ניצול מאסון התאומים שעלה ארצה משחזר: "ברגע שנכנסתי למעלית, המטוס נכנס בבניין"
ב-11 בספטמבר הגיע הנרי פוארטה לעבודה במגדל התאומים וחיכה בקומה ה-78. בראיון לאולפן ynet הוא מספר על רגע הפיצוץ והירידה הארוכה ברגל: "בביה"ח קראתי בספר תהילים שהיה לי והחלטתי שזהו, אני עולה לארץ"
"דלתות המעלית בקומה ה-78 נפתחו ובשנייה שדרכתי בתוכה עם שתי רגליים, המטוס נכנס בבניין. המעלית התפוצצה ואני עפתי כמה מטרים", הנרי פוארטה, אמריקני יהודי, עבד בתחילת העשור הקודם בסוכנות ביטוח במגדלי התאומים בניו יורק, ובבוקר 11 בספטמבר הוא הגיע כרגיל למשרד.
ביום השנה ה-13 לפיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה, כשהוא כבר אזרח ישראלי שעלה לכאן אחרי שניצל מפגיעת המטוסים וקריסת הבניינים, הוא אומר בראיון לאולפן ynet: "הגעתי פצוע לבית חולים והיה לי ספר תהילים קטן מצה"ל. קראתי בו והחלטתי שזהו, אני עולה לארץ".
256 מעובדי החברה של פוארטה היו בין 3,000 ההרוגים בפיגועי התאומים, ורבים מהם הוא הכיר באופן אישי. משרדו היה ממוקם בקומה ה-95 של המגדל הצפוני. יום העבודה שלו החל בדרך כלל ב-8:00, אבל באותו בוקר הוא איחר והגיע ב-9:15.
"לקחתי את מעלית האקספרס לקומה 78 ואחר כך הזמנתי עוד מעלית שתיקח אותי לקומה 95", הוא מספר.
ברגע שנכנס לתוכה אירע הפיצוץ הראשון, ופוארטה זוכר בעיקר ערפל, חושך ועשן. "הייתי לבד והתחלתי לרדת", הוא ממשיך. "בקומה 35 ראיתי את הכבאים עולים. פיניתי להם את הדרך ואני לא אשכח אותם. כשיצאתי החוצה והגעתי לרחוב ברודוויי, ראיתי כתר של אש בבניין השני. המשכתי במהירות ללכת מהר ופתאום אני שומע איזה בחורה שמתחילה לצרוח כאילו מישהו דוקר אותה. אני מסתובב ורואה את הבניין השני מתמוטט".
בישראל עוסק פוארטה באבטחת מידע, וכאן הוא גם הכיר את אשתו. לשאלה אם האירוע עדיין משפיע עליו ענה: "אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול. אי-אפשר לשכוח דבר כזה. אבל ממשיכים, ואני מרגיש שיש לי איזה אחריות להמשיך לדבר על זה גם אחרי, עד היום הזה. העולם השתנה ואנחנו רואים שהטרור ממשיך להרים ראש. אנחנו חייבים ללמוד את הלקחים מהאירועים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
