זה לא אנחנו, זה הנהג

רכב היונדאי של רון קלופ התקלקל. היה צורך לגרור אותו למוסך. לקלופ היה ביטוח מקיף בחברת הביטוח כלל עם חבילת שירותי גרירה. קלופ פנה אל כלל. זו שלחה רכב גרר. בדרכו למוסך נהג הגרר התנגש בגשרון. היונדאי ניזוקה קשה.

• שילמתם פעמיים את אותו ביטוח? בעיה שלכם
• הידידה השיכורה גנבה את הרכב. הביטוח ישלם
  

קלופ חשב לתומו כי כלל תיקח אחריות על הנזקים. אולם מסלקי התביעות של כלל העמידו אותו מהר מאוד על טעותו. אנחנו פה בשביל להרוויח. לא בשביל לקחת אחריות, הסבירו לו. אנחנו מוכרים חבילת שירותי גרר של חברת פמי פרימיום רק בשביל לחתוך קופון. תפנה אל פמי פרימיום.

גם אנחנו רק חתכנו קופון, השיבו בפמי פרימיום, תפנה אל הגורר, הוא השלומיאל שהתנגש בגשרון, הוא ייקח אחריות.

למה להכביר מילים? כנהוג במקומותינו, שלושה גופים התפרנסו מתשלומיו החודשיים של קלופ ואף אחד לא לקח אחריות. קלופ נאלץ לפנות לבית משפט השלום בירושלים.

"הגורר אחראי. אפילו החתמנו אותו"

למה אתם לא משלמים לו, שאלה השופטת דורית פיינשטיין את נציגת כלל, הרי הלקוח סמך על כלל כשרכש את שירותי הגרר. הוא לא מכיר את פמי פרימיום וגם לא את הגרר. תפצו אותו ותתחשבנו עם השותפים האחרים שלכם לעסקה.

אנחנו כמו פמי פרימיום רק מתווכים בעסקה, חזרה והסבירה נציגת כלל את גישת שולחיה. האחריות כולה נופלת על הגרר. מנהלי כלל גם דאגו לכסות את עצמם מבעוד מועד, המשיכה וטענה. הם החתימו את הגרר על הסכם שהוא נושא בכל נזק שייגרם במהלך שירותי הגרירה הניתנים למבוטחי כלל.

התשובה העציבה את השופטת פיינשטיין. "יש להביע צער על כך שחברת כלל העבירה את האחריות אל הגרר". אכן, הודתה השופטת, בפועל הגרר הוא שגרם לנזק. אבל המבוטחים רוכשים מכלל את שירותי הגרירה משום שהם סומכים על כלל כחברת ביטוח. הם יוצאים מנקודת הנחה שאם ייגרם נזק בעת הגרירה כלל לא תתנער מאחריותה.

השופטת דחתה אם כן את ניסיונה של כלל להתנער מאחריות על שירותי הגרירה שהיא מוכרת. האם יש לכם עוד טענות, שאלה את נציגת כלל.

הסתירו את חוות הדעת הסופית

בוודאי, השיבה הנציגה. המבוטח הזה הוא תַּחְמָן. הוא גייס שמאי רכב שכתב עבורו חוות דעת מנופחת לפיה תיקון נזקי התאונה עלה 18 אלף שקל. השניים קיוו כי בית המשפט ייפול בפח ויפסוק לקלופ ב- 50 אחוז יותר ממה שמגיע לו. נציגת כלל שלפה חוות דעת של שמאי מטעם כלל. הנה, השמאי שלנו, מנוסה ואמין מאין כמוהו רשם פה שחור על גבי לבן שהנזק הישיר הוא 12 אלף שקל בלבד.

אולם במהלך שמיעת העדויות במשפט יצא המרצע מן השק. התברר כי נציגת כלל הגישה לשופטת את חוות דעתו הראשונית של שמאי כלל. היא הסתירה מהשופטת את חוות דעתו הסופית בה אישר שמאי כלל כי הנזק הישיר לרכב הוא אכן כטענת המבוטח 18 אלף שקל.

השופטת הבינה כי דווקא כלל היא זו שניסתה להפיל אותה ואת המבוטח בפח. הנה כלשונה של השופטת: "בחקירה הנגדית של השמאי מטעם כלל התברר כי הוא תיקן את חוות דעתו הראשונית ואישר את הערכת הנזק של השמאי מטעם המבוטח. כלל למעשה הסתירה מידע זה מהמבוטח וממני השופטת. לא ברור מדוע לא שילמה כלל את סכום הנזק כפי שנקבע על ידי השמאי מטעמם".

האם בנסיבות אלה ראוי להטיל על כלל פיצויים בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לקלופ, הקשתה השופטת ומיד השיבה: מדובר בחברת ביטוח שהתישה את מבוטחה. כלל התנהלה בצורה חסרת תום לב והכבידה על המבוטח בכל צעד ושעל. היא אפילו לא שילמה את הסכום שנקבע בחוות דעתו הראשונית של השמאי מטעמה, סכום שלא היה שנוי במחלוקת. היא פעלה בחוסר תום לב שעה שטענה כי המבוטח הסתיר ממני שמדובר ברכב מסחרי כאשר לא הייתה בידיה כל ראיה לכך. "על כן אני קובעת כי חברת כלל תשלם לקלופ פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 שקל.

הנה כאן צפות שוב ההבנות שבשתיקה בין השופטים לאנשי הביטוח: אתם אנשי הביטוח, המורמים מעם, אסור לכם להסתיר ממבוטחים ולהטעות אותם. בטח ובטח שאסור לכם להטעות אותנו השופטים. אבל אם נתפוס אתכם, לא נורא. ננזוף בכם, נטיל עליכם תשלום זעיר על עגמת נפש ונשלח אתכם חזרה בשלום למשרדי הפאר שלכם כדי שתחשבו בנוחות איך להמשיך להתחמק מתשלום תגמולי ביטוח ולעבוד עלינו השופטים.

לעומת זאת אם נתפוס מבוטח שינסה להטעות אתכם או אותנו, הלך עליו. הוא יאבד את כל זכויות הביטוח. לעיתים ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח. למען יראו וייראו בני העם הפשוט.