אימונותרפיה: התקווה החדשה של חולי המלנומה

כשאתם חולים בשפעת, מערכת החיסון בגוף שלכם נלחמת ונלחמת, ולבסוף אתם מחלימים. זו בדיוק התקווה של התרופות האימונותרפיות – ליצור שיטת טיפול חדשה בחולי הסרטן, כזו שתגביר את התגובה החיסונית של החולה כך שמערכת החיסון שלו תדע לא רק להילחם בשפעת, אלא גם בסרטן.

למה עדיף שהגוף שלנו יילחם בתאים הסרטניים? כי הטיפולים התרופתיים לכל סוגי הסרטן לעולם לא יהיו אופטימאליים לכל חולה וחולה. המגוון הרחב של סוגי הסרטן והגורמים שמשפיעים עליו מקשים על מציאת טיפול אחד שעובד על כולם. בעוד שתרופה מסוימת יכולה להציל את חייו של חולה סרטן מסוים, אותה תרופה בדיוק לא תשפיע על חולה אחר רק כי סוג הגידול אצלו שונה.

מחקרים קודמים כבר הוכיחו שתאים סרטניים מיוצרים בגוף האדם כל הזמן, אלא שהמערכת החיסונית שלנו יודעת איך לטפל בהם. הבעיה מתחילה כשהתאים הסרטניים מצליחים לחמוק ממערכת החיסון ולגרום לה להתעלם מהם. הרעיון בטיפול באימונותרפיה הוא לטפל במחלת הסרטן באמצעות הגברת התגובה החיסונית של החולה כנגד הגידול כך שתפעל להקטנתו ובסופו של דבר - לסילוקו.

פריצות הדרך - בטיפול בסרטן המלנומה

מלנומה, שמוכרת יותר כסרטן העור, היא אחד מסוגי הסרטן העיקריים שזוכים לפיתוח של טיפולים אימונותרפים. גידולי המלנומה מתחילים בעור, אך הגידולים הסרטניים הראשוניים יכולים להופיע גם בעין, בגרון, במערכת העיכול, בכבד, במוח ובמערכת הלימפה. ולמרות שמלנומה מהווה רק כ-5% ממקרי סרטן העור, רוב מקרי המוות הקשורים לסרטן זה (77%) הם ממלנומה.

מלנומה נחשבת לאחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם המערבי. בכל שעה משעות היממה מת חולה סרטן מסוג זה ברחבי העולם. יחסית לסוגי סרטן אחרים, קל לזהות מלנומה בשלבים המוקדמים של המחלה. עם זאת, מלנומה נוטה להתפשט ולשלוח גרורות למקומות אחרים בגוף, הרבה יותר מסוגי סרטן אחרים. גרורה מייצגת את הגורם המשמעותי ביותר למוות מהמחלה. שיעור ההישרדות לאחר חמש השנים עם המחלה (שלב 1 ו-2) עומד על 98%. אבל אם אובחנו גרורות לאיברים מרוחקים, שיעור ההישרדות יורד לכדי 15% בלבד.

הטיפול האימונותרפי גורם למערכת החיסונית של גוף החולה להילחם בתאים הסרטניים(צילום: shutterstock)

הטיפול במלנומה תלוי במאפיינים של הגידול ובשלב שבו הסרטן מתגלה. אם התגלה הגידול בשלב מוקדם של המחלה, ניתן יהיה במקרים רבים להסירו בניתוח. במקרים בהם המחלה כבר התפשטה בגוף, מוסר הגידול ביחד עם הרקמות הסובבות אותו. אם הביופסיה מגלה שהסרטן התפשט לבלוטות הלימפה, נדרשים טיפולים נוספים שיכולים לכלול בין השאר ניתוח נרחב יותר להסרת הגידול, הקרנות, השתתפות בניסויים קליניים, אם יש כאלו, או טיפול אימונותרפי שיגרום למערכת החיסונית של גוף החולה להילחם בתאים הסרטניים.

התרופה שגרמה לרגרסיה במחלה

במהלך השנים האחרונות שינתה האימונותרפיה באופן דרמטי את הטיפולים בסוג סרטן קטלני זה. ב-2011 אישר מנהל התרופות האמריקני (ה-FDA) שתי תרופות מעודדות חיסון למלנומה. התרופה הראשונה היתה Ipilimumab (או בשמה המסחרי Yervoy) שפותחה על ידי מדעני חברת התרופות Bristol-Myers Squibb. התרופה השנייה שאושרה היא Vemurafenib (שם מסחרי – Zelboraf) של חברת Plexxikon . תרופות אלו מתאימות לטיפול בכ-50-60 אחוז מחולי המלנומה, והן היחידות שאושרו על-ידי ה-FDA והוכחו כמאריכות חיים במקרים של מלנומה מתקדמת.

Ipilimumab היה הטיפול האימונתרפי הראשון שאושר על-ידי ה-FDA, שהוכח לא רק כמאריך חיים, אלא כיעיל בהישרדות של חולי מלנומה גרורתית. מחקר שנערך עם התרופה בקרב חולי מלנומה בדרגה 3 הראה כי היא הפחיתה את הסיכון למוות ב-32% וכמעט הכפילה את תוחלת החיים של חולים במחלה בשנה עד שנתיים. אצל חלק מהחולים אף נצפתה רגרסיה מלאה של המחלה שנשמרה לאורך מספר שנים.

נכון להיום, נערכו יותר מ-300 ניסויים קליניים בטיפולים אימונתרפיים למלנומה ויותר מ-100 ניסויים מתבצעים בימים אלו בחולים במחלה, חלקם בשלב המתקדם שלה.

טיפול בציטוקינים הוא נשק אימונתרפי נוסף למלחמה במלנומה, אולם הוא פחות יעיל. ציטוקינים הם חלבונים בגוף שמחזקים את המערכת החיסונית. שתי התרופות - interferon-alfa ו-interleukin-2 הינן גרסאות מעשה ידי אדם של ציטוקינים, שנמצאו גם הן יעילות בטיפול בחולי מלנומה. מחקרים הראו שתרופה זו הצליחה להפחית גידולים מתקדמים בקרב 10-20 אחוז מהחולים שהשתמשו בה כתרופה יחידה. תרופות אלו יכולות להילקח לצד תרופות כימותרפיות – מה שמעלה את אחוזי ההישרדות של החולים.

לתרופות האימונותרפיות יש תופעות לוואי, אבל הן מעטות ונסבלות פי כמה מתופעות הלוואי של תרופות כימותרפיות למשל. תופעות הלוואי עשויות לכלול צמרמורות, חום, שלשולים ועייפות. תופעות אלו יכולות להיות חמורות, אולם הן חולפות מיד בתום הטיפול.

עד לשנים האחרונות, ניתנו תרופות כימותרפיות לכל החולים. התרופות הכימותרפיות, כשהן עובדות, אמנם מצליחות להילחם בגידולים, אבל בדרך גם עושות נזקים אחרים לגוף החולה, ולעיתים מרעות את מצבו במקום להיטיב עמו. הבשורה של התרופות האימונתרפיות היא בבטיחות השימוש, ביעילות שלהן, מהסיבה שהן מנותבות לגידולים מסוימים, ורק אליהם ובשל תופעות הלוואי הפחותות שלהן.

לאחרונה אושרו בארה"ב וביפן שתי תרופות אימונו-אונקולוגיות פורצות דרך נוספות לטיפול בסרטן מלנומה גרורתי, לשימוש בחולים שאינם מגיבים לתרופות אחרות. התרופות החדשות מאפשרות למערכת החיסונית לגלות את הגידול ולהילחם בו.

תרופות אלו חוסמות את מסלול ההתפתחות התאי של המחלה ומנטרלות את PD-1, מולקולה המגבילה את המערכת החיסונית ולא מאפשרת לה לתקוף את תאי המלנומה. מדובר בתרופות מהפכניות משום שהן לא פועלת נגד הגידול, אלא רק מפעילות את המערכת החיסונית באופן שתוכל להתמודד עם הגידולים ללא תופעות לוואי רבות, ביעילות גבוהה מאוד וארוכת טווח.