הפחתת הרגולציה לדיון מכריע בקבינט
הקבינט החברתי-כלכלי ידון בהצעה להפחית את עלות הביורוקרטיה ב-25% ולהביא בחשבון את עלותם של צעדים רגולטוריים חדשים לפני שהם מאושרים. השר להגנת הסביבה יתנגד להצעה: "תביא לפגיעה משמעותית במערך הרגולציה"
הקבינט הכלכלי-חברתי יתכנס היום (א') כדי לאשר את הרפורמה שגיבש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, לצמצום התקנות הרגולטוריות של המדינה ב-25% תוך 5 שנים. התכנית שגיבש לוקר בשנה האחרונה כוללת הפחתה של 25% מהבירוקרטיה הממשלתית, התאמת כל התקנים והסטנדרטים בישראל לתקנים בינלאומיים מוכרים וחובת הליך מדידת השפעות רגולציה עתידית על הצמיחה והמחיר לצרכן.
התכנית הוכנה בהנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על מנת להקל על המשק הישראלי ולמנוע עודף רגולציה וביורוקרטיה, במטרה לתרום לעידוד הצמיחה, ליצירת סביבה עסקית טובה יותר ולהגברת הפעילות העסקית במשק והיא תולדה של עבודת מטה שהתבצעה יחד עם הרגולטורים ומשרדי הממשלה השונים, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, ובשיתוף לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשות, צביקה אורן.
עם זאת, התכנית נתקלת בהתנגדות מצד גורמים האמונים על איכות הסביבה, בטענה שהיא תשמש כאמתלה להסרת הפיקוח על גרימת נזק לסביבה. חבר הקבינט, השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, הודיע לראש הממשלה כי הוא מתכוון להתנגד לתכנית. "הצעת המחליטים מעלה קשיים רבים ולא ניתן יהיה ליישמה", כתב השר להגנת הסביבה לראש הממשלה. "בנוסף, אני סבור שהצעת המחליטים, לו תקודם, תביא לפגיעה משמעותית במערך הרגולציה הממשלתית הקיים וביכולת לקדם רפורמות רגולטוריות נדרשות".
לתכנית שבה ידון הקבינט, שיכונס על ידי שר האוצר יאיר לפיד, יש שלושה מרכיבים עיקריים: הראשון, הוא תכנית חומש שבה כל משרד ממשלתי ויחידת סמך יידרשו לחשב את העלות הכספית של התהליכים הביורוקרטיים שהוא מייצר עבור הגופים המפוקחים על ידו. לאחר מכן, יידרש אותו גוף להפחית את העלות הזאת ב-25%. המרכיב השני הוא התאמה של הדרישות הטכניות של כל רגולטור בארץ על מוצרים לדרישות המקובלות בשווקים משמעותיים בעולם. המרכיב השלישי הוא אימוץ מנגנון של הערכת העלות העתידית של כל החלטה רגולטורית לפני שהיא מתקבלת.
התכנית היא חלק מהרפורמה המקיפה להפחתת נטל הרגולציה שעליה הכריזה הממשלה בתחילת הקדנציה הנוכחית. הרפורמה נולדה בעקבות בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג, להעריך מחדש את השפעתה של הרגולציה בישראל על יוקר המחיה. בבסיסה נמצאת האבחנה כי בישראל פועלים גופי פיקוח רבים, וכי לא פעם מקבלים הגופים הללו החלטות אשר ניתן להצדיק אותן מנקודת המבט של הפיקוח עצמו, אך השלכותיהן על יוקר המחיה ויעילות המשק מרחיקות לכת ואינן מצדיקות תמיד את ההישג הנקודתי.
ביולי שעבר אישרה הממשלה חלק מהמלצות הוועדה בראשות הממונה על התקציבים לשעבר, גל הרשקוביץ, שעסקה בצמצום הנטל הרגולטורי בישראל. בין היתר קבעה הממשלה כי רגולטורים יחוייבו לפרסם החלטה 21 יום לפני שתיכנס לתוקף על מנת לאפשר ערעור, וייאפשרו במקרים מסוימים "פיקוח עצמי".
פורסם לראשונה 13/09/2014 18:22
לפנייה לכתב/ת 
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר
צילום: עידו ארז
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ
צילום: עידו ארז
מומלצים
