אלמנתו של הרבש"צ שנהרג: "שבר של אמון"
הרבש"צ של נירים נהרג שעה קלה לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף, ואלמנתו, נאוה, נותרה עם חמישה ילדים והר של שאלות: "אנשים לגמרי שבורים. ההרגשה היא שאתה רוצה תשובות ולא מקבל"
"עוד לא קיבלנו תשובות. יש אכזבה ענקית. שבר של אמון. אני אדם שרוצה לסמוך על הצבא, על הממשלה. אבל פה נוצר שבר גדול". כך סיפרה ל-ynet נאוה עציון, ששכלה את בן זוגה, רבש"צ קיבוץ נירים זאביק עציון, עת דיברה לראשונה על האסון שפקד אותה. בתיעוד מהיום האחרון בחייו של עציון, הוא נצפה במצלמה הממוקמת בקדמת רכב הביטחון שבו נהג, מתרוצץ ממקום נפילה אחד למשנהו. כך גם תועדה השיחה האחרונה עם אשתו.
זאביק, שנהרג יחד עם חברו שחר מלמד מפגיעת פצמ"ר במטח קטלני לעבר נירים, הותיר אחריו גם חמישה ילדים. הצעירה שבהם חגגה השבוע את מסיבת בר המצווה בלי אבא.
את המלחמה מחלקת נאוה לשניים: "צוק איתן א' וצוק איתן ב'", לפני הרגיעה הזמנית ולאחריה - אז המשיכה אש החמאס להכות ביישובי עוטף עזה. "דיברתי עם זאביק כשהייתה הפסקת אש. אני והילדים היינו חודש במשמר העמק, ראיתי אותו אולי פעמיים. ביום של הפסקת האש נסענו לנירים. הוא היה עסוק בפינוי פרות שנהרגו מפגיעת פצמ"ר. הגענו להיפרד ממנו ואמרתי לו, 'בוא תגיד שלום'. הוא אמר, 'לא, בואו אתם'. לא רציתי להתקרב כי הפרות שכבו שם ללא רוח חיים. נתנו לו נשיקה. כשדיברתי איתו על הצבע האדום אמרתי לו שישמור על עצמו.
"זאביק הוא לא אחד שיסתכן סתם. הוא תמיד ידע לקבל את ההחלטות הנכונות. אבל פה הוא טעה. או לא הספיק", סיפרה נאוה בהתייחס להפסקת האש המיוחלת שהתבררה כקטלנית: לאחר חתימת ההסכם אך עוד בטרם נכנסה לתוקפה, נורו לעבר הקיבוץ עשרות פצמ"רים שעה שזאביק ומלמד הגיעו ללוות צוות תיקון חשמל. "אנחנו כואבים את זה מאוד. עוד לא קיבלנו תשובות לזה. יש אכזבה ענקית. שבר של אמון. אני אדם שרוצה לסמוך על הצבא, על הממשלה. אבל פה נוצר שבר גדול. הדרג המחליט זה הממשלה". נאוה בוחרת את המילים בקפידה. היא לא רוצה להישמע מאשימה, אבל ניתן להבחין בכאב ובעצב הגדול.
"דיברנו עם הצבא כי איתם אפשר לדבר, אבל הם לא אלה שמחליטים. אני מרגישה שכולנו במקום הזה. בנירים יש לי עם מי לדבר".
האזור למוד הקרבות מתועד היטב. "יש לי סרטון מעמוד ענן, אז ביקרו אותנו חברי משמר העמק שקיבלו אותנו אליהם עכשיו בזרועות פתוחות. זאביק עשה להם סיור. הסתכלתי על האנשים אחרי עמוד ענן והיום, אחרי מבצע צוק איתן. זה לא אותו דבר. אנשים לגמרי שבורים. ההרגשה לא נעימה. אני מנסה להיאחז בחיי הפרטיים ובמישהו מלמעלה. אבל ההרגשה היא שאתה רוצה תשובות ולא מקבל".
עוד הבהירה: "ברור שאני רוצה הסדר שנוכל לחיות בשלום, ולא כל תקופה לצאת מהבית. עכשיו אני לא יודעת מה אעשה. בשבילי המלחמה מצד אחד נגמרה. מצד שני, המלחמה האישית רק התחילה".
לפנייה לכתב/ת 
