא אם לא חזר בתשובה, שכן בתלמוד הירושלמי נאמר שגם כהן שהרג יכול לשאת כפיו. לפיכך, הם תירצו את הסתירה בכך שבתלמוד הבבלי מדובר במקרה שבו הכהן לא עשה תשובה ("אור זרוע" א, קיב).

 

לעומתם, כותב הרמב"ם: "כהן שהרג את הנפש, אף על פי שעשה תשובה - לא יישא את כפיו, שנאמר 'ידיכם דמים מלאו', וכתיב ובפרשכם כפיכם וגו'" (הלכות תפילה, פרק טו, ג). כדעת הרמב"ם פסק גם השולחן ערוך: "כהן שהרג את הנפש, אפילו בשוגג, לא יישא את כפיו אפילו עשה תשובה" ("אורח חיים" סימן קכח, לה).

 

לעומתם פוסק הרמ"א (רבי משה איסרליש): "דאם עשה תשובה - נושא כפיו, ויש להקל על בעלי תשובה, שלא לנעול דלת בפניהם". לפי זה, גם כאשר כהן הרג בתאונת דרכים בשוגג, יהא דינו תלוי במחלוקת זו.

 

אולם האחרונים ביארו שמחלוקת זו היא דווקא כאשר הנהיגה הייתה ברשלנות, כגון שנסע במהירות, או עבר על תקנות התעבורה, אולם "אם לא הייתה כל רשלנות מצדו של הנהג, ונהג את המכונית בזהירות כראוי, אך באופן בלתי צפוי קפץ ילד לרחוב והתגלגל לרגלי המכונית ונדרס למוות, באופן שהדבר היה באונס גמור" (שו"ת יחווה דעת, חלק ה, טז) – הדבר תלוי במחלוקת נוספת, כי גם רבנים המחמירים בהריגה בשוגג ולדעתם הכהן אסור לברך – מודים שבמקרה כזה המוגדר כ"אונס" (מצד הנהג) – אין הכהן הנהג פסול מלשאת כפיו (שם).

 

לסיכום

כהן שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית, גם אם הייתה בשוגג, אך נגרמה בגלל רשלנותו שלו: לדעת הפוסקים הספרדים אסור לו לשאת

כפיים ולברך ברכת כהנים, ואילו לדעת הפוסקים האשכנזים – יכול לשאת כפיו אם עשה תשובה. אולם אם התאונה הייתה שלא באשמת הנהג כלל, והוא לא יכול היה למנוע אותה – גם פוסקים הספרדים מקלים לכהן לשאת את כפיו.

 

משאלתך נשמע שאתה לא היית אשם כלל בתאונה. אם אכן כך הדברים – אתה יכול להמשיך ולברך ברכת כהנים. כל טוב, ויהי רצון שמגיפה זו של התאונות תימנע מישראל (משיב: הרב שמואל שפירא).

 

  • לאחרונה יצא ספרו של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, "אור כוכב" - רעיונות לפרשת השבוע ולמועדים, ושו"תים בענייני דיומא

 

  • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שלומי כהן, כיכר השבת
מותר לשאת כפיים?
צילום: שלומי כהן, כיכר השבת
מומלצים