לגלות פרטים חדשים על הקרובים מהשואה
בכיר במשרד החוץ קיבל את ניהול ארכיון המסמכים הנאציים הגדול בעולם למשך שנה, ולתדהמתו נחשף למידע שלא הכיר על קרובי משפחתו שנספו. ביד ושם קוראים לציבור לפנות בבקשות לפרטים לא ידועים, גם 70 שנה אחרי
בארכיונים של ה-ITS מוחזקים עשרות מיליוני מסמכים שבעלות הברית תפסו אצל הנאצים והוא כולל מידע מפורט על 13 מיליון בני אדם, כשליש מהם יהודים. בקרוב, חלקים נוספים ממנו יהיו נגישים בישראל.
את ITS הקימו בעלות הברית מיד לאחר המלחמה כדי לסייע במשימה המורכבת של איחוד קרובי משפחה שנפרדו זה מזה בתקופת מלחמה. אנשי ITS אספו כל פרט תיעוד אפשרי על גורלם של יחידים ושל קבוצות, ובכלל זה מידע על קורבנות השואה, על הגירושים, על מחנות הריכוז, על מחנות העבודה ועל מחנות העקורים.
את הארגון מנהלות 11 מדינות בעזרת ועדה בינלאומית. ב-2007 החליטה הנהלתו להעביר העתקים סרוקים של כל מסמכי ITS לכל אחת מן המדינות השותפות בניהולו, ובכללן ישראל. חלק מהמסמכים החדשים שהגיעו ליד ושם זהה למסמכים שכבר נמצאים במוזיאון שבירושלים, ויש בהם גם חומרים חדשים שנוספו ל-ITS מאז שנות ה-50.
החל מהקיץ משרד החוץ ויד ושם מובילים את הוועדה הבינלאומית שמנהלת את ITS למשך שנה. לרגל ההובלה הישראלית הגיעה היום (ה') מנכ"לית ה-ITS ד"ר רבקה בולינג לביקור ראשון בישראל במסגרת תפקידה.
מנהל אגף הארכיונים ביד ושם חיים גרטנר אמר ל-ynet: "בארכיונים האלה יש כרטיסים של אסירים בגטאות ובמחנות, רשימות של שילוחים, של חולים, ותיעוד ממחנות העקורים. אנחנו ממליצים לציבור לפנות אלינו. לא מעט אנשים מגלים פרטים שלא ידעו על קרובים אפילו ממעגל ראשון אבל בעיקר דודים, בני דודים וכדומה. בעיניי יש בזה משהו סמלי שדווקא מדינת ישראל, משרד החוץ ויד ושם מנהלים במשך שנה את הארכיונים. יש לזה משמעות מוסרית מאוד משמעותית שמדינת ישראל תוביל פתיחה של התיעוד מהשואה והיכולת לשפר את הגישה אליו בארץ ובעולם".
גרטנר סיפר כי עקב נסיעתו של בכיר משרד החוץ רוני לשנו יער לכינוס של ה-ITS, החלו ביד ושם ובארגון לחפש מסמכים על משפחתו. הם הכינו ללשנו ספר עב כרס ובו מידע על משפחתו שכלל מידע שהוא כלל לא ידע. עם המידע הזה ביקר לשנו בעיירה טרצ'ין שממנה באה משפחתו שחלקה נספה בשואה. ראשי העיירה הפתיעו את לשנו עם תעודות לידה של קרובי משפחתו חמישה דורות אחורנית.
לשנו אפילו קיבל תעודות המפרטות באיזו אוניית מעפילים קרובי משפחתו הפליגו אחרי השואה לארץ.
כן מצא מידע על הקצביה שהיתה ברשות סבתו בטרצ'ין ואפילו מסמכים על המשפחה מתחילת המאה ה-19. "מצאתי פנייה של סבתה שלי שבאה לעיירה בשנת 1934 לרשום את הלידה של הבת שלה, ושתיהן ניספו לאחר מכן בשואה. כל המסמכים האלה היו ממש מצמררים. גיליתי מסמכים על קרובים שלי שלא ידעתי עליהם. גיליתי בארכיון פניה של עורכי הדין של אבי שחיפש מידע על קרובי משפחתו שנעלמו בשואה. זו היתה הפתעה גדולי מאוד עבורי. רצינו עכשיו להזכיר לציבור שכדאי לו לנצל את ההזדמנות שישראל עומדת בראש הועדה הבינלאומית ולפנות בבקשה לקבל מידע", אמר לשנו.
משרד החוץ ויד ושם קוראים לציבור לחפש מידע בכל המקורות הארכיוניים, ובהם המסמכים שהתקבלו מ-ITS. ניתן לפנות במייל לשירותי היעץ והמידע של ארכיון יד ושם במייל: ref@yadvashem.org.il או להגיע לאולם הקריאה של ארכיון יד ושם בימים א'-ה' בשעות 08:30 עד 17:00.
לפנייה לכתב/ת 
