מגדלי התאומים / "מחוץ לרדאר"
הם נולדו בהפרש של שלוש דקות ומאז מקפידים שלא להיפרד זה מזה, לא במגרשי הטניס שם זכו כבר ב-100 תארים ולא על הבמה כשהם מופיעים עם להקת הרוק המשותפת שלהם. סיפורם של האחים בראיין, שחקני הזוגות הטובים בעולם
נדמה שלכל אחד היו בבית הספר היסודי את התאומים המעצבנים הללו, אלו שמתעקשים להתנהג כאילו הם מקשה אחת ומשום מה ההורים שלהם דואגים להלביש אותם בבגדים תואמים. התאומים הזהים האמריקאים, מייק ובוב בראיין, הם דוגמא מושלמת לזן הזה של האחים התאומים.
גם בגיל 36, אחרי שנישאו והקימו משפחות הם בלתי ניתנים להפרדה ולא מסוגלים להתנתק זה מזה. כך למשל כשבוב נעדר ממפגש גביע דייויס בעבר בגלל פציעה בכתף, מייק מצא את עצמו מעביר כל רגע פנוי בשיחות טלפון עם אחיו. "קיבלתי חשבון טלפון של $2,000 רק על השיחות עם בוב, איגוד הטניס האמריקאי חייב אותי לשלם מכספי מחצית מהסכום", סיפר מייק.
האחים בראיין נולדו ב-1978 בהפרש של שלוש דקות זה מזה, לוויין וקת'י בראיין, שניהם שחקני טניס בעברם ובעלי מועדון טניס בדרום קליפורניה. באופן טבעי, הילדים החלו לשחק טניס בעצמם וכבר בגיל 6 הם זכו במשותף בטורניר זוגות לגילאי 10 ומטה, משם הם המשיכו לקריירת נוער מצוינת ואליפות מכללות משותפת ב-1998 כשהם מייצגים את אוניברסיטת סטנפורד.
לשניהם גם היו קריירות יחידים קצרות, מייק (1.91 מ') התגלה כשחקן יחידים בינוני ביותר ודירוג השיא שלו עמד על 246. בוב (1.93 מ') הראה פוטנציאל גבוה יותר והגיע למקום 116 אך בשנת 2004 הוא החליט סופית שנמאס לו ונטש את סבב היחידים כדי להתמקד בשיתוף הפעולה הפורה עם אחיו בזוגות.
רשימת ההישגים המשותפת שלהם היא מפלצתית: 16 תארי גראנד סלאם, מדליית זהב אולימפית, שלוש זכית בטורניר גמר הסבב, זכייה בגביע דייויס עם נבחרת ארה"ב, 380 שבועות במקום הראשון בדירוג העולמי, רווחים משותפים של מעל ל-24 מיליון דולר וסך הכל 100 תארים בסבב, האחרון הושג ביום ראשון מול הקהל הביתי באליפות ארה"ב הפתוחה.
בענף הזוגות אשר זוכה לחשיפה מינורית ביחס ליחידים, האחים בראיין הם מהבודדים שהצליחו להפוך למותג של ממש. סימן ההיכר שלהם הוא חגיגת הניצחון בה הם קופצים אחד אל עבר השני וחובטים זה בזה באמצעות החזה. הם בכלל מודים כי הם העתיקו את החגיגה מצמד אמריקאי אחר אשר שיחק בשנות התשעים.
צפו: כך תחגגו כמו האחים בראיין (החל מ-2:46)
ישנן מספר סיבות אשר הופכות שחקני יחידים בינוניים לשחקני זוגות מושלמים. הסיבה הראשונה והברורה היא שסבב הזוגות הוא הרבה פחות איכותי מסבב היחידים, הטניסאים הטובים בעולם, נובאק ג'וקוביץ', רוג'ר פדרר, רפאל נדאל, אנדי מארי ואחרים כמעט ולא משחקים זוגות, וגם כשהם עושים זאת זה לרוב במשחקים האולימפיים או בגביע דייויס, כמעט ולא בסבב.
אבל להצלחה הכבירה של האחים בראיין יש גם סיבות מקצועיות מובהקות. מבט בדירוג הטניס העולמי מלמד כי מבין עשרת הזוגות המובילים כיום בעולם, רק שלושה מגיעים מאותה מדינה. הרבה מהצמדים בטניס מורכבים על ידי שחקנים שהכירו זה את השני במהלך שהותם המשותפת בסבב. כמובן שלמרחק הגיאוגרפי בין שחקנים שאינם מגיעים מאותה מדינה יש השפעה לגבי היכולת שלהם לשהות זה לצד זה במשך זמן ממושך, להתאמן במשותף ולעבוד על התיאום שהוא כה קריטי בענף הטניס זוגות.
הזיווג בין האחים בראיין לעומת זאת החל עוד ברחם אמם, הם למדו באותם בתי ספר, הלכו יחד לאותה אוניברסיטה ועד אשר נישאו אף גרו ביחד. החיבור הארוך והמוחלט בין השניים יוצר אצלם תיאום מושלם על המגרש. פרשני טניס הצופים במשחקיהם טוענים כי לעיתים נראה כי בין השניים ישנו קשר טלפתי. ואכן, בניגוד לשחקני זוגות רבים הנוהגים לשוחח זה עם זה ארוכות בין נקודות, האחים בראיין שותקים במשך משחקיהם. הם מתואמים בצורה עיוורת ויודעים מראש היכן השחקן השני יהיה ומה תפקידו.
יתרון בולט נוסף ממנו נהנים ה"בראיינים" הוא היותם "תאומי מראה". בוב הוא שמאלי בידיים, בעוד מייק ימני, מה שמאפשר להם לכסות שטח גדול יותר של המגרש ביחס לשחקנים המשחקים באותה היד.
בניגוד לדמיון החיצוני הרב ביניהם, מבחינת סגנון המשחק הם שונים למדי. בוב נחשב למגיש קטלני, בעוד מייק נהנה מחבטות החזרה מעולות ונחשב לשחקן הטקטי יותר מבין השניים. השוני הסגנוני נובע גם מההבדלים באופי ביניהם, "מייק הוא טיפוס יותר מתמטי ממני, הוא מאורגן יותר ומקפיד על תזונה נכונה, הוא משקיע הרבה מאוד כסף בכל מיני עזרים של כושר גופני", אומר בוב על אחיו, בעוד מייק מספר על החצי השני שלו: "הוא היצירתי מבינינו והוא גם טיפוס יותר טמפרמנטי. השפרצתי עליו פעם קצת מים מבקבוק והוא זרק עליי בתגובה את האייפון שלו, כמובן שהוא נופץ לרסיסים".
ויש גם ריבים...
ובכל זאת גם בהרמוניה הכביכול מושלמת הזו יש סדקים וכמו כל שותפים לדרך גם האחים בראיין רבים לעיתים. ריב מפורסם בין השניים התרחש בווימבלדון ב-2006. לאחר ניצחון במשחק צמוד, השניים קיללו זה את זה ואף החליפו אגרופים במושב האחורי של הרכב שהסיע אותם חזרה לדירה ששכרו. כשהגיעו לדירה מייק בעט בבוב בבטן ולאחר מכן נעל את עצמו בשירותים. בוב ניצל את ההזדמנות וריסק את הגיטרה של מייק. לאחר מכן השניים השלימו והמשיכו לזכייה בטורניר. "זוגות אחרים לא היו ממשיכים לשחק נקודה אחת משותפת אחרי כאלו ריבים, מבחינתנו זה שום דבר", התייחס בוב לקשר המיוחד בין השניים.
מלבד טניס השניים חולקים גם אהבה משותפת למוזיקה ואף הקימו להקת רוק בה מייק משמש כמתופף וגיטריסט לעיתים, בוב מנגן על קלידים ואביהם וויין מנגן בגיטרה. הלהקה של התאומים הופיעה במספר אירועים של הסבב ואף הוציאה אלבום בשם "Let it Rip" בו מתארחים נובאק ג'וקוביץ' ואנדי מארי בכבודם ובעצמם. וכמו כל סלבריטאים המכבדים את עצמם הם אף הקימו קרן צדקה על שמם הפועלת למען ילדים ברחבי העולם.
האחים בראיין מארחים את נובאק ג'וקוביץ' בהופעה
למרות גילם הלא צעיר לספורטאים אין להם כונה ללכת לשום מקום.
בטניס זוגות ניתן למשוך את הקריירה עד גיל מאוחר ולראייה דניאל נסטור הקנדי, אליו מתייחסים האחים בראיין כיריבם החזק ביותר ולא משנה עם מי הוא משתף פעולה, ניצב מיד אחריהם בדירוג העולמי למרות שמלאו לו כבר 42 שנים. אחת המטרות המוצהרות שלהם היא זכייה במדליית זהב אולימפית נוספת בריו 2016.
"אין לנו שום כוונה לנוח על זרי הדפנה", הבהיר מייק, "יש לנו אחד את השני כדי לדחוף זה את זה. אם אני ארגיש שבוב מוריד הילוך, אני אדרבן אותו להצטרף אליי לחדר כושר ולהמשיך להתאמן. התייחסנו פעם אל אולימפיאדת ריו כיעד לאחריו נפרוש, אבל מי יודע? אנחנו עשויים להמשיך גם לאחר מכן".
לפנייה לכתב/ת 
