"כדורי שינה מעלים ב-51% הסיכון לאלצהיימר"
חוקרים מצאו שכיחות גבוהה ב-51% של תחלואה באלצהיימר בקרב אלו שנטלו תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, המשמשות לטיפול בהפרעות שינה וחרדה. מומחים: יש להימנע משימוש בתרופות הללו מעל שלושה חודשים
מכורים לגלולות שינה? זהירות: מחקר חדש מצא קשר בין שימוש בתרופות לשינה לסיכון מוגבר למחלת האלצהיימר. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת British Medical Journal.
מיליונים ברחבי העולם, כמו גם עשרות אלפי ישראלים, מסתייעים בתרופות שינה ממשפחת הבנזודיאזפינים. תרופות אלה הביאו לשיפור משמעותי באיכות חייהם של קשישים, הסובלים משכיחות גבוהה של הפרעות שינה. אולם התרופות ניטלות גם על ידי צעירים בשכיחות הולכת וגוברת בשנים האחרונות, ככל הנראה בשל העלייה במתחים הנפשיים ובחרדות שמביאים עמם קשיי השינה.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
מתמודדים עם בעיות שינה:
מחקר: מה קורה לגוף אחרי פחות מ-6 שעות שינה?
מחקרים מוכיחים: קשר בין נדודי שינה ומחלות
מתים מעייפות? 3 שיטות לקום ערניים יותר
הסיכון עולה בשימוש ממושך
החוקרים מאוניברסיטת בורדו בצרפת ומאוניברסיטת מונטריאול בדקו נתונים מחבל קוויבק במשך שש שנים. הם איתרו 1,796 חולי אלצהיימר, כשמולם נבחרו 7,184 תושבים בריאים באותן קבוצות גיל ומין.
החוקרים מצאו כי שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הביא לעלייה של 51% בסיכון ללקות במחלת
"הממצאים בעלי חשיבות משמעותית לבריאות הציבור", ציינו החוקרים. "יש להסביר לרופאים את הסכנות בטיפול בתרופות במשפחה זו בקרב קשישים, ואת הסיכון המוגבר גם לאלצהיימר. לאור הממצאים יש להימנע משימוש בתרופות הללו למשך יותר משלושה חודשים".
במאמר נלווה בכתב העת BMJ כתבו פרופ' כריסטין יפה מאוניברסיטת קליפורניה ופרופ' מלאז בוסתני מאוניברסיטת אינדיאנה כי האיגוד האמריקני לגריאטריה כלל את הבנזודיאזפינים ברשימת התרופות שאסורות לשימוש בקשישים, בשל הפגיעה האפשרית בתפקוד המוחי.
אלצהיימר: 1 מכל 5 ישראלים
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאיו וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים תוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שכחה של שמות חפצים פשוטים ושכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר, כמו חברים וקרובי משפחה. הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות, כמו מקלחת וצחצוח שיניים, מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.
בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.
לפנייה לכתב/ת 
