אנחנו הפליטים בעוטף תחנה מרכזית

מכתב גלוי לשופטי בג"ץ מתושבת דרום תל אביב

בקרוב מאוד אתם עומדים לחרוץ את גורלן של שכונות עוטף תחנה מרכזית בדרום תל אביב. ככה, בלי להתכוון אפילו (כי אנחנו בקושי פסיק במשוואה) תחרצו את דינן של השכונות ושל התושבים שנותרו בהן לשבט או לחסד, להמשך ההתפוררות והנטישה או לשיקום ולתקווה חדשה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

הפנים העצובות של הפריפריה / אמנון לוי

כבר עשור שלם שהמדינה ובתי המשפט ואמצעי התקשורת מתעסקים בזכויותיהם של אנשים שגנבו את הגבול והסתננו למדינת ישראל. ובכל העשור הזה, אנחנו - האנשים שבקרבם הם התנחלו - מתאמצים להשמיע את קולנו ולאלץ את המדינה ואת בתי המשפט ואת אמצעי התקשורת להתייחס גם למחיר שהזכויות שלהם גובות מהזכויות שלנו. לשווא. עד היום המממשלה לא חוקקה את החוק להצלת השכונות, בתי המשפט לא קמו להגן על זכויות האזרח הרמוסות של תושבי השכונות, והתקשורת לא התעוררה לזעוק את כאבם של האנשים שביתם הפך למתקן שהייה וחייהם להפקר. הפחד להיקרא "גזען" והכמיהה להיחשב ליברל והומניסט מובילים את בג"ץ, את ממשלת ישראל ואת קובעי דעת הקהל להתנער מאזרחי המדינה. 

ברחובות עוטף תחנה מרכזית בתל אביב (צילום: בני דויטש)

שלא לדבר על תנועות השמאל ואישי השמאל וארגוני הזכויות וכל מי שחשוב לו יותר להיראות מוסרי בעיני עצמו ובעיני חבריו מאשר להביט במציאות בעיניים פקוחות. התקשורת התגייסה למען "הפליטים" ומפרסמת בשיטתיות כתבות מעוררות אהדה ורחמים שכל תכליתן להשפיע עליכם. בתי הספר למשפטים מקימים לשכות משפטיות לטובת "הפליטים", וטובי המשפטנים מייצגים אותם בחינם בכל דיון משפטי. שכירי הארגונים, הנתמכים על ידי קרנות מחו"ל, מגישים עתירה אחר עתירה נגד כל ניסיון להחזיר את השפיות לחיינו.

הם התנגדו להחזרה החמה. הם התנגדו לנוהל גדרה-חדרה. הם התנגדו לבניית הגדר (מזל שבזה הם נכשלו). הם התנגדו לחוק ההסתננות הראשון. הם מתנגדים לחוק ההסתננות המתוקן. הם מתנגדים לסגירת העסקים הלא-חוקיים (רובם עסקי אלכוהול). הם מתנגדים לסגירת הכנסיות הפועלות בבתי מגורים ופוגעות בקדושת השבת. הם מתנגדים לדרישת התושבים להחזיר את הגינות הציבוריות למשפחות ולילדים. הם מתפרנסים מהתנגדויות. הם טוענים שהמדיניות שמטרתה להמאיס על המסתננים את החיים בישראל כדי שייצאו לחפש לעצמם חיים טובים יותר במקומות אחרים היא פגיעה בזכויות האדם שלהם. אבל להמאיס עלינו את חיינו זה בסדר, על זה לא כותבים דו"חות ולא מגישים עתירות. 

בהתנשאות אופיינית הם כורכים את תושבי השכונות הישראלים, אזרחי המדינה, עם המסתננים מאפריקה וקוראים לנו להתגייס למענם כי "האינטרס שלנו משותף", וכל זה בזמן שכל תקציב שהמדינה מזרימה לטיפול באוכלוסיית המסתננים בא על חשבון תקציב הרווחה והחינוך והבריאות של עניי ישראל וכל שקל שהרשויות משקיעות בילד אפריקני שנולד במחנה הפליטים של דרום תל אביב בא על חשבונו של ילד שכונות ישראלי. וכשאנחנו מסרבים, הם קוראים לנו גזענים ואלימים וגרוע מזה.

ובנוסף, כולם משקרים לציבור. אומרים לכם שהאפריקנים הם פליטים, בזמן שרובם לא עונים על אף קריטריון של פליט. אומרים לכם שהם מסכנים וחסרי כל, בשעה שהקהילה מגלגלת מיליונים ורבים חיים ברווחה. אומרים לכם שהפשיעה נמוכה, בשעה שהמשטרה מעידה על ההיפך הגמור. אומרים לכם שהילדים שלהם הם פליטי חרב ובאותה נשימה אומרים לכם שהם נולדו בתל אביב והם ישראלים לכל דבר. אומרים לכם שהם תורמים לכלכלה ולא פוגעים בפרנסתו של איש, אבל מישהו עבד קודם במחסני המרכולים ובמטבחי המסעדות (שאלתם את עצמכם פעם מה קרה לעובדים האלה?). אומרים לכם שהגדר עצרה את ההסתננות ועם מי שכבר פה צריך להסתדר, אבל אנחנו רואים איך האוכלוסייה האפריקנית גדלה מיום ליום (איחודי משפחות, נשים שמגיעות דרך אירופה למטרות נישואים, והמון לידות). אומרים לכם שמדובר בקהילה חיובית, של אנשים שרוצים ללמוד, לעבוד ולהשתלב, אבל אנחנו רואים קהילה סגורה, שמצפצפת על חוקי המדינה וכופה על סביבתה את נורמות ההתנהגות שלה.

אני יכולה להביא אינסוף סיפורים של סבל ומצוקה בדרום תל אביב. אני יכולה להתחנן לרחמיהם של השופטים. אני יכולה לספר על משפחות שהתרסקו בעקבות אונס, על משפחות שהתרסקו בעקבות אובדן פרנסה, על קהילות שהתפוררו, על בתי כנסת שנסגרו, על ביובים פתוחים ברחובות, על אנשים שמסתובבים כמו צל ברחובות השכונה שבה נולדו.

אבל אני לא רוצה להתחנן או להצטדק. תושבי עוטף תחנה מרכזית אמורים להיות אזרחים שווי זכויות במדינה. אנחנו מקיימים את החלק שלנו בהסכם שבין האזרח והמדינה. אנחנו משלמים מסים ושומרים על החוק ומשרתים בצבא. עכשיו תורה של המדינה לקיים את החלק שלה בהסכם. אנחנו לא מתיימרים להציע לה פתרונות. המדינה פישלה והכניסה את המסתננים לארץ. המדינה הביאה אותם לדרום תל אביב. עכשיו שהמדינה תוציא אותם מדרום תל אביב.

עכשיו תורו של בג"ץ להגן על הזכויות שלנו, כי אנחנו פליטים אבודים בארצנו. להגן, לא רק להשתתף בצער. 

שפי פז, עוטף תחנה מרכזית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il