"הקוף" של אתלטיקו מדריד
סימאונה יצפה בדרבי המדרידאי מהיציע, כשעל הקווים יעמוד חרמן בורגוס - שוער העבר, שהספיק לרשום קריירה מוזיקלית, והפך לאיש סודו של "צ'ולו". נדב יעקבי מספר על הקשר המיוחד, המראה המאיים, כיצד שיתק את מוריניו והאם יצליח לעשות זאת גם לאנצ'לוטי
כשריאל מדריד ואתלטיקו מדריד יעלו בשבת בערב (21:00) לכר הדשא באיצטדיון סנטיאגו ברנבאו, שני המאמנים ייגשו זה אל זה וילחצו ידיים, כפי שנהוג.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
מצד אחד יהיה זה קרלו אנצ'לוטי, מאמנה האיטלקי של ריאל, אבל מהצד השני זה לא יהיה דייגו סימאונה, מאמן אתלטיקו, אלא עוזרו חרמן בורגוס, הידוע יותר בכינוי "אל מונו", כלומר – "הקוף".
סימאונה יהיה בברנבאו, אבל ייאלץ לשבת ביציע הכבוד, במעלה היציע. במקומו ינהל "הקוף" בורגוס את המשחק מהקווים, כפי שעשה גם בשני המשחקים הראשונים של העונה, נגד ראיו וייקאנו ונגד אייבאר.
סימאונה הושעה לשמונה משחקים על ידי ועדת המשמעת של ההתאחדות הספרדית, בעקבות התנהגותו במשחק הגומלין של הסופר-קופה מול ריאל מדריד בחודש שעבר. העונש הכבד הוטל עליו לאחר שטפח באופן הפגנתי על גבו של השופט הרביעי, וירד מהמגרש כשהוא מוחא כפיים באופן ציני כלפי השופטים.
יש קבוצות שבהן עונש כזה הוא לא כל כך משמעותי. אלו הקבוצות שבהן המאמן הוא אדם שקט ורגוע, שבמהלך המשחק יושב על הספסל והפעילות המעשית היחידה שלו היא החלטה לגבי חילופים.
אבל זה לא המצב באתלטיקו. סימאונה הוא מאמן שלא יושב לרגע במהלך 90 הדקות. הוא לא מפסיק לנוע בתוך התחום הטכני שלו, ולפעמים גם יוצא ממנו. הוא לא מפסיק לחלק הוראות לשחקניו, לכוון אותם, "להזיז" אותם. הוא גם מתקשר עם האוהדים, במשחקי הבית כמובן, כשהוא מסמן להם מתי להגביר את העידוד.
מעבר להיפראקטיביות שלו, סימאונה הוא דמות כריזמטית באופן מדהים, ושחקניו פשוט מעריצים אותו. הם לא מפסיקים לסובב את הראש לעברו, כדי לקבל ממנו כוחות ומוטיבציה.
"עבורנו סימאונה הוא כמו אלוהים"
עד כמה שחקני אתלטיקו מאמינים בכוחות של "אל צ'ולו", יעיד מה שקרה במסיבת העיתונאים שנערכה יום לפני גמר ליגת האלופות בליסבון במאי האחרון.
סימאונה ישב מול אנשי התקשורת כשלצידו תיאגו, הקשר הפורטוגלי של הקבוצה, שאמר: "עבורנו השחקנים, עבור כל מי שנמצא במועדון, דייגו סימאונה הוא כמו אלוהים. אנחנו עושים כל מה שהוא אומר לנו, כי כל מה שהוא אומר, קורה. אם הוא יבקש מאיתנו לקפוץ מהגשר, אנחנו נקפוץ".
סימאונה נע באי נוחות בכסאו כששמע באוזניות את תרגום הדברים, שנאמרו באנגלית. הרגע היה מעט מביך. בכל זאת, אתה לא מצפה משחקן בכיר בקבוצה לומר מול כל העולם שאתה "אלוהים".
אבל מי שחושב שהדברים נאמרו מהפה ולחוץ, מתוך אינטרסט, טועה בגדול. השחקנים של אתלטיקו באמת חושבים ככה על המאמן שלהם.
להפוך מלוזרית לווינרית הגדולה ביותר
תיאגו ומרבית שחקני הסגל היו בקבוצה גם לפני שנתיים וחצי, כשהמאמן גרגוריו מנסאנו פוטר בעקבות הכשלונות של הקבוצה. אתלטיקו הייתה אז סוג של בדיחה. היא הייתה רחוקה 4 נקודות מהקו האדום, הודחה מהגביע על ידי אלבסטה מהליגה השלישית והאוהדים שלה היו עסוקים בעיקר בשריקות בוז ובהפגנות כנגד ההנהלה, המאמן והשחקנים.
שנתיים וחצי עברו מאז נכנס סימאונה לתפקיד, ובתקופה הזו המהפך שעברה הקבוצה הוא חסר תקדים, כמעט בלתי נתפס. מקבוצה חסרת משמעות בתחתית הליגה הספרדית, היא הפכה לאחת הקבוצות הטובות בעולם.
אתלטיקו זכתה בשנתיים וחצי בחמישה תארים – אליפות ספרד, גביע הליגה האירופית, הסופר קאפ האירופי, הגביע הספרדי והסופר-קופה של ספרד. זה יותר ממה שזכתה ברצלונה בתקופה הזו. ויותר ממה שזכתה ריאל מדריד. בנוסף, אתלטיקו הגיעה לגמר ליגת האלופות, בו הייתה רחוקה דקה אחת בלבד מזכייה היסטורית.
בזמן קצר הצליח סימאונה לא רק לבנות קבוצה בצלמות ובדמותו, קבוצה של לוחמים "עם סכין בין השיניים", אלא גם להפוך את הקבוצה הכי לוזרית בספרד – לווינרית הגדולה ביותר.
ה"קוף" ששיתק את מוריניו
בשבת תתייצב אתלטיקו בברנבאו לדרבי השלישי שלה העונה מול ריאל. בסופר-קופה היא סיימה בברנבאו בתיקו 1:1 ולאחר מכן ניצחה בויסנטה קלדרון בגומלין, כדי לזכות בתואר הראשון שלה העונה. אבל סימאונה, כאמור, לא יהיה על הקווים אלא יכסוס ציפורניים ביציע.
מצד אחד הוא ירגיש מעט חסר אונים, כי הוא מרגיש כמעט כמו עוד שחקן על המגרש ומחובר כל כך לשחקנים שלו. גם ברמה האישית והאמוציונלית. אבל מצד שני הוא כל כך סומך על "הקוף".
חרמן בורגוס הוא לא עוד עוזר מאמן אלמוני. מעבר לעובדה שהוא היה שוער נפלא, שגם שיחק באתלטיקו מדריד, מדובר בדמות גדולה מהחיים. תרתי משמע.
במבט ראשון בורגוס נראה מעט מפחיד. הוא גדל גוף, ובדרך כלל יש לו מבט זועף בעיניים. למרות שכשחקן הוא נחשב למשוגע לא קטן, בשנים האחרונות הוא הפך לאדם רגוע מאוד. אבל לפעמים הפיוז שלו קופץ.
כך קרה בדרבי הליגה השני בעונה שעברה, בחודש מארס בויסנטה קלדרון. כאשר דייגו קוסטה הוכשל ברחבה על ידי אלברו ארבלואה והשופט דלגדו פריירו לא שרק לפנדל, "הקוף" פרץ למגרש באמוק והסתער לעבר השופט. שישה אנשים, לא פחות, כולל סימאונה, אחזו בו בכל כוחם כדי שלא יצור מגע פיזי עם השופט המבוהל. ההשתוללות הזו עלתה לבורגוס בהשעייה לשלושה משחקים מהספסל.
משום מה משחקי הדרבי מול ריאל הם אלו שמצליחים להרתיח את דמו של בורגוס. בדצמבר 2012 התקיים דרבי בברנבאו. ז'וזה מוריניו, אז מאמן ריאל, פלט מילה לעבר הספסל של אתלטיקו. בורגוס צעד לעברו של המאמן הפורטוגלי, תקע בו מבט חודר וסינן לעברו: "אני לא טיטו. אני אוריד לך את הראש".
ההערה הזו התייחסה כמובן לאירוע שבו מוריניו דחף אצבע לתוך עינו של טיטו וילאנובה, מי שהיה עוזרו של פפ גוורדיולה בברצלונה. מוריניו, אגב, לא הוציא מילה לעברו של "הקוף". הפחד שיתק אותו.
השעייה ל-11 משחקים, וכפפות מהולות בדם
מאז הפך לעוזרו של חברו הטוב סימאונה, "מונו" בורגוס הפך כאמור לאדם שקט ורגוע. בדרך כלל. אבל כשהיה שחקן, זה היה סיפור שונה לחלוטין.
ב-1999 הוא היה שוערה של מיורקה, ואחרי שהיכה באגרוף את מנואל סראנו מאספניול, הושעה ל-11 משחקים, אחד העונשים הכבדים ביותר בתולדות הליגה הספרדית.
ב-2001 הוא עבר לאתלטיקו מדריד, ועזר לה לעלות מהליגה השנייה. בדרבי הראשון שלו מול ריאל, ב-2003, לואיס פיגו כבש מול פעמיים. לפיגו הייתה הזדמנות להשלים שלושער מהנקודה הלבנה, אבל בורגוס עצר את הפנדל – עם הפרצוף!
בשל עוצמת הבעיטה כובע המצחייה המפורסם של בורגוס עף, והוא החל לדמם מהאף. למחרת היום בורגוס הציג לראווה את הכפפות עם כתמי הדם בפני צלמי העיתונות, באחת התמונות הזכורות ביותר בהיסטוריה של הדרבי המדרידאי.
בורגוס בן ה-45 סיים את הקריירה ב-2004 במדי אתלטיקו. זה קרה בד בבד עם ההתמודדות שלו עם מחלת הסרטן שהתגלתה באחת מכליותיו. כשנאמר לו שיצטרך לעבור ניתוח הוא התבדח: "יש לי משחק בסוף שבוע. אז בואו נעשה את הניתוח ביום שני".
מלהקת "גארב" לאיש סודו של סימאונה
בורגוס היה כאמור שוער מצויין, ולראייה 35 משחקים שרשם במדי נבחרת ארגנטינה, בה שיתף פעולה עם דייגו סימאונה, שהפך להיות חברו הטוב ביותר. בורגוס השתתף בשני מונדיאלים, ב-1998 ו-2002, אבל כשוער שני, ולכן לא זכה לשחק בגביע העולם.
אחרי שפרש מכדורגל הקדיש "הקוף" את זמנו לאהבה השנייה הכי גדולה שלו אחרי הכדורגל – מוזיקה. כחובב רוק מושבע הוא הקים להקה שנקראת ה"גארב" (ראשי תיבות בספרדית של שמו המלא: חרמן אדריאן ראמון בורגוס), שיצאה לסיבובי הופעות והוציאה כמנה אלבומים.
ב-2010 הוא החליט לחזור לכדורגל, והפעם כמאמן בקבוצת החובבים קרבנצ'אל. אלא שאז התקשר אליו סימאונה וביקש ממנו להיות עוזרו בקטאניה האיטלקית. מאותו רגע השניים לא נפרדו.
בורגוס הפך לאיש סודו של סימאונה ועבד איתו לאחר מכן גם בראסינג בארגנטינה וכמובן באתלטיקו מדריד. ולמרות ש"צ'ולו" הוא זה שמקבל את מירב הקרדיט על ההצלחות של אתלטיקו בשנים האחרונות, כל מי שנמצא קרוב לקבוצה יודע שהרבה מניות יש למאמן הכושר אורטגה ול"מונו" בורגוס.
סימאונה מרבה להתייעץ עם בורגוס, גם
במהלך האימונים וגם במהלך המשחקים. בורגוס נראה תמיד כשהוא עם המחברת הטקטית והוא זה שמתדרך את השחקנים המחליפים לפני שהם עולים למגרש.
בעונה שעברה עשה בורגוס היסטוריה קטנה כשהיה למאמן הכדורגל הראשון אי פעם שהשתמש ב"גוגל גלאס": המשקפיים המיוחדות שעל העדשות שלהן מתעדכנים נתונים סטטיסטיים מהמשחק בזמן אמת, מבלי שיש צורך להסיט את המבט מהמגרש.
שלא יהיה ספק, דייגו סימאונה הוא זה שהכין את הקבוצה לדרבי, ניהל את האימונים והוא גם זה שיקבע את ההרכב. וגם אם לא יתאפשר לו להיכנס במחצית לחדר ההלבשה, ברור שהמסרים שלו יועברו לשחקנים וגם לעוזר שלו. ובכל זאת, זה לא יהיה דומה לשני המשחקים הקודמים, מול ראיו וייקאנו ואייבאר. כי עם כל הכבוד, מדובר בדרבי מול ריאל מדריד, ומדובר בברנבאו. סימאונה היה רוצה כמובן להיות על הקווים ולנהל משם את העניינים.
אבל אחרי כל כך הרבה שנים ביחד, ואחרי שהפכו לצוות מנצח, סימאונה סומך על בורגוס באופן מוחלט. מה שבטוח, עבור "הקוף", שיש לו כל כך הרבה זכרונות ממשחקי הדרבי מול ריאל, זה הולך להיות אחד הרגעים הגדולים בקריירה.
לפנייה לכתב/ת 
