הגירה ועמדות אנטי-ישראליות: משאל העם בסקוטלנד

חשש מדריסת רגל של עמדות אנטי-ישראליות בממשל החדש וציפייה להקשחת חוקי ההגירה הקיימים כיום, אלו, על פי מיפוי של ישראלים שחיים בסקוטלנד, הם השינויים העיקריים שצפויה להוליד בחירה מקומית בהיפרדות מבריטניה.

שלטי תמיכה בעצמאות(צילום: רויטרס)

שבועות ספורים לאחר סיום מבצע "צוק איתן" - שייצג עבור האוכלוסייה הישראלית בסקוטלנד תקופה מורכבת ורווית אירועים בעלי גוון פוליטי-מדיני שלילי - עלול משאל העם להוביל לשינוי מרחיק לכת. "אם סקוטלנד תהיה עצמאית וייערכו בה בחירות, יהיה הרבה יותר אפשרות השפעה לקבוצות פוליטיות קטנות שעד עכשיו לא יכלו להיכנס בגלל השייכות לאנגליה", אמר ל-ynet זיו דותן, שגר בגלאזגו מ-1998. "הפועל היוצא הוא שיהיו יותר אנשים בעלי רקע אנטי-ישראלי בממשל".

לדבריו, "כרגע זה נמצא במישור המקומי, והחלטות נגד ישראל מהסוג שראינו בקיץ האחרון התקבלו במועצות קטנות. אם סקוטלנד תהיה עצמאית הדברים יקבלו משמעות וכוח ברמה הלאומית". הוא העריך כי נושא זה יוביל להצבעה נגד מצד רוב הקהילה היהודית המקומית.

השלכה נוספת של עצמאות פוטנציאלית תהיה, על פי יוני סתת, שגר כבר 5 שנים באדינבורו, הקשחה בחוקי ההגירה. "ההצבעה היא מאוד אמוציונלית. להרבה סקוטים אין מושג על מה מצביעים ומהן ההשלכות ברמה הפוליטית. הרי לסקוטלנד עצמאית תהיה השפעה עולמית הרבה יותר קטנה מאשר כשהם מחוברים לאנגליה, אבל בסוף היום, מה שחשוב להם הוא שיהיה כתוב 'סקוטיש' בדרכון ולא 'בריטיש'. גאווה לאומית".

“אני מאוד חושש מהיום שאחרי ההצבעה”, הודה דותן. "התוכנית שלי היא ללכת ולהצביע ואחר כך להטביע יגוני בבירה. לא לצפות בתוצאות ולא לתת לרגש האכזבה להציף אותי. נתמודד עם זה ביום שאחרי".