הצרות המשפטיות של גואל רצון טרם הסתיימו

ההרשעה החלקית של במשפט הפלילי עשויה להוות את הבסיס לתביעה אזרחית שיגישו נשותיו. על עבירות המין עדיין אפשר לדרוש פיצוי כספי

עו"ד ענת קאופמןפורסם: 11.09.14 , 08:28

את הכותרות תפסו לאחרונה שתי פרשיות שעניינן עבירות סרסרות, החזקת נשים בתנאי עבדות ועבירות מין שונות. הראשונה עסקה בהכרעת הדין במשפטו של גואל רצון, שחי בתל אביב עם 21 נשים שילדו לו 49 ילדים וטענו לשליטה מוחלטת שלו על חייהן. נגד רצון הוגש כתב אישום בשורה של עבירות הכוללות בעילה אסורה בהסכמה, אונס, שעבוד, פוליגמיה והחזקת נשים בתנאי עבדות. ביום שני הוא הורשע ברוב העבירות אך זוכה מסעיף החזקת הנשים בתנאי עבדות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הפרשה השנייה נחשפה עם מעצרם של קבוצת גברים ונשים, רובם מאזור השומרון, בחשד שהפעילו כת שסרסרה בנשים ושידלה אותן לשכב תמורת כסף עם פלסטינים ועובדים זרים, בטענה שיחסי מין לא-יהודים תקרב את הגאולה.

מעבר להליך הפלילי בפרשות אלו עומדות בפני הקורבנות שתי אפשרויות לפתוח בהליך אזרחי ובמסגרתו לתבוע פיצוי כספי מהנאשמים. האפשרות הראשונה והקלה יותר היא תביעת נזיקין אזרחית ה"נגררת" אחר ההרשעה פלילית. כלומר, לאחר שהורשע הנאשם ניתן להגיש נגדו תביעה לפיצוי בגין סעיפי האישום שבהם הורשע.

גרסת הנשים

הייתי שפחתו של גואל רצון: "הוא שיבש את התודעה"

נעמה כהן פרידמן

במשך 12 שנה הייתה מעיין סמידי נתונה לחסדי גבר בעל השפעה מאגית עליה. שבורה, פוסט-טראומטית ופושטת רגל היא מנסה לשקם את חייה

הייתי שפחתו של גואל רצון: "הוא שיבש את התודעה. אם לא יורשע - המדינה נכשלה"

האפשרות הזאת רלוונטית במקרה של גואל רצון שכבר הורשע, ולכן הנשים שיבחרו לתבוע אותו אזרחית יכולות לעשות זאת בלי להזדקק לקיום הליך הוכחות: אשמתו כבר נקבעה בבית המשפט, וכל שנותר הוא לקבוע את שיעור הנזק והפיצוי.

האפשרות השנייה היא תביעת פיצויים אזרחית נפרדת ובלתי תלויה בהליך הפלילי ותוצאותיו. תביעה שכזו מורכבת יותר מבחינה משפטית, מאחר שיש צורך להוכיח בה את המעשים שבגינם נגרמו הנזקים לכאורה.

בין העילות הפרטניות העומדות בפני המתלוננות בתביעה אזרחית עומדת עוולת מסגרת הנקראת "הפרת חובה חקוקה". לגיבושה של עוולה זו דרוש קיומם המצטבר של חמישה יסודות פוזיטיביים ויסוד נגטיבי אחד, שהניסוח המשפטי שלהם מסובך, אך משמעותם ברורה:

1. חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק, למעט פקודת הנזיקין - החובה היא לעשות או להימנע מלעשות דבר כלשהו. החובה צריכה להיות קונקרטית ומפורשת.

2. החיקוק, לפי פירושו הנכון (על ידי בית המשפט) נועד לטובתו של הניזוק.

3. המזיק הפר את החובה המוטלת עליו.

4. ההפרה גרמה לניזוק נזק.

5. הנזק אשר נגרם לניזוק הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון המחוקק.

6. החיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין (היסוד הנגטיבי).

כמה פסקי דין בעבר כבר הכירו בכך שהפרת חיקוק עונשי תקים לתובע עילה של הפרת חובה. לפיכך, הקורבנות בשתי הפרשות יוכלו להגיש תביעה אזרחית בין היתר בגין עוולת המסגרת של הפרת חובה חקוקה, ובהסתמך על סעיפים מחוק העונשין ובתנאי שמתקיימים תנאי העוולה.

במקרה של גואל רצון יהיה ניתן לתבוע אזרחית בגין סעיפי האישום שבהם הורשע, כגון אינוס ומעשים מגונים.

רצון אמנם זוכה מהחזקה בעבדות בשל הפרשנות של השופטים, שסברו כי יסודות הסעיף לא מתקיימים. עם זאת, הקביעה בהליך הפלילי לא מחייבת בהליך אזרחי. תביעה אזרחית עשויה להתקבל ככל שיצליחו להוכיח קיום של יסודות עוולת המסגרת של הפרת חובה חקוקה, וככל שפרשנות השופטים בהליך האזרחי תראה את הדברים אחרת.