העליון עיכב את ביצוע עונשו של אולמרט

בית המשפט העליון קבע הבוקר (יום ב') כי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא יתחיל לרצות את עונש המאסר לפני ההכרעה בערעור שהגיש על הרשעתו ועל גזר הדין בפרשת הולילנד. כך פסק השופט נעם סולברג. לדבריו, טענות הנאשמים ראויות להישמע.

ביום חמישי שעבר שמע השופט סולברג את טיעוניהם של כל מורשעי פרשת הולילנד שביקשו לעכב את כניסתם לכלא. השופט ציין אז כי יש לקבוע עיכוב ביצוע בהתאם לאפשרות ההצלחה בערעור על ההרשעה וגזר הדין.

(צילום: גיל יוחנן)

בדיון היום ציין השופט כי הערעורים אינם ערעורי סרק: "גם אם על פני הדברים נראים עיקרי ההכרעה מבוססים, וגם אם הערכה סבירה לעת הזאת כי המערערים כולם אכן ירצו עונשי מאסר משמעותיים, הרי ישנם בפני המואשמים טענות הראויות להישמע".

כן הצביע סולברג על כמה נקודות בעייתיות בעדותו של עד המדינה: "לא כל דבריו קושט אמרי אמת. טובות הנאה שקיבל, תפקידו בפרשה כיוזם ונותן השוחד, תחבולות שתחבל ופטירתו בעיצומה של חקירתו הנגדית על ידי בא כוחו של המערער, אהוד אולמרט, ובטרם נחקר חקירת נגדית על ידי באי כוח נוספים". הוא ציין בית המשפט המחוזי היה ער לבעייתיות והרשיע רק כאשר היו חיזוקים לעדותו של דכנר, אך ציין כי ראוי שבי המשפט העליון יבדוק אם התימוכין חזקים דיים.

כן ציין השופט כי יש לברר את תופעת ה"מאכער" על פי חוק, ולעניין אורי לופוליאנסקי לברר "מה בין תרומה לבין שוחד? שוחד כתרומה לעמותה דוגמת יד שרה, ולא לכיסו של מקבל השוחד". עוד ציין כי יש לבאר מה משמעות הדבר לעניין ההרשעה, "בעיקר באשר לחזקת המוּדעוּת של מקבל כספי השוחד וגם לעניין העונש".

השופט תהה לעניין הסתמכות על ראיות נסיבתיות, כאשר ישנם הסברים חלופיים. "אמנם מרבית הראיות הנסיבתיות לא שִמשו אלא כחיזוק לעדותו של עד המדינה דכנר, ובית המשפט המחוזי בחן אותן בקפידה", אך לדבריו "מקצת הטענות הפרטניות באשר לעוצמת החיזוקים הללו ולמסקנות שהסיק בית המשפט המחוזי ראויות לעיון".

ביחס למערערים ציין: "למרביתם זכויות רבות בעברם, וכולם מטבע הדברים חרדים מן המאסר. לא כל הטענות בנושאים הנ"ל יפות לכולם, וניתן לכאורה לרדת לרזולוציה שבה תֵעשה הבחנה בין המערערים השונים לעניין סיכוייהם בערעורים", אך ייתכן שיהיו השלכות של טענות של אחד על השני. "גם ההיקף הגדול של המשפט, המורכבות הניכרת של הפרשה, ריבוי הפרטים, שפע הראיות, הרכיבים הרבים שבהכרעת הדין, כאמור, הם צד שווה לגבי כל המערערים. לפיכך החלטתי כי דין אחד יהיה לכולם במה שנוגע לעיכוב ביצוע גזר הדין". 

סולברג מצא גם כובד משקל לערעורים נוכח כך שהרכב של חמישה שופטים ידון בערעור וציין: "עלינו למנוע חשש שמא יסתבר אחרי פסק הדין בערעורים, כי מי מן המערערים ישב בבית הסוהר לחינם".

עוד ציין לא נובעת מהם מסוכנות לציבור, ואין חשש להישנות מעשי העבירה בתקופת עיכוב הביצוע. כך קבע סולברג כי תוך שלושה חודשים יישמעו הערעורים ונוכח כך לא צפויה תקופת עיכוב המעצר להיות ארוכה מדי.

האינטרס הציבורי

עו"ד נוית נגב ועו"ד איריס ניב-סבאג, שהצטרפו להליך הערעור של אולמרט ומובילות אותו, מסרו בשם צוות ההגנה כי הן שמחות על ההחלטה לעכב את ביצוע העונש. "ההחלטה מבטאת את האינטרס הציבורי לפיו הערעור יישמע באופן שיאפשר התערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי".

לטענתן, אולמרט טען לכל אורך הדרך כי לא קיבל שוחד ולא עבר עבירה, "ואכן בית המשפט העליון קובע היום כי הערעורים אינם ערעורי סרק. כעת ניתנה לאולמרט הזדמנות אמיתית שטענותיו ייבחנו בערעור בהרכב מורחב".

מנגד הסביר בשבוע שעבר עו"ד גאוי אש - ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה - כי על נאשם שהורשע לרצות את העונש באופן מיידי. "ההרשעות שלהם משקפות פרשות מאוד חמורות", ציין. "ההרשעה הזאת למעשה פתחה איזה צוהר קשה מאוד בנוגע לנותני ומקבלי השוחד, למספרם, לאיך הדברים עובדים. הפגיעה באמון הציבור בכל הערכים המוגנים במקרה הזה היא קשה מאוד".

על מה התבסס הערעור

ראש הממשלה לשעבר ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין שבו נקבע עונשו על שש שנות מאסר, בגין שתי עבירות שוחד שבמסגרתן קיבל 560 אלף שקל. עוד קודם לכן הורה העליון לדחות את מועד כניסתם לכלא של מורשעי הפרשה, שהיו אמורים להתחיל לרצות את עונשם ב-1 בספטמבר. 

הערעור נסמך על שתי טענות עיקריות. האחת היא שהשופט רוזן ביסס את הרשעתו על עדותו של עד המדינה המנוח שמואל דכנר. לטענת אולמרט, השופט סתר והתעלם מקביעה מוקדמת שלו עצמו בהכרעת הדין, ולפיה לא יהיה בעדות זאת כדי לשמש "לבנה בחומת ההרשעה". בכך, נטען, הוא גם לא העניק משקל להיעדרה של החקירה הנגדית של ההגנה.

על פי הטענה השנייה, ההרשעה וגזר הדין נשענו על ראיות נסיבתיות בלבד, ואלה רחוקות מכדי לגבש תמונה שמחייבת הרשעה כמסקנה הגיונית. לדברי אולמרט, לא ניתן להתעלם מ"חורים" בראיות ומהסברים חלופיים להם.