אחת ולתמיד: האם ריצה הורסת את הברכיים?

כלומר, קיים אזור אופטימלי של פעילות, והשאלה היא איפה הוא נמצא. האם המצב האופטימלי קרוב יותר לריצת אולטרא-מרתון? “רק” מרתון רגיל? רק ריצה אחרי האוטובוס בבוקר?

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

קראו עוד על ריצה:

איך לשפר יכולת הריצה ב-8 שבועות - בלי לרוץ

רואים תוצאות: מדריך אקטיבי לשיפור הריצה

מחקר: ריצות ממושכות - מקצרות תוחלת החיים

ברור שריצה מעמיסה יותר על הברכיים מאשר הליכה. אבל מדובר לא רק על הברכיים, אלא על כל הגוף (למה האובססיה לברכיים? למה מפלים את הקרסוליים, למשל?), ובנוסף - מי אמר שעומס זה רע?

הגוף שלנו יודע להתמודד עם עומס של ריצה, כך גם הברכיים וזה אפילו טוב להן. העומס הזה הכרחי לבניית עצם בגיל הצעיר ולהאטת דלדול העצם בגיל מבוגר.

לא באמת מעניין אותנו מה קורה בסחוס בפיקה או במניסקוס בברך, כי מה שחשוב הוא רמת התפקוד בפועל והמוגבלות של רצים מול אלה שאינם רצים, במיוחד בגילים המבוגרים.

בניסוי שנמשך 13 שנה עקבו חוקרים אחרי בני 50 ומעלה במועדון ריצה והשוו אותם לבני גילם, בריאים ושאינם רצים. נחשו מה? רצים הפגינו רמת מוגבלות נמוכה יותר והם חיים יותר שנים. כלומר, גם חיים ארוכים יותר וגם טובים יותר. אמנם יש הבדלים נוספים בין האוכלוסיות, הרצים למשל עישנו פחות ואכלו בריא יותר, אך אולי אם תצטרפו גם אתם לקבוצת ריצה תתחילו לרכוש הרגלים בריאים נוספים?

אפשר לומר שריצה מורידה כתשע שנים מהגיל הכרונולוגי:

ובכל זאת, מה עם הברכיים? כיום, אין עדיין תשובה מוחלטת לשאלה אם ריצה למרחקים ארוכים גורמת לשינויים ניווניים בברכיים ובירכיים. נראה שריצה מתונה אינה מעלה את הסיכון אצל אנשים בריאים, ויש לה אף אפקט מגן. עם זאת, עבר של פציעות, טראומות או BMI גבוה יכולים להאיץ את הופעת השינויים במפרקים.

הסיכונים בריצה, לרוב פציעות מסוג “שימוש יתר” (כלומר יותר מדי ומהר מדי), צריכים להישקל מול התועלת העצומה שבה: הקטנת הסיכון למחלות לב, לסוכרת ולדיכאון, סיוע לשמירה על משקל, שיפור מסת עצם והורדת תמותה ומוגבלות.

מובן שלפני שאתם מתחילים לרוץ יש להתייעץ עם רופא, ולזכור שריצה אינה מתאימה לכולם. אבל אם לא תנסו, איך תדעו?

הכותב הוא פיזיותרפיסט מוסמך, כותב הבלוג עצם העניין