לראשונה: שכבת האוזון מראה סימני עיבוי

שכבת האוזון המגנה על החיים מהקרינה האולטרא-סגולה של השמש, הגורמת לסרטן, מראה סימנים ראשונים של התעבות לאחר שנים של הדלדלות מסוכנת. כך עולה ממחקר של האו"ם שפורסם אתמול (ד').

• לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה
  

על פי חוות הדעת של המומחים, הנתונים מראים על הצלחת איסור משנת 1987 על גזים עשויים ידי אדם הפוגעים בשכבת האוזון הגבוהה והרגישה, הישג שיעזור למנוע מיליוני מקרים של סרטן העור ומחלות אחרות.

החור באוזון, המופיע מעל אנטרטיקה, עצר גם הוא מלגדול בכל שנה, אם כי יעבור עשור עד שהוא יתחיל להתכווץ, נטען בדו"ח שהופק בשיתוף של הארגון המטארולוגי הגלובלי עם תוכנית הסביבה של האו"ם.

"פעולה בינלאומית באשר לשכבת האוזון היא סיפור הצלחה סביבתי משמעותי... דבר שכזה יעודד אותנו להציג את אותה רמת דחיפות ואחידות בהתמודדות עם האתגר הגדול אף יותר של השינוי האקלימי", אמר מזכ"ל הארגון המטארולוגי העולמי, מישל ג'ארוד.

מחקרים שבוצעו בעבר מורים על כך ששכבת האוזון הפסיקה את מגמת ההדרדרות שלה. "כעת מדובר בפעם הראשונה בה בדו"ח זה אנחנו אומרים כי נראים סימנים לגידול קטן בכמות האוזון. משמעות הדבר היא שההתאוששות של שכבת האוזון במונחים של סך האוזון רק החלה", אמר גיר בראטן, מנהל מדעי בכיר בארגון.

החור היה בשיאו בשנת 2006

ב-1987, פרוטוקול מונטריאול אסר או העלים בהדרגה את הכימיקלים פוליטי גזי החממה, לרבות CFC, שהיה בעבר בשימוש נפוץ במקררים ובמרססים.

"ההתקדמות שראינו במהלך שנות ה-90 היתה שהחור באוזון הלך וגדל משנה לשנה – התקדמות זו נעצרה, ולכן היא התאזנה", אמר בראטן. "לדעתנו ב-2025 בערך נוכל להגיד בוודאות שהחור באוזון הופך לקטן יותר", הוא מוסיף.

ההתקדמות תואץ ב-11 שנים לכל הפחות אם המלאי הנוכחי של חומרים מדללי אוזון – שרבים מהם מאוחסנים במקררים ומטפים – יושמד.

החור באוזון הגדול ביותר שנרשם היה כ-30 מיליון קמ"ר בשנת 2006. החור כעת מכסה כ-20 מיליון מ"ר – מספיק גדול בשביל לאפשר לירח לעבור דרכו, אך הוא עדיין לא הגיע לשיאו העונה. גודלו של החור משתנה משנה לשנה, באופן חלקי, בעקבות הטמפרטורה בחלק העליון של האטמוספרה.