לפני יום כיפור: להפיל 12 מיגים ב-5 דקות
שמי סוריה והים התיכון התמלאו במטוסי קרב. קשה היה להבחין מי הרודף ומי הנרדף. על החילוץ הדרמטי מהים (גם של טייס סורי), הבדיחות של מפקד חיל האוויר והשאננות שקדמה למלחמה - השבוע לפני 41 שנים
קרב האוויר שגרם לשאננות בישראל ערב מלחמת יום כיפור: ב-13 בספטמבר 1973 יצאו מטוסי פאנטום (F-4) למשימת צילום שגרתית מעל שטח סוריה. אלא שבדרך חזרה לישראל הוזנקו לעברם מטוסי קרב סוריים. מטוסי קרב של חיל האוויר שהיו בכוננות באזור הגיעו במהירות ובשמיים התנהל קרב אווירי "הגדול ביותר מאז מלחמת ששת הימים". התוצאה: 12 מטוסי מיג-21 סוריים הופלו וגם מטוס ישראלי. הטייס חולץ בשלום.
לכל כתבות השבוע לפני
"ידיעות אחרונות" דיווח השבוע לפני 41 שנים כי בשעת צהריים סיימו מטוסי הפאנטום את משימת הצילום מעל אזור חומס, חמה ולטקייה והחלו לעשות את דרכם ארצה. בשעה 13:30 ראו הטייסים בסביבתם בין 12 ל-16 מטוסים סוריים. מיד הוזנקו פאנטומים ומיראז'ים נוספים - ותוך דקות היו השמיים עמוסים במטוסי קרב משני הצדדים.
בשמי סוריה והים התיכון התפתחו קרבות אוויר וקשה היה להבחין מי הרודף ומי הנרדף. רשתות הקשר היו עמוסות למכביר בקריאות קרב על מטוסים גחים ויוצאים מאזור הסכנה. 12 מטוסים ישראליים השתתפו בקרב שהתנהל בגבהים שונים ועל-פי הערכות נמשך לא יותר מחמש דקות. שמונה מטוסים סורים הופלו בקרב הראשון וגם מטוס ישראלי אחד, שטייסו נטש וצנח לים.
"היינו בליווי למבנה במשימה שיגרתית, כאשר נתבקשנו לעזור לאותו מבנה שנכנס לקרב אוויר", סיפר אז הטייס שמטוסו הופל. אחרי שחולץ מהים הוא נראה רענן למדי למרות החוויה המסעירה שעברה עליו, דווח אז. "נכנסו לקרב. השתלבנו בקרב ופגעתי במטוס אחד. לאחר מכן ניתנה הוראה ללכת הביתה. בשלב ניתוק המגע, כ-15 ק"מ דרומית לטרטוס, נפגעתי".
הטייס הוסיף כי נפגע מטיל ששיגר מיג סורי שהיה מאחוריו. "טסתי עמוק עד כמה שאפשר לתוך הים", הוא שחזר שעות לאחר הדרמה האווירית. "כאשר תא הטייס היה כבר נתון באש, נטשתי את המטוס בגובה בינוני. המצנח נפתח והגעתי למים. חיכיתי שיבואו לחלץ אותי. היה לי ברור שיבואו לחלץ אותי".
למצנחו של הטייס הישראלי הייתה מחוברת סירת הצלה קטנה, מלבד חגורת ההצלה שהוא חגר על גופו. "ידעתי שיבואו לחלץ אותי", הוא סיכם.
לאחר חילוצו נפגש הטייס עם שר הביטחון, משה דיין, שלפי הפרסומים קיבל מידע ממקור ראשון על פעולת החילוץ. דיין אפילו התעניין אם הטייס אכל את הסוכריות במנת החירום שלו. "לא אכלתי אותן ושמרתי עליהן. חששתי שאני יכול להישאר עד הבוקר", אמר הטייס שחולץ.
הקרב השני התנהל כבר כשהשמיים היו מלאים במטוסים סוריים וישראליים רבים. המיגים ניסו למנוע בעד הישראלים מלחוש לעזרת חברם שהיה בים התיכון. מסוק חילוץ של חיל האוויר ניסה להגיע לטייס במים, אך מטוסי הקרב הסוריים לא הרפו. בתוך דקות התפתח הקרב, שבמהלכו הופלה רביעיית מטוסי מיג 21 סורים.
מפקד חיל האוויר, האלוף בנימין פלד, אישר שבקרב הראשון השתתפו 12 מטוסי קרב, אך במסיבת העיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב שעות אחרי האירוע הוא סירב למסור כמה מטוסים השתתפו בקרב השני.
לאחר שהמטוסים הסוריים הופלו, חילץ צוות המסוק את הטייס הישראלי שנטש. המסוק המריא דרומה הביתה, אלא שאז קיבל הוראה לעזור ולחץ גם טייסים סורים שנמצאים במים. ואכן, במרחק של קילומטר וחצי מהמקום שבו חולץ טייס חיל האוויר, נמשה מהים גם טייס סורי פצוע.
והיה גם קצת הומור באותה מסיבת עיתונאים. האלוף פלד וקברניט מסוק החילוץ סיפרו כי בניגוד לטייס הישראלי, שחולץ בקלות, לטייס הסורי היו קשיים לעלות למסוק, "כיוון שאין אנו עושים תרגולים משותפים עם חיל האוויר הסורי". טייס המסוק אמר עוד כי הרוח מהמדחפים הפכה את הסורי בים, ושני אנשים נאלצו לצאת מהמסוק למים כדי לחלץ אותו.
בסיום מסיבת העיתונאים התבדח האלוף פלד ואמר: "ב-11 בספטמבר 1969 הפלנו 11 מטוסים מצריים, ב-13 בספטמבר הפלנו 13 מטוסים סוריים (רק מאוחר יותר התברר ש-12 מטוסים הופלו), אולי ההיתקלות הבאה תהיה ב-15 באוקטובר". הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, אמר כי "תוצאות הקרב האווירי בין המטוסים שלנו לבין המטוסים הסוריים משקפות את יחס האיכות ואת העליונות של טייסינו נגד הטייסים הסורים".
הפרשן המדיני של "ידיעות אחרונות", אראל גינאי, כתב במאמרו כי איש אינו יודע מדוע הפך סיור תצפית רגיל לקרב אווירי גדול, שהסתיים בתבוסה הגדולה ביותר של הסורים אי-פעם באוויר. "לגבי הסורים ואפילו לגבי כמה פרשנים מערביים התשובה ברורה: ישראל הייתה מעוניינת בקרב אווירי גדול, כדי להחזיר את הערבים בעקבות החלטתם להפעיל מחדש את ה'חזית המזרחית'", כתב.
ראשי מערכת הביטחון היו בטוחים שהסורים למדו את הלקח ולא ינסו לפגוע בישראל "בזמן הקרוב". פחות מחודש לאחר אותו קרב פרצה מלחמת יום כיפור.
חלב עם נהג נוכרי
באמצע אותו חודש, לפני 41 שנים, עסקו רוב הכותרות בבחירות שאמורות היו להתקיים באוקטובר וגם בנושאים הקשורים לראש השנה. הרב הראשי לישראל שלמה גורן התיר להוביל חלב בראש השנה מן המשקים לשלוש הערים הגדולות על-ידי נהגים בני מיעוטים.
בכך נענה הרב הראשי לבקשת מועצת החלב, שביקשה ממנו למצוא פתרון הלכתי לבעיית הצטברות החלב ביישובים החקלאיים ללא אפשרות אחסון בשני ימי ראש השנה והשבת שאחריהם. הרב גורן גם התיר לפסטר את החלב במחלבות ביום השני של ראש השנה, בתנאי שההליך החשמלי הוא אוטומטי.
עוד הוא קבע כי חלוקת החלב לצרנכים בתחנות תעשה באמצעות תלושים מיוחדים, שיימכרו לקהל לפני ראש השנה. ומי משגיח על הפעולה? הרב גורן קבע כי במחלבות בערים הגדולות יהיהו נוכחים משגיחים כדי לפקח אישית על ביצוע הוראות אלו.
אין מחסור בחגים
ועוד מאמצע ספטמבר 1973. המשנה למנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, ד"ר משה מנדלבוים, הבטיח כי לא יהיה מחסור במזון בראש השנה. כבר מהשבוע, הוא צוטט אז ב"ידיעות אחרונות", ניתן יהיה להשיג שוב כבד קפוא במחיר של בין 9 ל-9.75 לירות לק"ג. כשנאמר לו כי יש מי שמוכר כבד פרוס במחיר גבוה יותר, השיב מנדלבוים: "תמסרו לי את שם האיטליז. הוא עובר עבירה".
ד"ר מנדלבוים דחה את הטענה כי שורר מחסור באורז. ספקי האורז, לדבריו, סיפקו אז את הכמויות שנדרשו לספק. הוא התייחס לעליית מחירי האורז בעולם ואמר: "נעשה הכול כדי שספקולנטים לא ירוויחו מן האגירה. מי שאגר אורז שם את כספו על קרן הצבי".
ומה עם השמועות על מחסור בשימורים? "בדקנו אם יש הימנעות מכירה מצד סיטונאים", הוא השיב. "התברר שהמכירות באוגוסט ובספטמבר היו גבוהות ב-47 אחוזים מאשר בשני חודשים אלו אשתקד". המשנה למנכ"ל המשרד הוסיף כי קיים שפע בכל מוצרי המזון כמו שמן, סוכר, ביצים ועוד והדגיש כי אין חשש למחסור.
האיום החייתי מרמת-גן
בספטמבר 1973 הספארי ברמת גן היה בשלבי הקמה ובגן החיות של תל-אביב, שהיה אז לא רחוק מבניין העירייה, לא התרגשו מהמתחרה החדש בעיר ממזרח.
מנהל גן החיות בתל-אביב, ד"ר משה אברם, אמר אז: "מי שירצה לראות חיות ממזרח אפריקה בלבד יוכל לראותם בפארק הלאומי. אנחנו, בגן החיות בתל-אביב, נתרכז כעת באוסף של חיות דרום אמריקניות, אוסטרליות ואסיאתיות ונשים פחות דגש על חיות אפריקניות".
ד"ר אברם המשיך ואמר כי "כעת, מטרתנו תהיה להציג כעת יותר חיות נדירות מאשר סתם אוסף של חיות שנרכשו ללא כל הגבלה, דבר שנעשה עד לפני זמן קצר". בגן החיות של תל-אביב, שעבר מקום כעבור כשבע שנים וכמה מהחיות עברו לספארי, אמרו אז כי ברמת גן אין טורפים ואין ציפורים וקופים.